מגדל עוז/ברכות/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ ברכות ז

א

מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ח) :

בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב) :

ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק"ב) ובירושלמי דברכות:

ב

מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ח) :

בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב) :

ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק"ב) ובירושלמי דברכות:

ג

מנהגות רבות כו' עד למטה ממנו. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ח) :

בעל הבית מברך המוציא כו' עד פרוסה גדולה. פרק כיצד מברכין (דף מ"ב) :

ואינו בוצע אלא ממקום שנתבשל יפה. פרק חלק (דף ק"ב) ובירושלמי דברכות:

ד

מצוה מן המובחר וכו' עד נוטל שתיהן בידו. פרק כיצד מברכין (דף ל"ט) :

ואינו נותן ביד האוכל אלא א"כ היה אבל. באבל רבתי וסמוך ליה מדכתיב פרשה ציון בידיה:

הבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל. פרק הניזקין (דף ס"ב) :

ואין המסובין רשאים כו' עד הרשות בידו. פרק הניזקין שם ופ' שלשה שאכלו (דף מ"ח) ובירושלמי:

ה

מצוה מן המובחר וכו' עד נוטל שתיהן בידו. פרק כיצד מברכין (דף ל"ט) :

ואינו נותן ביד האוכל אלא א"כ היה אבל. באבל רבתי וסמוך ליה מדכתיב פרשה ציון בידיה:

הבוצע הוא פושט ידיו תחלה ואוכל. פרק הניזקין (דף ס"ב) :

ואין המסובין רשאים כו' עד הרשות בידו. פרק הניזקין שם ופ' שלשה שאכלו (דף מ"ח) ובירושלמי:

ו

שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:

ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ"ג) :

ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :

ז

שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:

ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ"ג) :

ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :

ח

שנים ממתינין כו' עד סכנה. פרק שלשה שאכלו שם:

ומפני זה כו' עד סכנה. פרק כיצד מברכין (דף מ"ג) :

ואין מסתכלים בפני האוכל וכו' עד אכילה. בה' דרך ארץ ופרק ערבי פסחים (דף ק"ג) וביומא פרק אמר להם הממונה (דף ל') :

ט

אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :

גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ"ב) :

י

אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :

גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ"ב) :

יא

אין מניחין בשר חי כו' עד אסורין. פרק שלשה שאכלו (דף נ') :

גמרו מלאכול וכו' עד לאבדן ביד. ברכות פרק אלו דברים (דף נ"ב) :

יב

הביאו להם מים לנטילה וכו' עד בסוף זה אחר זה. פרק כיצד מברכין (דף מג) ופרק שלשה שאכלו (דף מו) :
כתב הראב"ד ז"ל איני יודע מהו זה וכו' בין תבין עכ"ל: ואני אומר מליצה טובה ועצה חשובה יש למשכיל כי שתי הבנות יש באלו הדיעות והתלמוד סובל את שתיהן ואלו ואלו דברי אלהים חיים כי ר"מ ז"ל סמך על שתי הסוגיות השנויות להדיא פרק כיצד מברכין ופ' שלשה שאכלו דבפרק כיצד מברכין גמרא מתניתין דוהוא אומר על המוגמר שייל תלמודא מכלל דאיכא דעדיף מיניה ומהדר ליה מסייע לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו באחרונה תחלה הוא מזומן לברכה ומייתי עלה עובדא רב ורבי חייא הוו יתבי בסעודתא קמיה דרבי אמר ליה רבי לרב קום משי ידך חזייה דקא מירתת אמר ליה ר' חייא בר פחתי עיין בברכת מזונא קאמר לך למדנו כי המברך נקרא גדול כגון רב הואיל ונבחר לברכה ואע"ג דאיכא דעדיף מיניה כגון רבי ואינו מן הראוי שיעמוד זה הגדול המברך בידים מזוהמות עד שירחצו שאר בני הסעודה והוא עצמו מברך על המוגמר כסתם מתני' וכמו שכתב ר"מ ז"ל כאן ובסמוך ובפ' שלשה שאכלו נמי גרסינן מים אחרונים מהיכן מתחילים אמר ליה מן הקטן ומתמה וגדול יושב וישמור ידיו עד שנוטלין כולן ומהדרינן ליה שאני פרסאי דלא מסלקי תכא מקמיה עד דמטו מיא לגביה אמר ליה רב ששת אנא מתניתא ידענא דתניא כיצד סדר הסיבה וכו' עד מסייע ליה לרב דאמר רב חייא בר אשי אמר רב הנוטל ידיו וכו' עד רב ורבי חייא כו' עד עיין בברכת מזונא קאמר לך ע"כ ומדקא מתמה תלמודא וכי גדול יושב כו' מכלל דפשיטא ליה לתלמודא דגדול נוטל תחלה ומברך ולישנא גופיה דאמר מתחילין מן הקטן הוה קשיא ליה טפי ומ"ה קא מתמה עליה טפי ואיהו נמי הכי קא מודה דאמר ליה שאני פרסאי מכלל דכ"ע כסתמא דתלמודא ורב ששת במתני' כוותיה דרב שייכא ליה כסתמא דפרק כיצד מברכין והתם לא נחית למניינא בין מאה לעשרה לחמשה ולכך לא סמך עליה ר"מ ז"ל אלא שנסתייע בה ממקום אחר כדפיר' וגם ר"י אלפס ז"ל השמיטה לגמרי אלא שכתב בקצרה שהגדול מברך. והראב"ד ז"ל סמך על זאת הברייתא דרב ששת כולה ומפרש אותה אנא מתניתא ידענא דמסייע לך ויש לו על מה שיסמוך להשמאיל ולהימין בין תבין אך דעתי כדעת ר"מ ז"ל נוטה:

