לחם משנה/תמורה/ג

לחם משנה ‏ תמורה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

תמורת הפסח אם המיר קודם חצות וכו'. הרב בעל כ"מ ז"ל תמה דלמה פסק דלא כרבה דתלי התם מילתא בקודם שחיטה ולאחר שחיטה דקאי כר"א. ולדידי קשיא לי עדיפא מינה דרבינו ז"ל פסק בהל' קרבן פסח פ' ד' כרבה שכתב שם מי שאבד פסחו וכו' מצאו אחר ששחט פסחו וכו' אבל אם מצאו קודם ששחט זה שהפריש וכו' הרי פסק כרבה דתלי מלתא בשחיטה וכ"כ הרב בעל כ"מ ז"ל שם וכאן פסק כר' זירא ונמצאו דבריו סותרים זה את זה וצ"ע:

שנאמר בבכור לה' הוא וכו'. בפ"ג דתמורה (דף כ"א) מפיק לה בגמרא מקדש הם. ורבינו ז"ל דמפיק ליה מהאי קרא אולי היה בגירסתו כן:

ג

בהמה שהקדישה חצייה עולה וכו'. בדברי רבינו איתא אמר חצי בהמה זו תמורה וחציה עולה הרי זו תקרב עולה ואע"ג דבגמרא ליתא להך חלוקה אין קפידא בכך דכיון דאמרינן בגמרא בחצייה עולה וחצייה מעשר דלא חייל מעשר לגבי עולה משום דאין מעשר קדש כה"ג ה"ה חצייה תמורה דלא חייל גבי עולה דגריע טפי מעולה דלא קאי שם בהמה גביה כדכתב רש"י שיהא ממיר בה וכן כתב רש"י ז"ל לפי נוסחא דידן וה"ה נמי אמר חצייה עולה וחצייה תמורה ולכך אני תמיה על הר"א ז"ל ועל הרב בעל כ"מ ז"ל שהוצרכו לומר שכך היה גריס רבינו ואין גירסתו בגמרא כגירסתנו אלא דהך חלוקה דחצייה עולה וחציה תמורה רבינו גריס ליה בגמרא דאין אנו צריכים לכך דזיל בתר טעמא כדכתיבנא ואפילו לטעמו של הר"א ז"ל דסבר דמעשר גריע דליתיה לחצאין וכן תמורה גריע משום דעביד איסורא מ"מ כיון דבחצייה עולה וחצייה מעשר אמרינן דמעשר לא חיילי לגבי עולה דודאי לאו להכי איתכוין ה"ה גבי תמורה דהוי איסורא דאמרינן דלאו להכי איכוון ואי משום דכתב רבינו שאמר חציה תמורה בתחילה ואח"כ חצייה עולה. ואפשר לומר דלא אמרו בגמרא תקרב עולה אלא כשהזכיר חצייה עולה ראשונה לא היא דאם כן בחצייה תמורה וחצייה מעשר אמאי אמרינן בגמרא בחד צד דכיון דגריע תמורה ממעשר שכן מעשר מקדש לפניו ולאחריו דחייל מעשר ולא תמורה הא הזכיר תמורה בתחלה אלא ודאי כיון דגריע מינה אע"ג דהזכירו בראשונה לא חייל בין לטעמו של רש"י בין לטעמו של הר"א ז"ל ומינה בחצייה תמורה וחצייה עולה ואין צריך לשנות הגירסא לדעת רבינו. ואולי דהוצרכו לשנות מפני דמנ"ל לרבינו דלא גריע עולה מתמורה ומאי דשאלו בגמרא אי עדיפא ממעשר דמשמע מעשר לבד קא מבעיא ליה אי עדיפא אבל מעולה לא אפשר לומר דהא והא מיבעיא ליה אי עדיפא ממעשר ואפילו מעולה או דילמא גריע אפילו ממעשר ומפני כן הוצרכו לומר דגירסתו בגמרא היה כך ובאמת דוחק לומר כן. אלא ודאי דאפילו לפי גירסתנו נפיק דינו של רבינו ז"ל שפיר ופירוש השמועה יכול לפרשה רבינו או כר"א ז"ל או כרש"י ולא כמ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל דגירסתו מתפרשת על דרך פירש"י דלכולהו פירושי א"ש וכטעמו של רש"י ז"ל גבי תמורה משום דלא קאי גביה. ואין להקשות דא"כ אפילו כולה תמורה נמי כיון דלית ליה לא עביד תמורה כדכתב רבינו בריש פ"ב דאפילו דאית ליה עביד ולהכי איכוון אלא כיון דלית ליה גביה נראה דחייל עולה ולא תמורה:

ד

והמיר בה אחר שנפדית וכו'. בר"פ הזרוע במתניתין גבי הקדשות שקדם מומם להקדשן דאמרינן התם דעושין תמורה פירש"י ועושין תמורה קודם פדיונן אבל רבינו כתב אחר שנפדית וקשה דבפ"ב דבכורות גבי ולדן אסור אמרינן דהיינו דוקא דאיעבר לפני פדיון ואתייליד לאחר פדיון דהתם לית להו תקנה משום דלא אלימי למתפס פדיון ולהקריבם אי אפשר דאתי מכח קדושה דחויה אבל איעבר לאחר פדיון חולין גמורים הם וא"כ הכא נמי כיון דהתפיס לאחר פדיון אמאי מיתפס והוי תמורה דהא אשכחנן ולד תמורה מתמורה דקדוש לבדק הבית דקדשי שותפין אין עושין תמורה וולדן קדוש. ואע"ג דבריש פ' אלו קדשים אמרינן מה לתמורה שכן נוהגת בכל הקדשים ויהיב עדיפותא לתמורה על הולד מ"מ מנין לו לרבינו כן וצ"ע:

ו

עולה שנתערבה בזבחים כו' מביא זבח אחר מתוך ביתו וכו'. הרב בעל כ"מ כתב בשם בעל מ"ע דבהמה זו ששית שמביאין לתמורה שניה היא לחלל התמורה השניה. ודברים הללו אינם מתיישבים דאיך יחלל בהמה של תמורה שהיא ספק עולה או ספק שלמים על בהמה אחת לבד שתי בהמות הוה ליה לאתויי חדא לחלל עליה קדושת עולה וחדא לחלל עליה קדושת שלמים ותו אם חלל בהמה זו של תמורה א"כ היא נשארה חולין ממה נפשך דאם תמורתה תמורה לא חלה קדושה עליה ואם היא תמורה הרי חללה על אחרת וא"כ הרי היא חולין גמורים ואיך כתב רבינו שהיא כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה. מיהו לזה הייתי יכול לומר דלא קאמר הכי אלא לזבח לבד שהביא וכמו שאבאר בעז"ה ועוד דבחילול צריך להמתין שיומר כדי לחללו וזה לא הזכיר רבינו. ובודאי שהאמת כדברי הר"י קורקוס דזה הקדש מחדש וזה דומה לבהמה שהביא ראשונה בתמורה ראשונה וכעין מה שעשה בראשונה עשה באחרונה וכל מ"ש הר"י קורקוס לפרש דברי הר"א ורבינו דבריו האמת והצדק אין בהם נפתל ועקש. ולענין מה שהקשה לדעת רבינו דכיון דסוף סוף צריך להמתין לשתי בהמות שיוממו ימתין לראשונה של תמורה שתומם ודי בכך. י"ל דאם ימתין עד שתומם שמא לא יביא אלא בהמה אחת לחלל זו דטעי ויאמר כיון דהיא בהמה אחת די בהמה אחרת לחללה לכן הצריכוהו להביא אחרת ולעשות תערובת זו קודם שיוממו כדי שאח"כ ע"כ יביא שתי בהמות לחלל אלו הב' ולא יטעה לומר דדי בבהמה אחת לחלל זה: ומ"ש רבינו ז"ל

וה"ז שהביא עם התמורה כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה. נראה דהכי פירושו בתערובת הראשון כבר ידענו שזו היא של תמורה וזו היא של קדש אלא שלא ידענו איזו עולה ואי זו היא שלמים אבל אם בא אחר והתפיס בזו שהביא להתערובת הראשונה ועשאה קדש ודאי דהוי קדוש דהרי התפיס בהקדש ודאי אלא שלא ידענו אם היא עולה או שלמים אבל זו שהובאה לתערובת השנייה אם התפיס בה נתן לו הדין כמו הקדש ותמורה שנתערבו יחד והמיר אחת בהן דהדין הוא שהוא ספק תמורה מפני שלא ידענו אם התפיס בתמורה או בקדש דאם התפיס בתמורה אינו כלום דאין תמורה עושה תמורה ואם התפיס בקדש הוי תמורה הכא נמי הוי הקדש ספק דלא ידענו אם חולין או קדש דכבר אם אמר דאם היה התמורה תמורת זו היא חולין ואף על גב דגם כאן צריך להביא שתי בהמות לתקן מה שהתפיס בזה הזבח כמו מי שהתפיס בזה של תערובת הראשון מ"מ הודיענו רבינו שכאן הוי התפיסה בספק ובתערובת הראשון הוי התפיסה בודאי. והוזקקתי לכך מפני שבאופן אחר איך תמצא הזבח והתמורה מעורב הרי ידענו כאן בתערובת השניה אי זו היא זבח ואי זו היא תמורה בשלמא לדעת הר"א ז"ל כיון שהתמורה הוממה וחללנוה על ב' בהמות הרי ידענו אי זו היא עולה ואי זו היא שלמים אלא שלא ידענו אי זו היא תמורה ואי זו היא זבח וכמ"ש הוא ז"ל בהשגתו אבל לדעת רבינו ז"ל לא תמצא כן. ואעפ"כ לפי זה שפירשנו היה לו לרבינו ז"ל לומר ה"ז כחולין וקדשים שנתערבו זה בזה ואמר כזבח ותמורה מפני דלעיל כשאמר חזר והמיר באחת מהן ואינו יודע איזו מהן הרי זה כזבח ותמורה שנתערבו להכי קאמר השתא דהוי כמו הדין של מעלה:

ז

עד שיפול בו מום ויפדה ויאכל כבכור ומעשר וכו'. הך ויפדה דאיכא בקצת ספרי רבינו ט"ס הוא דכיון דהוא ספק תמורת בכור אין לו פדיון כמ"ש רבינו ז"ל בפרק זה אלא צ"ל עד שיפול בו מום ויאכל כבכור וכמעשר:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף