מאירי/חולין/נו/ב

מאירי חולין נו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

עוף שנפל לאור צריך בדיקה כנגד בני מעיו אם הוריקו האדומים בטבעם ר"ל לב וקורקבן וכבד או אחד מהם או האדימו הירוקים בטבעם ר"ל הדקים או אחד מהם טרפה הואיל והגיע בהם כח המכוה לשנות מראיהם הרי הוא במקום שנוי המראה כניקב שעתידים הם לינקב וכל שעתיד לינקב הרי הוא כניקב ומפני זה שיעור שנוי מראיהן במשהו כנקב ואפי' לא הגיע הירוקות לחלל שכח המכוה יורד ונוקב וכמו שביארנו בארס הדרוסה:

יש בענין זה שני דברים שנחלקו בהם גדולי עולם הראשון הוא בטרפות זה אם נוהג בבהמה אם לאו גדולי המפרשים כתבו שהדין כן בבהמה אלא שמתוך שאינו מצוי בה כל כך בנקל לא הוזכרה בבהמה הא מ"מ כל שאירע כן טרפה שהרי אמרו כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף ויתר עליהם עוף נשבר העצם ולא ניקב קרום של מוח ובעוף של מים ואלו נחמרו בני מעיה לא תני ליה ביתרות של עוף אלמא אף בבהמה היא ומ"מ גדולי המחברים כתבו שאין טרפות זה בבהמה כלל ויש מפרשים דבריהם מתוך שעור שלה גס ועב ובני מעיה גסים אין כח מכוה שולטת בהם כל כך ואפי' נשתנה מראיתם וזו שאמרו כל טרפות שמנו חכמים בבהמה כנגדן בעוף ויתר עליהן עוף בנשבר העצם ולא ניקב הקרום ואלו נחמרו בני מעיה לא קתני פירושו ויתר עליהן עוף בדברים שהעוף והבהמה שוים בהם אבל זו יש לבהמה עור חזק שמציל בכך וזו אינה ראיה שאף (העור יש לו עוף) [העוף יש לו עור] ואם מפני שאינו חזק אף קרום של מוח אינו חזק כשל בהמה ואע"פ כן מנאוה ביתרת שבעוף אלא שמ"מ אפשר שחוזק הקרומות קרוב ביניהם יותר משל עורות ואף הם מביאים ראיה שאם כן י"ט טרפויות הם ואף זו אינה שזו בכלל הלקות היא וכן ושט שנעשה חיצון לבן ופנימי אדום טרפה ולא נשנית בכלל הי"ח מפני שבכלל הלקות היה וגדולי פורווינצאה מכריעין ביניהן בחבוריהם שאם נפלה הבהמה לאור אינה צריכה בדיקה מן הסתם ועוף שנפל לאור צריך בדיקה מן הסתם הא מ"מ אם ראינו שנשתנה מראיתם אדומים בירקות וירוקים באדמימות טרפה אף בבהמה אם בנפלה לאור אם בלא נפלה כל אחד לשיטתו על הדרך שנבאר בסמוך וכן הדברים נראין:

הדבר השני שנחלקו בו הוא אם הוריקו האדומים ולא נודע לנו אם נפלה לאור אם לאו או שנודע שלא נפלה יש אומרים שטרפה ואף בנודע שלא נפלה כל שהוריקו האדומים טרפה לא נאמר נפלה לאור אלא מפני ששנוי זה דרכו לבא על ידי כך הא כל שבא אע"פ שלא נודע לנו אם נפלה לאור או אע"פ שאנו יודעין שלא נפלה כגון שעמד בכלוב משניצוד טרפה שאין טרפות זה אלא מחמת לקות ואע"פ שרוב פעמים סבתו מחמת האור מ"מ כל שיבא מיהא לקות הוא וטרפה ויש אומרים שלא נאמר טרפות זה אלא בשלא נודע אם נפלה לאור אם לאו שמן הסתם על ידי נפילת אור היה והם גורסים כאן כל שהוריקה כבד כנגד בני מעין בידוע שנפלו לאור ונחמרו בני מעיה וזו היא שטת רוב גאונים הא אם נודע שלא נפלה כשרה שאין שנוי זה לקות אלא כשהוא בא מחמת האור ואע"פ שאם כן אף בשלא נודע היה לנו לתלות במחמת דבר אחר שאינו פוסל מ"מ תולין במצוי ויש אומרים שלא נאמר הטרפות אלא בשנודע שנפלה לאור בודאי דומיא דנפלה מן הגג שאם לא כן לא היה לו להזכיר אלא נחמרו בני מעיה הא לא נודע אין אוסרין אותם בכך שמא מן התולדת הוא או שמא סבת חולי ואין זה דבר הנוקב וכך קבלנו מרבותינו נ"ע והם גורסים כאן כל שהוריקה כבד כנגד בני מעין בידוע שנחמרו בני מעיה ופירושה בשנודע לנו שנפלה לאור והרבה מחמירין בדבר וראוי לחוש אף לדעת ראשון ומפני שבודאי נראה שהוא לקות:

המעין שהאדימו אם בסבת נפלה לאור אם בסבה אחרת כל אחד לפי שטתו ושלקן במים רותחין וחזרו למראה הראוי להם והוא הירקות כשרה הואיל וחזרו למראיתן אין זה פסול עשן בעלמא היה שנכנס בהן וזה שאמרו אמר רב שמואל בר חייא אמר ר' מני ירוקים שהאדימו ושלקן וחזרו והוריקו כשרה וכן נראין הדברים באדומים שהוריקו ושלקן וחזרו למראיתן אע"פ שלא הוזכר כן בדברי רב שמואל וגדולי האחרונים חולקים בדבר מפני שאין אומרין בטרפות זו דומה לזו ולא יראה לי כדבריהם שכל מה שחוזר למראיתו אף על ידי סבה אין בו ספק שהרפואה מצויה בו ולא עוד אלא שבספרים מדויקים מצאנוה בדברי רב שמואל בהדיא ר"ל אדומים שהוריקו ושלקן וחזרו והאדימו או ירוקים שהאדימו ושלקן וחזרו והוריקו כשרה:

ויש ספרים שגורסין אותה באדומים שהוריקו לבד אלא שמ"מ איפשר לומר דחדא מינייהו נקט ומ"מ יש גורסים אותה בירוקים שהאדימו ומפרשים שהשלק מוריק אבל אינו מאדים לעולם ומתוך כך לא תפשה באדומים שהוריקו ואין הדברים נראין כלל:

אדומים שהן במראיתן ושלקן והוריקו טרפה כבר נתגלה ענינם שלקו והוא גם כן מה שאמר רב נחמן אדומים ששלקן והוריקו טרפה וכן הדין אצלנו בירוקים שהאדימו על ידי שלק אע"פ שלא הוזכרה בדברי רב נחמן ולא עוד אלא שאף בזו יש גורסין את שתיהן בדברי רב נחמן ויש גורסין אותה בירוקים ששלקן והאדימו ומפרשים דחדא מניהו נקט ויש גורסים כראשונה ומפרשים כמו שכתבנו שאין השלק מאדים לעולם אלא מוריק ומ"מ אומר אני לדבריהם שאם נשתנה המראה לסבה אחרת שטרפה כל שנתגלה לנו שלקה טרפה כלל הדברים כל שאנו רואים שנוי המראה ונתגלה שחזר למראיתו על ידי איזו סבה כשרה כל שאין שם שנוי מראה וחזר לשנוי מראה הפוסל על ידי איזו סבה טרפה ומ"מ נפלה לאור ובדקנוה ומצאנו מראה שלה עומד על עמדו אין מחזירין אחר התחבולה אם ישתנה ממראיתו ודיה לצרה במה שנמצא ממנה מאליה וזה שאמר רב אשי לא ניכול איניש אלא בשלקא שפירושו בנפלה לאור ובדקנו ומצאנו מראה שלה עומד אין הלכה כן אלא אחזוקי ריעותא לא מחזקינן ואין צריך לומר אם לא נפלה לאור שאין מצריכין בכך שאף רב אשי לא אמרה כן שמעולם לא מצינו מי שמצריך בדיקה בלא ריעות אלא בריאה ולא הוצרכנו לכתבה אלא דרך ביאור מפני שיש מפרשים אותה כן ואינו כלום ומ"מ גדולי פורווינצאה כתבו בחבוריהם שיש גורסין בדרב שמואל טרפה ר"ל אדומים שהוריקו ושלקם וחזרו והאדימו או ירוקים שהאדימו ושלקן וחזרו והוריקו כל אחד לשטתו טרפה ומשום דבתר מעקרא אזלינן וברב נחמן כשרה ר"ל ירוקים ששלקן והאדימו או אדומים ששלקן והוריקו כל אחד כשרה ומשום דבתר מעיקרא אזלינן עד שגדולי האחרונים חוששין לשתי הגרסאות ומחמירין מכל צד וכל שנולד לו שנוי מראה על ידי שלק טרפה כגירסא ראשונה וכל שחזר למראיתו על ידי שלק חוככין בה להחמיר כגירסא אחרונה ומ"מ גירסא אחרונה ודאי משובשת היא ואין לחוש בה שאם כן היאך אמר רב אשי הילכך לא ניכול איניש אלא בשילקא ועוד שהדבר ידוע שכל שנוי מראה החוזר לאיזו סבה כל הגאונים מסכימים שהיא כשרה ואין לחוש בה כלל:

כל שביארנו בכבד שעל ידי שלק חוזר להיתרו אם חזר למראיתו על ידי שלק מ"מ כל שבא לשלקו צריך לחתוך סימפונות ולקרעו כמו שיתבאר בפרק כל הבשר ויש אומרים שאין הצלייה בשפוד או על גבי גחלים הרי הוא כשלק וכל שחזר למראיתו על ידיהם מותר:

הכבד אינו שוה בדבר זה ללב ולקורקבן שהלב והקורקבן כל שהוריקו באיזה מקום טרפה אם בסבת נפלה לאור לדעתנו אם אף בשלא נפלה לדעת קצת כמו שהתבאר ואפי' מה שאינו כנגד מעין שהרי טרפותם מצד עצמם שהרי הנקב פוסל בהם והרי ניקבו אבל הכבד אין כל מקומות שבו שוים בדבר זה כיצד אין מונח ממנו כנגד בני מעין אלא ראשו התחתון והוא הדק שבו אבל ראשו העליון והוא העבה שבו הוא למעלה מן המעין:

הוריקה כבד לצד העליון שאינו כנגד המעין כשרה שאם מצד עצמו אתה בא הרי אין נקב פוסל בו ואם מצד הדקין אתה בא הרי אין לקות זה כנגדם וכן הדין אם הוריקה בצד השני הפונה אצל הצלעות אפי' בראש הדק אבל אם הוריקה בראש הדק ובצד הפונה למעין טרפה ועל זו אמרו הוריקה כבד כנגד בני מעין מהו כלומר שבשאר מקומות ודאי אין לחוש והשיבו שכנגד בני מעין טרפה ואע"פ שאם ניטלה כנגדם כשרה מ"מ מצד המעין היא טרפה ידוע שנחמרו בני מעיה ומגדולי האחרונים פירשו שאם הוריקה במקום מרה ובמקום חיותה שטרפה הואיל ונטילתן של אלו פוסלתה כמו שהתבאר ויפה פירשו:

הוריקה כבד כנגד בני מעין והמעין לפנינו בחזקתן ר"ל שלא נשתנה מראיתן פירשו בתוספות שכשרה לא נאמר בהוריקה כבד כנגד בני מעין שטרפה אלא בשאין בני מעין לפנינו הא ישנן לפנינו ולא נשתנה מראיתן הם מעידים על עצמן יותר מן הכבד וכן הדברים נראים אחר שפסול הכבד אינו מצד עצמו וגדולי האחרונים פסקו בדבר ממה שלא נאמר בשאלה זו בכאן הוריקה כבד כנגד בני מעין ונאבדו המעין ואין דבריהם נראין שמאחר שעקר טרפות זה בעוף הוא נאמר סתם דקין של עוף אדם משליך אותם תיכף להוצאתם והכלבים או החתולים הולכין עמהם אלא שמ"מ יש לחוש שמא נחמרו ואין הלקות ניכר בהם עדין שהמעין בקושי משתנה מראיתם:

נפלה לאור והוריקה הריאה יש אומרים שכשרה לא נאמר טרפות זה אלא במעין ולב וקורקבן וכבד ואין לך אלא מה שמנו חכמים וכן הדברים נראין שהרי ירקות הפוסל בכבד כשר בריאה מצד עצמה כמו שביארנו ואם כן מה שאמרו אין ריאה לעוף לא לינפל ולא ליחמר אף הוריקה בכלל אף כשהיה מחמת האור ומגדולי האחרונים פסלוה ומה שאמרו אין ריאה לעוף לינפל ולא ליחמר כגר פירשו הטעם הואיל וצלעות מגינות עליה כלומר ומן הסתם לא נתדחקה מחמת הנפילה ולא נחמרה מחמת האור הא כל שראינו כן ודאי טרפה ואע"פ שירקות הפוסל בכבד כשר בה כל שמחמת האור מיהא טרפה ומ"מ למדנו מדבריהם שאף הם מודים בעוף שאין צריך לבדוק בה מן הסתם הואיל ובין הצלעות היא מובלעת הרי רוב צלעות מגינות עליה אבל לב וקורקבן וכבד צריכין בדיקה:

כבר ביארנו בריאה שהירוק כולל שני צבעים האחד הוא הירוק ככרתי והשני הוא נוטה למראה חלמון ביצה והוא הנקרא גורוג וירוק זה השני אע"פ שהוא פוסל בריאה ישנו תמיד בעופות השמנים מאד ומתוך כך פירשו האחרונים שהירוק ככרתי הוא הירקות הפוסל בכבד והוא כשר בריאה כמו שהתבאר:

עופות המדבריים כבד שלהם ירוק ככרתי ואין בו פקפוק אלא שהוסיפו האחרונים לומר שכל עוף ביתיי שיש במינו מדבריי אין פוסלין כבד שלו בירקות שכל שבמדברי דרכו שכך הדבר מצוי להיות כן בביתיי לפעמים והרבה פעמים נאמר בתלמוד על כיוצא בזה להקל הני ברייתא הכי אית להו והדברים נאים ומקובלים ומ"מ לב וקורקבן כל ירקות פוסל בהן על הצד שהתבאר:

המשנה הרביעית והכונה לבאר בה כשרות שבעוף ואלו כשרות שבעוף נקובת הגרגרת או שנסדקה הכתה חולדה על ראשה במקום שאין עושה אותה טרפה ניקב הזפק ר' יוסי אומר אפי' ניטל יצאו בני מעיה ולא ניקבו נשתברו רגליה נשתברו גפיה נמרטו כנפיה ר' יהודה אומר ניטלה הנוצה פסולה אמר הר"מ פי' דין נקב שאין בו חסרון או סדיקות הקנה לאורך בעוף הוא כמו בבהמה אבל נקב שיש בו חסרון אם יש בו בתשבורת כל מה שחסר מגופו כנגד תשבורת רוב חלל הקנה מאותו העוף טרפה ואם היה כנגד חצי תשבורת הקנה או פחות הרי היא כשרה וזפק ידוע והוא לעוף במקום האצטומכא והושט סמוך לו וכל הנמשך מעליון הזפק בשעה שמושך העוף צוארה דינו כדין הושט ר"ל אם נקב במשהו טרפה וזולתם מחלקי הזפק אין שואלין על נקב שבו ומה שאמר יצאו בני מעיה כשרה על מנת שלא ישתנה סדרן ר"ל שלא יהפכו בידים ולא נתקנו שכל זמן שעושה כן הרי היא טרפה לפי שאי אפשר חזרתן והעקר בשבירת רגל העוף מה שאומר לך והוא שכל אחד מרגלי העוף מחוברין משלשה פרקים מלבד הכף שהוא עומד עליו שהוא מחובר מפרקים רבים אם ישבר הפרק המחובר הסמוך לגוף מן הירך ונראה השבר ונפשט ממנו ממנו הבשר טריפה ואם נשבר והבשר חופה השבר שמתנועע העצם והוא שבור ואינו נראה כשרה וכן אם נראה קצת העצם השבור ויהיה הבשר חופה את רובו אבל שנים הפרקים הסמוכים לפרק הזה אין משגיחים בהם לשבר בשום פנים ואפי' נראה העצם כשרה ועליהם הוא אומר נשתברו רגליה נשתברו גפיה בכלל הכשרות וכן אם נשמט הירך מן הגוף ר"ל בעוף הרי זה כשר אבל אם נשמט פרק הכנף הסמוך בגוף טרפה ואם לאו כשרה ודע שרגל העוף שיש בו קשקשים ר"ל בקנה של רגל שאותם קשקשים דומים לקשקשי הדגים על אותו הקנה יש גופים סחוסיים רבים והם מקיפים עצם הרגל כאלו הם חזוקו וכל קצתם מדובקים אל דמות גרגיר הענב בכף העוף וקורין גם כן לאותם הגופים גידים ולאותו הגרגיר שבו הם מתקבצים צומת הגידים וכשיחתכו רגלי העוף במקומות שבהן אלו הגידין ויחתכו אלו הגידים או רוב כל אחד ואחד או נחתך אפי' אחד מהם כלו הרי היא טרפה ואם נחתך למטה מצומת הגידים ולא נגע בצומת הגידין כשרה וכן אפי' נחתך הרגל למעלה ר"ל ממקום הבשר הרי היא כשרה ואל תתמה שהרי חותכה מכאן וחיה וחותכה מכאן ומתה נמרטו כנפיה ידוע ונוצה הוא העור הדק שעל הזפק עם הנוצה שלו ר' יהודה אומר אם ניטל פסולה ואין הלכה כר' יהודה ולא כר' מאיר:

אמר המאירי ניקבה הגרגרת פי' שלא בחסרון ואם הוא נקב שיש בו חסרון הולכין בה אחר הרוב ואין הולכין בה לכאיסר כבהמה שהרי אף בכל רחב הגרגרת אין בו כאיסר או שנסדקה לארכה ובלבד שישתייר בה משהו מכאן ומכאן במקום שחיטה כמו שהתבאר בבהמה:

הכתה חולדה על ראשה מקום שאין עושה אותה טרפה כגון שלא ניקב הקרום ובבדיקה או שהכתה שלא כנגד המוח ושלא בבדיקה:

ניקב הזפק ומ"מ אם ניטל טרפה ור' חולק לומר שאף אם ניטל כשרה ומטעם זה לא שנאו בטרפות שבו ומ"מ אין הלכה כר' אלא ניטל טרפה וכן ניקב יש בו צד שהוא טרפה והוא אם ניקב הגג והוא מה שנמתח ממנו עם הושט על הדרך שיתבאר בגמרא:

יצאו בני מעיה ולא ניקבו ושחטה בעודן בחוץ נשתברו גפיה באיזה מקום שבהן ואין בהן טרפות אלא בנשמט עיקר הגף הנכנס בגוף ואף זו לא מצד עצמה של גף אלא שחוששין לריאה הנבלעת לשם ואם בדק את הריאה ועלתה בנפיחה אף זו כשרה ומה שנשבר מן האגפים מ"מ אסור ומשליכין אותו כמו שיתבאר:

נשתברו רגליה פי' מן הארכובה ולמטה וכן בנחתך לגמרי ושבר זה או חתוך זה הוא בשוק הנמכר עם הראש:

נמרטו כנפיה והיא נוצה גדולה של כנפים ובכלל זה שנמרטה כל הנוצה הדקה שעל הגוף ונשאר העור לבד כשרה ואין זו גלודה אחר שהעור נשאר קיים ור' יהודה חולק לומר שאם ניטלה אף הדקה פסולה ואין הלכה כדבריו אלא אף בכולה כשרה:

וזהו ביאור המשנה וכלה על הצד שביארנוה הלכה היא ודברים שנכנסו תחתיה בגמרא אלו הן:

ניטלה הטרפחת והיא האם בבהמה כשרה אבל בעוף יש מחמירין בה מכאן וכבר ביארנו דבר זה למעלה במשנה השניה:

ניקב הזפק שביארנו עליו במשנה שהוא כשר דוקא בזפק עצמו אבל גג הזפק שניקב טרפה מפני שהוא נידון כושט ופירשו בגמרא בגג זה מה שהוא נמתח עם הושט ודבר זה יש מפרשים כי מה שהוא נמתח עמו בשעה שהוא ממשיך את צוארו ויש במשמע מעט מן המקום הרחב שבזפק ומ"מ גדולי הרבנים מפרשים בו ממקום שמתחיל להשתפע לצד הושט אבל כל שהוא משפועו ולמטה אע"פ שנמתח עם הושט בשעה שמושך צוארו לאכל אינו נפסל בנקב:

מה שביארנו במשנה ביצאו בני מעיה ולא ניקבו שכשרה הוא הדין אם החזירן אדם לתוך הכרס אלא שבזו אין מכשירין אא"כ החזירן על מתכונתם שלא היפך בהם דבר הן מתחתונו לעליונו הן מצד זה לשכנגדו מדבר זה צריך רופא בקי ובאדם מיהא לרפואה כל שאפשר לעשות שלא בנגיעת יד כגון שיזכירוהו שיתאנח בהם וימשכו מעיו מאליהם בפנים הדבר יפה הא בבהמה שאי אפשר בכך והוא צריך בה לנגיעת יד צריך לעשות בנחת שלא יהפך בהם שום דבר הא אם היפך בהם שום דבר או שנמצאו בני מעיה של בהמה מהופכין אע"פ שלא ניקבו ושלא יצאו טרפה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף