רש"י/חולין/נו/ב

רש"י חולין נו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בגילא דחיטתא. כדפרישית במסמר:

אווזי דידן. הואיל ותמיד הן במים:

שיעור ירוקתן. מחמת האור:

הוריקה כבד כנגד בני מעיים. ראשה אחד של כבד תלוי כנגד בני מעיין וראשה אחד למעלה:

אלא ניטלה. הא אמרן (דף נד.) ניטל הכבד כשר:

בריבי. גדול שבדורו:

ירוקים הוו. הדקים:

אדומין הוו. הדקין והן רגילין להיות ירוקין וטרפה:

אדומין שהוריקו. לב וקורקבן שהן תמיד אדומין נפסלין אם הוריקו אבל ירוקין כגון דקין נפסלין בהאדמה:

לא אמרו אדומין כשרין אלא בלב וקורקבן וכבד. שדרכן להיות אדומין:

קוטרא עייל בהו. מעיקרא ועכשיו הלך מחמת המים הרותחים:

איגלאי בהתייהו. חרפתן דודאי נחמרו:

הלכך. כיון דאמרן דזימנין דמגלי ריעותייהו כי שליק להו:

לא ליכול איניש. עוף שנפל לאור אלא בשליקה:

לא מחזקינן. והיכא דלא מינכר ריעותא בהדיא לא טרפינן לה אא"כ מיתרמי דשליק לה וחזי ריעותא:

צריכה בדיקה. אע"פ ששהתה מעת לעת דשמא נשברה השדרה ונפסק החוט:

מתני' הזפק. כרס שהאוכל נקבץ שם:

גפיה. עצמות הכנפים:

נשתברו רגליה. מן הארכובה ולמטה או אפילו למעלה ולא יצא העצם לחוץ אבל יצא לחוץ תנן בבהמה המקשה (עו.) דהוי טרפה:

נמרטו כנפיה. היינו נוצה גדולה שעל כל גופה פלומ"ש בלע"ז. נוצה היא הדקה הסמוכה לבשר שאין לה קנים ובלע"ז מול"ש:

גמ' ושבתו באונו. יום שבת שבתו שם:

איבעיא להו. תרתי הוראות הוו והכי קאמר הורו בטרפחת לאיסורא כדתנן בסנהדרין (דף לג.) והאכילה רבי טרפון לכלבים וכרבי בזפק נמי להיתרא דאפילו ניטל או דלמא הורו בטרפחת להיתרא כרבי בזפק ואמרו דאם ניטלה האם כשרה כמתניתין אבל כרבי בזפק לא סבירא להו:

ה"ג הורו בטרפחת לאיסורא וכרבי בזפק להיתרא או דלמא הורו בטרפחת להיתרא כרבי בזפק אבל כרבי בזפק לא סבירא להו:

נידון כוושט. בנקב משהו:

כל שנמתח עמו. ממקום שהוא מתחיל לימשך לצד הוושט להיות מיצר והולך:

עמו. עם הוושט:

נמתח. נמשך דהיינו מן המיצר ולמעלה כדאמרינן (דף מה.) גבי מוח כל זמן שבגולגולת נידון כמוח התחיל לימשך נידון כחוט אלמא מקום מצר קרי משיכה:

היפך בהן. כשהכניסן לתוכו היפך עליונו לתחתיתו או עגולה זו למעלה מכמות שהיתה שהחליף זו למעלה וזו למטה:

כונניות. לשון ואת כנו (שמות לח). שברא להם בסיס לישב עליו ואם ירדו מבסיסן שוב אין מתיישבים:

כרכא דכולא ביה. כרך שהכל בו ועל כנסת ישראל נאמר שכל מושליהן מהן ולא מעם אחר:

מעייניה. מעיו:

ושחטיה קמיה. כדי שיתאנח וימשך מעיו אליו:

לבריה. של זה הנופל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף