מגדל עוז/ערכין וחרמין/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ערכין וחרמין ג

א

המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ"ק דערכין:

ב

המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ"ק דערכין:

ג

המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ"ק דערכין:

ד

המעריך את הפחות מבן עשרים עד ערך שלם הכתוב בתורה. פ"ק דערכין:

ה

עשיר שהעריך והעני עד נותן ערך עני. פרק השג יד (דף י"ז)  :

ו

עשיר שאמר ערכי עלי עד שהוא ערך שלם: כתב הראב"ד ז"ל זהו כר' יהודה וחכמים חולקין עליו ואומרים שאינו נותן אלא ערך עני עכ"ל: ואני אומר זאת ההלכה פרק השג יד (דף י"ז) ואיני יודע מה לומר חדא שאיני רואה המחלוקת מפורש בגמרא ולא במשנה וכ"ת אמת קאמר מ"מ מה בכך הגע עצמך רבנן דרבי יהודה מאן נינהו ר"מ וקי"ל בכולי תלמודא ר"מ ורבי יהודה הלכה כרבי יהודה:

אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:

ז

אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:

ח

אבל עני שהעריך כו' עד שיעשיר ויתן. פרק השג יד ופרק משקלי עלי משמע כן להדיא ומיפרשא בתוספתא:

ט

וכן האומר דמי עלי עד מנה גמור: כתב הראב"ד ז"ל לא מן השם הוא זה וכו': ואני אומר דברי ר"מ ז"ל מובנים פרק משקלי עלי (דף כ') במשנה דמי ידי עלי כו' עד זה חומר בנדרים מבערכין דשמעינן מינה דקרי לדמים נדרים ובכולי פירקין ופרק השג יד נמי הכי משמע ובברייתא דמשקלי עלי תניא חומר בנדרים מבערכין שהנדרים חלים על הבהמה חיה ועוף ואין נדונין בהשג יד מה שאין כן בערכין ע"כ. למדנו שהנדרין לפי שוויין ודמיהן. ופרק השג יד (דף י"ז) גמרא מתני' דהשג יד בנודר כו' בפיסקא דאבל בקרבנות אינו כן מתמהינן ואע"ג דמדירו עשיר ואם דל הוא אמר רחמנא והאי לאו דל הוא ומהדרינן א"ר יצחק בשהיה מדירו עני ושיילינן ודילמא עליה דידיה הוא דחס רחמנא אמדירו לא ויס"ג דהא כתיב הוא ומהדר אמר רב אדא בר אהבה ואין ידו משגת לרבות את הנודר ושקיל וטרי עלה לאסוקי עניניה בדיוקיה ודקדוקיה כאשר כתב ר"מ ז"ל כל אלו החלוקים באלו השתי בבות ועוד גרסינן בערכין פ"ק (דף ה') ואלא קרא למאי אתא לומר שאינו נדון בהשג יד מ"ט כדמפרש דמי איכא דאמרי אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה נדון בהשג יד פשיטא מהו דתימא כדמפרש דמי קמ"ל ע"כ. למדנו מכל אלו כי דמי עלי הן כמו הקדש ושאר הנדרים המפורשים שאין נדונין בהשג יד ובטעם שכתב הראב"ד ז"ל סברא הוא ולא גמרא דהא אדחי ליה להדיא:

י

האומר הרי עלי ערך סתם כו' עד כשאר המעריכין. פ"ק דערכין:

יא

האומר ערכי עלי כו' עד כפי השג יד. פ' אין בערכין (דף ז')  :

יב

האומר ערכי עלי כו' עד כפי השג יד. פ' אין בערכין (דף ז')  :

יג

המפריש ערכו או דמיו עד שיגיעו ליד הגזבר. בשחיטת חולין פרק שלוח הקן (דף קל"ט)  :

יד

חייבי ערכין כו' עד מן הכל. בבבא קמא פ' הגוזל עצים ובמציעא פ' המקבל (דף קי"ב קי"ג) ובמס' ערכין פרק האומר משקלי עלי (דף ק"ב)  :

ואין מוכרין לא כסות אשתו כו' עד לא הקדיש את אלו. בבבא קמא פרק הגוזל עצים (דף ק"ג ק"ד) ובמסכת ערכין פ' שום היתומים:

טו

ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ"ג כ"ד)  :

טז

ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ"ג כ"ד)  :

יז

ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ"ג כ"ד)  :

יח

ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ"ג כ"ד)  :

יט

ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ"ג כ"ד)  :

כ

ונותנין לו מכל נכסיו עד סוף הפרק. פרק שום היתומים (דף כ"ג כ"ד)  :

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.