הר המוריה/תמורה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הר המוריהTriangleArrow-Left.png תמורה TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

תמורת

עולה וכו'. תמורה י"ח ב'.

נקבה

או וכו'. דהוי כמקדיש או כמימר בע"מ ועיין רש"י שם ד"ה תמורת עולה וכו' ובד"ה גבי ולד תמורה אימיה וכו' יעו"ש היטב.

בפסולי

המוקדשין. פ"ד מהל' פסולי המוקדשין ה"א וע"ע תמורה י"ז ב'.

תמורת

האשם וכו'. תמורה י"ח א' כ' ב' ועיין בפ"ד מהל' פסוה"מ הי"ד.

תמורת

השלמים וכו'. תמורה י"ז ב' ובתו"כ ויקרא פט"ז.

תמורת

התודה וכו'. תמורה י"ח ב'.

פסולי

המוקדשין. לעיל פי"ב ה"ח יעו"ש.

תמורת

הפסח וכו'. עיין מרן ולח"מ מה שתמהו ע"ז. ובאמת לכאורה תימה על תמיהתם דהתם איירי בפסח שאבד ושנמצא והמיר הנמצא על אחר אבל כאן מיירי בפסח שלא נאבד כלל והומר בזה דזה לא נזכר כלל שם בש"ס אך מי יתן ידעתי מקורו לדברי רבינו אלה שוב מצאתי באור חדש ובצל"ח שם שפלפלו הרבה בזה יעו"ש היטב וע"ע ירושלמי פ"ט דפסחים ה"ו יעו"ש היטב וצע"ג בזה יעו"ש.

הבכור

והמעשר וכו'. זבחים ל"ז ב' פ"א ב' בכורות ט"ז א' תמורה כ"א א' ה' ב'.

מפי

השמועה וכו'. עיין בלח"מ שתמה דהא בתמורה כ"א א' ילפא לה מדכתיב כי קדש הם יעו"ש אבל המעיין שם ה' ב' יראה כי העיקר כרבינו (וכ"ה בתו"כ בחוקותי סוף פרשה ה') ועיין בזבחים ל"ז ב' בד"ה קדש וכו' יעו"ש וע"ע זבחים פ"א ב' ובתוס' שם יעו"ש. סוף דבר דברי רבינו יש להם מקום גדול בש"ס ורחב ידים וע"ע ברש"י בכורות ס' א'.

המעשר

כבכור וכו'. דיליף עברה עברה יעוין שם בכל המקומות הנ"ל.

ב[עריכה]

הבכור

לכהנים וכו'. שם כ"א א' איתא שם דנאכלין במומן לבעלים (כדאיתא סוף הלכה א') ובעלים של בכור הוא הכהן ובעלים של מעשר הוא בעליו יעו"ש בפי' המשניות לרבינו.

איסורי

מזבח. לעיל פ"א הי"ב.

אין

פודין וכו'. שם בתמורה ה' ב' וכ"א א' ועיין לקמן הלכה ז' וט"ס הוא שם כמש"כ בלח"מ.

ג[עריכה]

חצייה

עולה וכו'. תמורה כ"ו א' תוספתא פ"ג שם.

בהמת

הקדש וכו'. שם בתמורה ובקדושין ז' ב' ובזבחים י"ב ב' כריתות כ"ז א' תוספתא דתמורה פ"ג.

חצי

בהמה זו תמורה וחצייה עולה ה"ז תקרב עולה חצייה עולה וחצייה מעשר וכו'. כצ"ל ועיין תמורה כ"ו ב' וברש"י שם ועיין מרן ולח"מ יעו"ש.

ד[עריכה]

בע"מ

עובר וכו'. חולין ק"ל א' בכורות י"ד א'.

והמיר

בה וכו'. כן מבואר בבכורות ט"ז א' והא דכתב רש"י בחולין שם דמיירי קודם פדיון י"ל דהוא מיירי לענין להקריב דבזה בעינן שיהיה קודם שנפדו ועיין לעיל פ"א הי"ג אבל לענין דתמות בעינן דוקא שיהיה אחר הפדיון כמבואר שם בבכורות ושם ט"ו בברייתא ובתוספתא פרק ב' דבכורות וכל זה אישתמיטתיה להלח"מ במחילת כת"ר וכל דבריו אין לו שחר ועיי"ש תוס' ט"ז א' ד"ה ותמורה וכו'.

ה[עריכה]

התמורות

שהיו וכו'. תמורה ט' א' ז' א' ט"ז ב' תוספתא ספ"א ותו"כ בחוקותי פ"ט ועיין לעיל פ"א הי"ד יעו"ש היטב וע"ע בבכורות י"ד ב'.

ו[עריכה]

שנתערבה

בזבחים וכו'. תוספתא פרק ג' דתמורה והובאה במרן.

מביא

בהמה וכו'. לדעת רבינו כך הדין התמורה הזו היא ספק עולה או שלמים והתקנה לזו שמביא עוד בהמה אחרת ויאמר אם התמורה היא תמורת עולה א"כ הבהמה שמביא ה"ז שלמי נדבה ואם התמורה היא תמורת שלמים א"כ הבהמה שמביא היא עולת נדבה והרי זה כעת כמו עולה ושלמים שנתערבו שדינם מבואר לעיל פ"ו מהל' פסולי המוקדשין ה"ו ששניהם ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן עולה ומדמי היפה שבהן שלמים ויפסד המותר מביתו כ"ה דעת רבינו אמנם לדעת הראב"ד בהשגות יש תקנה אחרת לזה והוא כשהמיר באחד מהן ואינו יודע באיזה והנה יש ספק בתמורה זו אם היא תמורת עולה או תמורת שלמים ימתין עד שתומם התמורה ויביא שתי בהמות תמימות ויאמר אם תמורה זו היתה תמורת עולה הרי אחד מהבהמות (ותצייר שהיה אחת מהבהמות אדומה והאחת שחורה) דהיינו האדומה תהיה תחתיה עולה והשחורה תהיה שלמי נדבה ויקריבם האדומה לעולה והשחורה לשלמים והרווחנו בזה כי לדעת רבינו דמה שמביא בהמה רביעית להתמורה (שהיא השלישית) עדיין לא נתקן בזה רק שירעו עד שיסתאבו ואז יקנו עוד שתי בהמות משא"כ להראב"ד דממתין עד שתומם התמורה ויביא שתי בהמות לחלל אותה והב' בהמות שמביא מקריבם כדת אחת לעולה ואחת לשלמים.

חזר

והמיר וכו'. לדעת רבינו דהשני בהמות היינו התמורה ואותה שהביא מן השוק דשניהם הן ספק עולה או שלמים ועל כל אחת משתיהן יש זה הספק רק שעל התמורה יש להסתפק אם היא תמורת עולה או תמורת שלמים אבל על השני יש להסתפק אם היא תחלת עולה או תחלת שלמים והנה אותה שהמיר באחת משתיהן יש בה ספק אם היא תמורת התמורה והרי היא חולין כמבואר לעיל פ"ה הט"ו או שהיא תמורת תחלת הקדש והרי היא תמורת עולה או שלמים ואין יכול להקריבה כלל דילמא היא תמורת התמורה והרי היא חולין ודילמא היא תמורת תחלת הקדש עולה והרי היא תמורת עולה ודילמא היא תמורת תחלת הקדש שלמים והרי היא תמורת שלמים וא"כ אין יכול להקריבה ומאי תקנתיה יביא ששית מתוך ביתו ואומר אם החמישית הרי תמורת תמורה והיא חולין גם הששית היא חולין וא"צ לכלום ואם החמישית היא תמורת תחלת הקדש ויש להסתפק בה אם היא תמורת עולה או אם היא תמורת שלמים אזי אם היא תמורת עולה הרי הששית היא שלמי נדבה ואם החמישית תמורת שלמים הרי הששית עולת נדבה ואי איפשר להקריבם דעל כל חדא יש להסתפק איזה קרבן הוא לכן הרי דינם כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה וירעו עד שיסתאבו וימכרם ויקנה בממונם שתי בהמות תמימות אחת לעולה ואחת לשלמים ויקריבם.

כ"ז הוא לדעת רבינו אבל לדעת הראב"ד מיירי שהמיר זו בבהמה הרביעית והחמישית הקרבים למזבח דלעיל וידוע מי מהם העולה ומי מהם השלמים רק הספק נפל אם העולה היא תמורת עולה ואין עושה תמורה והשלמים היא שלמי נדבה מתחלת הקדש ועושה תמורה או דילמא העולה היא תחלת הקדש ועושה תמורה והשלמים היא תמורת שלמים ואינה עושה תמורה. ומאי תקנתיה ימתין עד שתומם הבהמה הששית שהמיר ברביעית או בחמישית ואיני יודע באיזה מהן המיר אם ברביעית אם בחמישית יביא עוד שנים ויאמר אם הששית היא תמורת התמורה ואיני צריך לכלום כי גם הששית היא חולין אבל דילמא היא הששית תמורת תחלת עולה ודילמא תחלת שלמים אם היא תמורת עולה תחולל על אחת מהשנים שמביא (כגון נקודה וברודה) על הנקודה והברודה יהיה שלמי נדבה ואם הששית היא תמורת שלמים תחלת הקדש אזי תהא הברודה מחוללת עליה והנקודה תהיה עולת נדבה ויקריבם אחד לעולה ואחד לשלמים. ודוקא באינו יודע באיזה מהם המיר הששית אי באדומה אי בשחורה אבל היודע באיזה מהן המיר כגון שהמיר באדומה ויש להסתפק אי האדומה היא תמורת עולה או תחלת עולה א"כ א"צ שום תקנה דיאמר על הששית אם האדומה היא תמורת עולה א"כ הששית היא חולין אני מקדישה לעולה ואם האדומה היא תחלת עולה א"כ הששית הא תמורת עולה ויקריבנה לעולה ממנ"פ. וכן יאמר עליה על הששית אם ידוע לו שהמירה על השחורה ויאמר אם השחורה היא תמורת שלמים א"כ הששית היא חולין אני מקדישה לשלמי נדבה ואם השחורה היא תחלת שלמים אזי הששית היא תמורת שלמים ויקריבנה לשלמים ממנ"פ ופשוט.

כ"ז כתבתי להבין דבריהם הקדושים כל חד לפום שיטתו. והנה מקור פלוגתתם תלוי במאי דאיתא בתוספתא וז"ל עולה שנתערב בזבחים ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא בדמי היפה שבהן זבח ובדמי היפה שבהן עולה המיר באחת מהן ואינו יודע באיזה מהן המיר ה"ז מביא מעות או זבח מתוך ביתו ואומר אם תמורת עולה היא ה"ז שלמים אם תמורת שלמים הוא זה ה"ז עולה והרי הן כשני זבחים שנתערבו זה בזה חזר והמיר באחד מהן ואינו יודע באיזה מהן המיר ה"ז מביא מעות או זבח מתוך ביתו ואומר אם תמורת תמורה היא זו חולין היא זו עולה היא שלמים אם תמורת שלמים היא זו ה"ז עולה והרי הן כזבח וכתמורה שנתערבו זה בזה עכ"ל (והובאת במרן). והנה פשטות דברי התוספתא מורין ובאין כדברי רבינו דבבא הראשונה ס"ל דמביא אחת לתמורה קודם שתומם ויאמר אם התמורה היא תמורת עולה ה"ז הרביעית שלמי נדבה ואם התמורה היא תמורת שלמים הרי הרביעית שמביא עולת נדבה ודינם כשני זבחים שנתערבו זה בזה שאסור להקריב רק ירעו עד שיסתאבו וימכרו ויביא מדמי יפה שבהם ממין זה ומדמי יפה שבהם ממין זה. ובבבא השנייה דהמיר חמישית באחת מהשלישית והרביעית ואינו יודע באיזה מהם יביא עוד ששית ויאמר אם החמישית היא תמורת השלישית הרי היא חולין והששית חולין ואם החמישית היא תמורת הרביעית שאין ידוע אם היא תחלת עולה או תחלת שלמים והרי החמישית ע"כ או תמורת עולה או תמורת שלמים יאמר אם החמישית תמורת עולה א"כ הששית שלמי נדבה ואם החמישית תמורת שלמים הרי הששית עולת נדבה ודינם כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה שלא יקריבם רק ירעו עד שיסתאבו וימכרם ויקנה בדמי היפה שבהם ממין עולה ומדמי היפה שבהן מין שלמים ויקריבם אחת לעולה ואחת לשלמים (ויש להגיה בתוספתא לפ"ז בבבא השנייה שכצ"ל זו תמורת עולה היא שלמים אם תמורת שלמים היא זו ה"ז עולה ור"ל אם החמישית היא תמורת עולה השנייה היא שלמי נדבה ואם החמישית היא תמורת השלמים הרי זה הששית עולת נדבה והמפרש הגיה שם כרצונו יעו"ש היטב לא ידעתי מה היה לו).

והנה להראב"ד הוקשה למה ליה בבבא הראשונה להביא רביעית הלא סוף כל סוף השלישית לא תחולל רק עד שתומם ויביא אחרת תחתיה א"כ ל"ל להביא עוד רביעית ולהמתין עד שיוממו השלישית והרביעית ולמוכרם ולהביא עוד ב' ה' ו' הו"ל להמתין מתחלה עד שתומם השלישית ולחללה על שתי בהמות ד' ה' והלא אף בגוף הזבחים שנתערבו א' ב' יש להם תקנה להמתין עד שיוממו ויביא תחתיהם שתי בהמות ג' וד' כ"ש שיש תקנה לבהמת ג' להמתין עד שתומם ולהביא תחתיה שתי בהמות ד' ה'. זהו תורף השגתו ולכן מפרש כסברתו דמביא שתי בהמות תמימות תחת השלישית שהוממה ומתנה כנ"ל ומקריבם למזבח ומה שאמר והרי הן כשני זבחים שנתערבו ולא קאמר והרי הן כעולה ושלמים שנתערבו מוכיח ג"כ כפירושו דקאי על שתי התמימות ד' ה' שמקריבם למזבח וקאמר דהרי הם כתמורה וזבח שנתערבו לענין דאם המיר באחת מהם יש להסתפק אם הומר בתמורה וה"ז המומר חולין או הם כתחלת הקדש דזה שהומר הקדש וקרב למזבח וקא מפרש ואומר וחזר והמיר באחת מהן וכו' וכמש"כ למעלה לשיטתו וסיימה התוספתא דהרי הן כזבח ותמורה שנתערבו זה בזה ר"ל אם ימיר בהן אח"כ יהא ג"כ ספק זה אם הומר בתמורה וה"ז חולין או אם הומר בתחלת הקדש וכנ"ל.

ובאמת שלשון התוספתא דחוק מאד להראב"ד מכמה טעמים וע"ז כתב הראב"ד שא"א לפרשה כמות שהיא ורק שהיא משובשת וצריך להגיה ה"ז מביא מעות אי זבחים מתוך ביתו וכן צ"ל בסיפא ועוד כמה דברים יש לתקנם אבל לרבינו הדברים כפשטן ועיין בלח"מ מש"כ ליישב דעת רבינו דלכן הוצרך להביא אחר טרם שיומם התמורה ולהתנות עליה יעו"ש היטב (ומש"כ הלח"מ להשיג על המגדל עוז שהובא במרן על מש"כ שמחלל החמישית על הששית יעו"ש שהרבה להשיג עליו ואני אומר אם כדבריו כן הוא בודאי הוא תמוה טובא וכי יעלה על הדעת לחלל אותה כשהיא תמימה אלא ודאי הכי כוונתו דמביא ששית כדי לחלל על ידה את החמישית דהיינו שירעו שניהם עד שיסתאבו וימכרו ויקנה בדמיהן עולה ושלמים וכמו שפירשתי מה שע"י החמישית בעצמה א"א לחללה וצריך עוד ששית כדי שע"י שניהם יחולל החמישית ותבא לידי תיקון גמור וכנ"ל לדעת רבינו ודברי המ"ע עם דברי ר"י קורקוס בקנה אחד עולים וצדקו יחדיו וזה ברור לענ"ד. גם מש"כ לפרש בדעת רבינו שמש"כ הרי הן כזבח ותמורה שנתערבו וכו' דהיינו להנתפס אח"כ בששי דאין להקריבו דיש בו משום חולין ומשום תמורת שלמים או עולה יעו"ש היטב לענ"ד א"צ לזה רק דה"ק דאין להקריבם דהוי כתמורת עולה ושלמים שנתערבו זה בזה והא דלא קאמר כעולה ושלמים י"ל לפי שבבבא ראשונה דהוי חדא תמורה וחדא קדש ודאי אמר דדינם כדין עולה ושלמים אע"פ שבאמת חדא היא תמורה והגביה מעלתו לגוף הזבח והכא דנחית עוד דרגא דהחמישית היא ספק תמורת תמורה לכן הגביה מעלתו לתמורה גופה והבן היטב) הארכתי בזה לפרש ולבאר היטב שיהיו דבריהם מבוארים לקטן כמוני.

פסולי

המוקדשין. לעיל פ"ו יעו"ש.

ז[עריכה]

שנתערבו

בבכור וכו'. תוספתא ספ"ג דתמורה ושם לא נזכר רק בבכור ולא במעשר אבל רבינו דימה דין המעשר לבכור עיין לעיל פ"ו מהל' פסולי המוקדשין הי"ד יעוין שם.


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.