ואין מכבדין בדבר זה כו' עד ובשעת כניסה. פרק שלשה שאכלו (דף מ"ו) :

יג

גמרו ליטול ידיהן כו' עד וכולן עונין אמן. פרק כיצד מברכין (דף מ"ד מ"ה) :
כתב הראב"ד ז"ל אע"פ שלא בירך ברכת המזון כו' כדאיתא בירושלמי עכ"ל: ואני אומר זה ההכרח אין אני רואה אותו ואדרבא ההיא דפרק כיצד מברכין שרצה הראב"ד ז"ל לפרשה בתוך הסעודה רואה אני שהוא מביא עליה מעשה דרב ורבי חייא דאמר ליה רבי לרב קום משי ידך כמו שהעתקתי בסמוך לאחר סעודה היה והירושלמי אינו מוכרח פירושו לכך דגרסינן בהאי פיסקא דוהוא אומר על המוגמר מה בין מוגמר מה בין יין מוגמר כולן מריחין יין אחד שהוא טועם על כרחין דהכי מפרישנא לה מאי שנא מוגמר ששנינו שהגדול מברך ומ"ש יין ששנינו לאחר המזון אחד מברך לכולן דמשמע אי זה מהם שירצה לשתות או שהקדים שר המשקים להשקותו ומהדר מוגמר כולן מריחין ומן הדין היה להם לברך כל אחד ואחד אלא ניתן רשות לגדול להוציאן בברכתו כמו שניתן לו רשות לברך על המזון להוציא את כולן אבל יין אין יכול לברך אלא הטועם. אמנם אם יש לו לירושלמי פי' אחר איני יודע וגדולה מכולן אני רואה מפורש במשנה אע"פ שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה ע"כ העמדתי דברי ר"מ ז"ל וכד"ן:

יד

אם היה שם יין מביאין כוס מחזיק רביעית כו' עד ואחר כך מברך על הבושם. פרק כיצד מברכין (דף מ"ג) :
כתב הראב"ד ז"ל אני תמיה כו' ואמרו שהיין הוא החשוב עכ"ל: ואני אומר כי זו מחלוקת ישנה היא ומפירש"י ז"ל משמע דרישא בכוס של ברכה ובשמים עמו וסיפא ביין של אחר המזון והשמן עמו ויש מפרשים אותה בכוס של הבדלה והכל חקוק בנמוקי ברכות פרק כיצד מברכין:

אם היו הבשמים כו' עד מבושם לשוק. פרק כיצד מברכין:

טו

אע"פ שאין ברכת המזון [צריכה] יין כו' עד ערב לשתיה. פרק אלו דברים:

ואין מסיחין כו' עד סוף הפרק. סוף פרק שלשה שאכלו:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.