מאירי/חולין/נז/א

מאירי חולין נז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

צריך אתה לידע ששלש עצמות יש ברגל הבהמה הראשון נקרא ירך וראשו העליון מחובר עם הגוף כבוכנא באסיתא וראש זה נקרא בלשון תלמוד בוקא דאטמא וכל העצם על פני ארכו נקרא קולית וראשו התחתון מחובר עם העצם השני שנזכיר עכשיו העצם השני הוא הנקרא שוק וראשו העליון מחובר עם ראשו התחתון של ירך וראשו התחתון עם ראש העצם השלישי שנזכיר עכשיו העצם השלישי הוא הנקרא רגל והוא נמכר עם הראש ראשו העליון מחובר עם ראש תחתון של שוק וראשו התחתון מחובר עם פרסות הרגל וכנגדן בעוף ומה שיצטרך לבאר מאלו מענין צומת הגידין ועקר מקומן וצורך בדיקתן יתבאר בפרק רביעי ומה שנתגלגל כאן על ידי גלגול:

נשתברו גפיה בצנא דנקורי ר"ל סל של עופות שנשתברו ארכובותיהם והוכשרו בבדיקת צומת הגידין שם יתבאר באיזה מקום דיו בבדיקה או צריך בדיקה ובאיזה אין צריך ובאיזה אף בדיקה אינה מכשרת אבל מה שאנו צריכים לבאר באלו עכשיו הוא שאם נשמט ראש העצם העליון והוא בוקא דאטמא אם נפסקו הגידין ונרקבו טרפה ואם לאו כשרה וזהו הנקרא בתלמוד בוקא דאטמא דשף מדוכתיה כמו שביארנו למעלה בשמועת אמר רב מתנא בוקא דאטמא וכו' ויש מפרשים שזו היא שמוטת ירך שהוזכרה כאן בשם רב ור' יוחנן שאמר שמוטת ירך טרפה אלא שרב מתנא היה מבבל והזכירה בלשון ארמית כלשונו ורב ור' יוחנן היו מארץ ישראל והזכירוה כלשונם בלשון עברי וראיה להם עוד מדברי רב יהודה אמר רב שמוטת יד בבהמה כשרה שמוטת ירך טרפה שמוטת ירך בעוף טרפה שמוטת גף טרפה שמא ניקבה הריאה אלמא שמוטת גף בעוף כנגד שמוטת יד בבהמה ומה שמוטת גף בעוף איסורא בראש התחוב בגוף כך הכשר שמוטת יד בבהמה בראש התחוב לגוף וכנגדו אסר בירך אלמא שמוטת ירך היא היא בוקא דאטמא ואם כן לא אמרו טרפה אלא בנפסקו ונתעכלו הגידין וזהו גם כן שקראוה שמוטת ירך שהרי כל אותו עצם נקרא ירך וכשנשמט מן הגוף נקרא שמיטת זו היא שיטת גדולי הרבנים ותוספות והוא הענין שלא הזכירו שמוטת ירך בשב שמעתתא שהרי הוזכרה שם בוקא דאטמא דשף מדוכתיה והיא היא אלא שמגדולי לוניל מכריעים שבבהמה דוקא בדאיעכול ניביה ובעוף אף בלא איעכול ניביה וזהו שר' יוחנן אמר שמוטת ירך בעוף טרפה והיה מתיר בוקא דאטמא כדאיתמר לעיל בסוגיית אלו טרפות דוקא משום דרב מתנא היה אוסרה אף בלא איעכול ניביה כמו שאמרו אחר כן ורבא אמר כשרה ואי איעכול ניביה טרפה ואע"פ שאם כן אין הלכה כרב מתנא והיאך הביאוה בשב שמעתתא מפני שהוא עיקר השמועה הביאוה בשמו ומ"מ אמסקנא דידה סמיכי ר"ל באיפסיק ואיעכול ניביה ולשטה זו אם נשמט ראשו התחתון הדבוק לראש עליון של שוק כשרה ואפי' נפסקו הגידין ונרקבו ודין צומת הגידין אין כאן כמו שיתבאר בפרק רביעי ומ"מ גדולי המפרשים כתבו שאין בוקא דאטמא ושמוטת ירך ענין אחד אלא בוקא דאטמא הוא מה שביארנו תחלה ושמוטת ירך הוא ראשו השני הדבוק לראש עליון של שוק וטרפה בהשמטתו אע"פ שלא נפסקו הגידין ולא נתעכלו מתוך שהוא דבק לעצם אמצעי ר"ל השוק שבו צומת הגידין מחמירין בו וזה שקראוה שמוטת ירך ולא שמוטת שוק שלא נטעה ממנה לנשמט ראשה התחתון המחובר לרגל ומה שלא נמנית בשב שמעתתא הואיל והוזכרה בוקא דאטמא שהוא עצם אחד עמה נכלל הוא עמו דומיא דהמסס ובית הכוסות ואף הם מביאים ראיה לדבריהם ממה שאמרו בסוגיא זו ר' אבא אשכחיה לר' ירמיה דהוה בדיק בצומת הגידין ר"ל שמוטת ירך שבאה לידו ואמר ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב שמוטת ירך כשרה כלומר ומה אתה צריך לבדיקה אמר ליה מתניתא ידענא נחתכו רגליה מן הארכובה ולמעלה טרפה וכן שניטל צומת הגידין אע"פ שארכובה קיימת והיה סבור שחתוכה ושמוטה בנפסקו הגידין הכל אחד ואם כן הואיל ונשמטה הרי היא כנחתכת וכל שניטל צומת הגידין טרפה עד שביררו שאין שמוטה כחתוכה שהחתוכה טרפה אף למטה מן הפרק והשמוטה כשרה אע"פ שאם נחתכו למטה ממנה טרפה וקס"ד אפי' ניטלו הגידים ומ"מ אין אנו מבררים עכשיו הדין הראוי כאן מצד צומת הגידין ושמוטה וחתוכה ומה ביניהם עד שנגיע לפרק רביעי אלא שגדולי המפרשים מביאים ראיה הואיל והקשה מדרב אדרב מענין צומת הגידין נראה שנשמטה מראש עצם השני שבו צומת הגידין וכשנשמט הרי הוא כניטל והרי הלך כל צומת הגידין וזו אינה ראיה שאף בבוקא כל שנפסקו הגידין קרוי ניטל צומת הגידין וקל וחומר וראוי לו להקשות מה ענין שתבדוק בגידין והרי הואיל ונשמט כנחתך לסברתך הרי הלך צומת הגידין ואע"פ כן אמרו שמוטת ירך כשרה בעוף ומתוך כך נראין הדברים כדעת ראשון:

