בני בנימין/ברכות/ז

בני בנימין ‏ ברכות ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

עי' הקובץ. דצ"ל לדעת רבינו כמ"ש הרשב"א בחידושיו. דר"ז נקרא בעל הסעודה כיון שהסעודה נעשית בשבילו. ועמג"א סקס"ז ס"ק ל"ב שלא זכר דבריו. ובחידושי אמרתי בס"ד. דה"ט דא"ל לר"ז לשרי לן מר. דמצינו דר' אבהו ס"ל בנדרים ל"ו ב'. התורם משלו על של חבירו טוה"נ שלו א"כ ה"נ הוה ר"ז בעל הסעודה. ור"ז לשיטתי' דאיהו ס"ל בירושלמי שם פ"ד ה"ג. דהוא של בעל הפירות. וע"ש בבבלי א"כ גם בכאן לא היא בעל הסעודה רק בכל זה השיב לו מדעת ריו"ח שהוא האומר דטה"נ של בעל הכרי ובכ"ז הכא ס"ל דבעה"ב בוצע א"כ משמע בכל ענין. ולא כל הענינים שוים. ובזה ישבתי דברי רש"י מקו' הרש"א בברכות ס"ג ב'. במש"ש שעשה יתרו חסד שהאכיל לחם לכל ישראל עשה. והארכתי בחי' שם בס"ד בד"נ תלי"ת:

ו

ואין מסתכלין בפני האוכל. עי' ירושלמי פ"א דערלה ה"ה מאן דאכיל דחבריה בהית לאסתכולי ביה ולכן אסור להביט בו שלא ימנע מלאכול לפני הבושה. ואמרתי בזה דרך צחות. מ"ש חז"ל בברכות י' ב'. אשה מכרת באורחים יותר מבאיש. דאחז"ל אשה צרה עני' באורחים (ע' בב"מ פ"ז א') ע"כ מבטת בהם כדי שימנעו לאכול ולכן מכרת יותר:

ט

וכן אין מפסידין שאר אוכלים ומשקים. תענית כ' ב'. קסבר אוכלי אדם אין מאכילין לבהמה. וע"ש בד' [המפרש המכונה] רש"י ובשבת נ' ב' ברש"י ותוס' ושם קמ"ז ב'. אין עושין אפוקטוזין מפני הפסד אוכלין ועמג"א ר"ס קע"ח. ובחי' הארכתי בס"ד על השמטת הפוסקים הך דתענית:

יא

מש"כ הכ"מ בשם הר"מ. בדוכתא אחרינא. הוא בפסחים קי"א ב'. וע' חולין ק"ה ב':

יב

ואין מכבדין אלא כו' ובשעת כניסה. כ' הכ"מ בפ' אין מכבדין ביציאה. ט"ס הוא וצ"ל במס' ד"א זוטא פ"ו לכניסה הגדול קודם. וליציאה הקטן קודם. ושמעתי זה בשם הג"ר שאול ק"ב ז"ל מווילנא. והוסיף דבזה א"ש מש"כ ביחזקאל (סי' [מ"ו י']) והנשיא אשר בתוכם בבואם יבא ובצאתם יצאו. משום ה"ט דהנשיא יבא קודם להעם והם יצאו מתחילה. אאמו"ר הגז"ל וכבר נדפס ד"ז בהגהותיו לברכות מ"ז א' יעו"ש. וכ"ה בספרי פ' דברים ואתן אותם ראשים עליכם. נכנס ראשון ויצא אחרון. והוא כדברי המס' דא"ז ורבינו ז"ל. ואולם בתוספתא מגילה פ"ג א' שם לענין קימה והידור בפני ת"ח. נוהג בו מורא ויראה. משא ומתן בכניסה ויציאה. והם קודמים לכ"א שנאמר ואתן אותם ראשים עליכם. א"כ מ' אף ביציאה הגדול קודם. ויש לדחוק דכוונת התוספתא בכניסה ויציאה. ר"ל כ"א כדאיתיה בכניסה הם קודמים. וביציאה העם קודמים שזהו כבוד הראשים. ובאמת נראה קצת ט"ס בספרי שרש"י בפי' התורה העתיק להיפוך. נכנס אחרון ויוצא ראשון. וע' בשפ"ח בשם הרא"ם ז"ל ושם הוסיף מלות מביתו לבהכנ"ס ואולי הוא עפ"ד המ"ר ותנחומא פ' בהעלותך פ' אספה לי. א' שם אראב"כ כשהייתי רואה סיעה של ב"א הייתי הולך בדרך אחרת שלא להטריח עליהם וכשאמרתי ד"ז לפני ריב"ז א"ל צריך אתה לעבור לפניהם ויהיו רואים אותך ויעמדו לפניך ואתה מביאם לידי י"ש ע"ש. והוא כמ"ש בירושלמי בכורים רפ"ג. ר' חנינא מחי למאן דלא קאים מקמוי. והוא כמו שכופין על כל מ"ע כמ"ש בבבלי כתובות פ"ו א'. ולכן א"ל ריב"ז שנהפוך הוא ראוי לזכותם במצוה זו ולפ"ז י"ל כל שזכרנו. דודאי י"ל אף ביציאה הגדול קודם. והוא במקום שנוהגים בו קימה והידור. וגי' רש"י נכנס אחרון ויוצא ראשון יתכן יותר. לפ"ז הוא רק בראשים ולא בשאר ת"ח. וא"ש במה שא' ביבמות ק"ה ב' ושלהי הוריות. בזמן שהעם צריכין לו מפסיעין על ראשי עם קודש. וע' ט"ז יו"ד סי' רמ"ד סק"ח. ולדברינו א"ש. דנ"מ בין שאר זקן להראש הת"ח הממונה על הציבור. ולפ"ז שאינו רק משום שיקומו מפניו א"ש הא דכ' בבואם יבא ובצאתם יצאו. דשם ל"ש קימה והידור בבהמ"ק די"ל אף במקום שיש ישיבה כמו בעזרת נשים מ"מ אין עומדים שם. עי' קדושין ל"ג ב' וכה"ג בר"ה ל"א ב' ועי' ב"ב ק"כ א' ודו"ק. ע"כ ביציאה הם קודמים אלא דבמ"ר שם מ' דלכל זקן צריך לכבדו ביציאה עש"ה [ונ"מ ביושב אצל הפתח שאינו שייך קימה מפניו] שו"מ שם בפי' יד יוסף שכ' שהוא כדברי הספרי דאף ביציאה הגדול קודם ע"ש. וע"ש בתנחומא הגי' להקדים לו שלום בכניסה ויציאה. ולא נתבאר ענין השלום ביציאה. ואולי עפמש"ל פ"ה מת"ת ה"ו ויו"נ שהוא ט"ס אח"ז מצאתי בפי' התוספתא ע"ז להגרש"א ז"ל העיר בהשמטותיו מד' רבינו פה ומהספרי דברים [אך מש"ש מד' הירושלמי בכורים פ"ג לפי כבוד הנכנסין לא ידעתי ענינו לנ"ד וגם לא זכר גי' רש"י בספרי שזכרנו למעלה בס"ד. ושוב הקשה בשם בנו מחו' הה"ג מהרי"ל שליט"א אבד"ק יאנווא [ז"ל] מירושלמי פי"ב דשבת ה"ג דא' שם עיילין קדמאי ונפקין קדמאי. ולו"מ ה"א דד"ז משתנה לפי העת והמקום ולפי חוקי ד"א שבכל מדינה ומדינה. והרי גם אצלינו מכבדים ביציאה. ובדברי הספרי נ"ל ברור פי' אחר. עפמ"ש בכ"ב כ"ב א'. נקיטי לי' שוקא. ובת"ח אפי' לאקבועי ע"ש ובפ"ו ה"ט מה' שכנים. ומדוייק מאד לשון הספרי ד"א נוהג בו מורא ויראה משא ומתן בכניסה ויציאה והיינו לצאת בסחורותיו קודם וכן לכנס הכל בכדי שיקדים להרויח לכל אדם. וז"ש ראשים לכל אדם במו"מ ע"ש בספרי ובתוספתא שם. וע' כה"ג במ"ר פ' תבא ברוך אתה בבואך ובצאתך בפרקמטיא שלך. וכן יל"פ דברי התנחומא ומ"ר. ומש"ש "שלום" ט"ס וכמש"ל. אך דברי הירושלמי שם א"א ליישב כן וע"ש ג"כ שלהי הוריות. ולדברי הירושלמי צ"ל מ"ש בצאתם יצאו. עפמ"ש ביומא נ"ג ב' דהיוצא מבהמ"ק יוצא דרך אחוריו. וכ"כ רבינו פ"ז מבה"ב ה"ד. וכה"ג ע"ל פ"ה מת"ת ה"ו. וא"כ מוכרח הנשיא לצאת באחרונה דאל"כ יהיו אחוריהם נגד הנשיא והוא שלא לכבודו וכמש"ש בפ"ה מת"ת ע"כ יצאו הם תחילה וכולם דרך אחוריהם וא"ש ואין ראי' כלל מזה. ואחז"ר שמעתי כן בשם הג"ר אבלי ז"ל מווילנא. וא"כ נ"מ ג"כ בבהמ"ד ובבהכנ"ס שג"כ צריך לצאת דרך אחוריו. כמש"כ בש"ע א"כ א"ש ד' הספרי כגירסתינו ואין להאריך יותר בכאן. ובמש"ל לענין לקום מת"ח בעזרה. עי' ת' הרשב"א חלק ה' שנשאל בקימה בבהמ"ד. והביא ראי' משלהי הוריות ואת"י כעת:

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף