רמב"ן/חולין/נו/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רמב"ן חולין נו ב

הוריקה כבד כנגד בני מעים. פירוש כשנפלה לאור והוריקה כבד ולא הוריקו בני מעים וקמיבעי ליה אם חוששין שמא נחמרו אם לאו ופשט ליה טרפה ומתמה תלמוד' ולא יהא אלא ניטלה דקס"ד משום דכבד עצמה שהוריקה נטרפה ופריק רבא לא אמרו אלא מפני בני מעים שכיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנחמרו בני מעים וטרפה כלומר בידוע ששלט בה האור שנפלה בו אבל כשלא ראינוה שנפלה לאור אפילו הוריקה כבד כנגד בני מעים עצמן כשרה דאחזוקי איסורא לא מחזקינן ובני מעים וכבד בלא אור נמי מוריקין הם אבל יש נוסחי שכתוב בהם כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה וטרפה וכך היא גרסתו של רבינו הגדול ז"ל ולפ"ז כל זמן שהוריקו בני מעים או הוריקו כבד כנגדן חוששין שמא נפלה לאור אעפ"י שלא ראינוה שנפלה ואף לזו הגרס' י"ל בידוע שנפלה לאו דוקא אלא בידוע שמחמת אותה נפילה שנפלה לאור נחמרו בני מעיה ותדע דהא בנפלה ודאי איירי אם הוריקה כבד ולא בני מעים ועלה בלחוד מתרץ ומ"מ אין להחמיר אלא כשהוריקו מעצמן אבל שלקן והוריקו כיון שלא ראינוה שנפלה אין לנו לומר בזה בידוע שנפלה לאור ותולין בשלק דאחזוקי איסורא לא מחזקי' כנ"ל ודא"ר אשי לא ליכול אלא בשלקא לעוף שראינוה שנפלה לאור קאמר דהיאך יעלה על הדעת בכל עוף והלא אף בדיקה כלל אינו צריך בבני מעים אם הן ירוקין אם לאו אלא בעוף שנפל לאור בפנינו קאמר ואעפ"כ אמרו דאחזוקי איסורא לא מחזקי' כן פירש"י ז"ל.
אלא שמצאתי להרמב"ם ז"ל שכתב בחבורו ולא עוד אלא בני מעים שלא נמצא בהם שינוי וכשנשלקו נשתנו והוריקו בידוע שנפל לאור והלא כבר עשוי הוא תדיר להיות ירוק מחמת מכה וכמה חלאים המצויין בהם בין באדם בין בבהמה ועוף ואפי' בני מעים ופניו של אדם וכל גופו מוריקין בכך ומחמת דם נמי כר' נתן ועוד ריאה ירוקה כשרה מדר' נתן לימא נפלה לאור הוא ולפי דרכם זו שיעור ירוק גם דכבד במשהו כשיעור נקובתם דמעים שכנגדו ורוב כבדים יש בהם יורק משהו ככל הבריות אלא כולה שמעתא בשנפלה לאור היא שנויה.

ה"ג בעובדא קמא: ירוקין הוו ואכשרה והא אנן תנן ירוקין פסולה א"ל לא אמרו ירוקין פסולה אלא בלב וקרקבן וכבד תנ"ה ההיא תרנגולתא דאדומין הוו וטרפה והא אנן תנן אדומין כשרה אדומין שהוריקו וירוקין שהאדימו. וזו היא גרסתו של רבינו הגדול ז"ל, ופירושא דכי קתני מתני' ירוקין פסולה באדומין שהוריקו דהיינו לב קורקבן וכבד וה"ה לירוקין שהאדימו אלא חדא מינייהו נקט ואפשר דשכיח טפי א"נ רבותא קמ"ל וכ"ש ירוקין שהאדימו ששלטה בהם האור שכל שאור שולט בו נשרף ונעשה אדום.
ויש שגורסי' בעובדא קמא אדומין הוו וטרפה ולא אמרו אדומין כשרה אלא בלב ובקורקבן וכבד. תניא נמי הכי ובבתרייתא גרסי ירוקין הוו ואכשרה והתנן ירוקין פסולה אדומין שהוריקו וירוקין שהאדימו והכל עולה לטעם אחד אלא שי"מ לזו הגי' דמתני' בא לפרש וקאמר דהכי קתני ירוקין שהיו אדומין מתחלה כשרה ופליגא אלישנא קמא ואין פירו' זה כלום.
והא דר' מני ודרב נחמן ה"ג לה בה'. רבינו ז"ל ירוקין שהאדימו ושלקן והוריקו טרפה ויש שגורסין בהפך ונקיטי' לחומרא שכל שחוזר למראה טרפה בשלק טרפה ושחזר למראה כשר מספקא לן אי פליגי נוסחאי אהדדי או נאמר שכולן לא נתכוונו אלא להכשיר כל שחזר למראה כשר בשלק וצריך תלמוד ומצאתי להרמב"ם ז"ל שכתב בכולן והוא שיעמדו באותו מראה אחר ששולקים אותם וכן עיקר.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.