במקום אחר מצאתי לגדולי המפרשים שפירשו בשמוטת ירך הכף התחוב בשדרה שנשמט מן השדרה וראשו התחתון הוא באסיתא שראש עצם הקולית נכנס לתוכו כבוכנא באסיתא וכשנשמט הבוכנא מן האסיתא הוא ענין בוקא דאטמא דשף מדוכתיה ונפסק באיפסוק ואיעכול ניביה אבל ראשו העליון התחוב בשדרה נפסל אף בלא איפסוק ואיעכול ואע"פ שהדין בודאי כך הוא זו ודאי לא הוצרכה:

שמוטת יד והוא שנשמט ראש העצם שברגל שלפניה התחוב בגוף השדרה כשרה אפי' נפסקו (בידיו) [גידיו] ונתעכלו (אף) [אין] ברגלים הראשונים שום טרפות בשום מקום שבה:

שמוטת גף בעוף הרי היא כשמוטת יד שבבהמה וכשרה בכל מקום אלא שאם נשמטה בראשה התחוב בגוף טרפה לא מצד עצמה אלא מצד שאנו חוששין לנקיבת הריאה ואם בדק את הריאה ועלתה בנפיחה כשרה:

שמוטת ירך בעוף הרי היא כשמוטת ירך שבבהמה וכל האמור בזה אמור בזה כל אחד לפי שטתו:

עוף שנחבט אין צריך בדיקה משום ריסוק בריאה שלו וכן אם נפל לאור אין צריך בדיקה בריאה שלו אם נחמרה והוא שאמרו עליה בגמרא שאין לו ריאה לא לינפל ולא ליחמר הא אם נתגלה לנו בה רסוק או שנחמרה מצד האור טרפה לדעת קצת מפרשים כמו שהתבאר:

בהמה שנחתכו רגליה מן הארכובה ולמטה כשרה מן הארכובה ולמעלה טרפה וכן שניטל צומת הגידין וכן בעוף ודבר זה מסתעף לכמה סעיפים ובפרק רביעי יתבאר ככל הצורך:

לעולם אין מוסיפין בטרפות על מה ששנו חכמים ואין גורעין מהם אפי' נודע לנו מדרך הרפואה הפך הדברים וראינו הענינים נמשכים בהיפך מה שכתבו חכמים אין משגיחין בכך לא להיתר ולא לאסור וכבר כתבנו דבר זה למעלה:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף