לחם משנה/שגגות/יב

לחם משנה ‏ שגגות יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

והם סומכים על הוראתן וכו'. לאפוקי מ"ש בסוף פי"ג וכן אם תלה בעצמו ואכל חלב הקבה וכו' לא מפני הוראתן אלא מפני שהוא מותר בדעתו שאין משגיחין על עשיית בית דין דהכי אמרי' בפ"ק (דף ג') יכול הורו ב"ד ועשו ב"ד יכול יהיו חייבין ת"ל הקהל ועשה מעשה תלוי בקהל והוראה תלויה בב"ד:

וכל שבט ושבט קרוי קהל וכו'. קשה דבפ"ק דהוריות הביאו ראיה זאת ודחו אותה ואמרו ממאי דילמא שאני ירושלים דהוי נמי בנימין ולכך הביאו ראיה אחרת מקרא דונתתיך לקהל עמים וא"כ למה הביא רבינו ז"ל הראיה הדחויה והניח הראיה האמיתית ואולי מפני שזאת יותר פשוטה:

אפילו עשה שבט אחד בלבד והוא רוב הקהל וכו'. בפ"ק דהוריות שאלו בגמרא אליבא דר' יהודה שבט אחד לר' יהודה בהוראת ב"ד הגדול מי מייתו שאר שבטים או לא מי אמרינן שבעה שבטים הוא דמייתו שאר שבטים בהדייהו משום דאיכא רובא אבל חד שבט דליכא רובא לא או דלמא ל"ש ופשטוה לבעיא ת"ש ר' יהודה אומר שבט שעשה בהוראת בית דינו אותו השבט חייב ושאר כל השבטים פטורים ובהוראת ב"ד הגדול אפילו שאר שבטים חייבים ש"מ ע"כ. ומשמע מפשט הגמרא דלר' יהודה שבט אחד אע"פ שהוא מיעוט הקהל כיון שעשה ע"פ הוראת ב"ד הגדול מחייבי שאר שבטים בגרירה דידיה וא"כ רבינו ז"ל דפסק כר' יהודה קשה למה הצריך שיהא השבט רוב של הקהל. והרב בכ"מ ז"ל כתב שפסק כרשב"א דאמר שם משם ר"מ דבעינן או רוב שבטים או רוב הקהל. ולכאורה קשה דנראה דדברי רשב"א סותרים למ"ש ר"י דכל שבט ושבט איקרי קהל דכיון דהוא סובר דשבט אחד מיקרי קהל א"כ הוי שבט אחד כאילו חטא כל הקהל ואפילו שיהיה המיעוט ור"ש אי אמר הכי הוא משום דאית ליה דשבט אחד לא איקרי קהל אבל ר' יהודה דסובר דשבט אחד איקרי קהל אי אפשר לומר לדעתו סברת רשב"א א"כ איך פסק רבינו ז"ל כר' יהודה וכרשב"א דהם סותרות זו לזו. וי"ל דמ"מ אינן סותרות דאמרי' דמאי דריבה הכתוב מיתורא דקהל אחד גרירה תפסת מועט תפסת ולא ירבה גרירה אלא ברוב הקהל או רוב שבטים. זה נראה ע"פ דרכו של הרב בעל כ"מ ז"ל אבל רבינו בפירוש המשנה כתב כמו כן לדעת רבי יהודה שבט אחד שעשה בהוראת ב"ד הגדול שאר שבטים מביאין על ידו כשהיה רוב קהל משמע דרבינו ז"ל אית ליה דאפילו ר' יהודה לא אמר הכי דאיכא גרירה אלא כשיהיה השבט רוב הקהל ואז מרבינן מקרא גרירה דוקא ולפ"ז רבינו ז"ל פסק כר' יהודה לגמרי. אבל קשה מנא ליה לרבינו ז"ל לפרש כן ונראה דטעמו דקשיא ליה בפשיטות הבעיא שהזכרתי למעלה דמאי פשיט נימא דהאי שבט הוי רוב הקהל וסבר כרשב"א דרוב שבטים או רוב קהל בעינן ומנא לן דלר"י בשבט אחד אפילו דהוי מיעוט וליכא רובא כלל גריר שאר שבטים אבתריה דהכי דחי בגמרא לעיל פשיטות אחר הב"ע כגון שחטאו ששה שבטים והן רובו של קהל ורשב"א היא ולכך פירש רבינו ז"ל דאין הבעיא אלא כשהשבט רוב הקהל אי איכא גרירה לר"י אבל כשאין השבט רוב הקהל פשיטא דבהא לא אמר ר"י גרירה והשתא כיון דפשיט דר' יהודה אמר בהדיא דשבט אחד סגי א"כ כי מוקמת לה דהוי רוב הקהל נפשטה הבעיא דעל זה היתה הבעיא. ומהר"ם מטראני ז"ל בס' קרית ספר כתב ור' יהודה ורבנן מודו משמע דמודו בהא דרשב"א לענין דלא מגררי שבטים אבתרייהו אלא כשחטאו רובא כי האי אבל רשב"א סבר דאפי' בלא גרירה לא מיחייב ב' או ג' שבטים אלא כי הוי רובא דשבטים או רובא דישראל ע"כ הולך על דרך שכתבתי דר' יהודה מודה בהא אבל לא נתן הכרח בדבר ומה שנ"ל כתבתי. ולפי מ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל דפסק כרשב"א יש ליתן טעם לרבינו ז"ל שפסק כן משום דבפ"ק (דף ג') אוקימו לסברת חכמים דמחייבי ופליגי אר"מ דפוטר כרשב"א וראוי לפסוק כחכמים נגד סברת ר"מ וההיא אוקימתא הוי אוקימתא בתרייתא דנראה מסקנא ועיקר אבל מ"מ מדברי רבינו ז"ל בפירוש המשנה נראה מה שכתבתי:

ב

ב"ד שנסתפק להם וכו'. קשה דמהאי קרא דונודעה החטאת לא מפיק שם ברייתא אלא היכא דלא ידעי ב"ד על מה הורו אי על חלב או על דם דפטורים ומוכרח הוא שם לפרש כן בההיא ברייתא משום דאמרינן התם דהוי דלא כר"א דתנן אמר ר"א מה נפשך אם חלב אכל חייב נותר אכל חייב וכו' ואי ברייתא איירי דלא ידעי אם שגגו או לא בהא לא פליג ר"א ולא הוי ענין למחלוקתו כלל וא"כ איך הביא רבינו ז"ל פסוק למעט אשם תלוי בצבור דמהאי קרא לא מימעיט ואין מיעוטו אלא מקרא דוכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג מי שחטאו שוה יצא משיח וכו' ומה"ט נתמעט ציבור שאין שגגתו וחטאתו שוה וכמ"ש רש"י ז"ל בריש פרק ב' דהוריות גבי מה שאמר צבור בפר ואין מביאין אשם תלוי כלל כדאמר לקמן דכתיב ביה באשם תלוי ואם נפש אחת תחטא בשגגה כו' וכ"ש ציבור דיצא מאשם תלוי משום דהעלם דבר בהדיא כתיב בהו ואין חטאתו ושגגתו שוה דבעינן העלם דבר עם שגגת מעשה ועוד דציבור אינו בכלל נפש ע"כ. וא"כ מהאי קרא היה לו לרבינו ז"ל למעט אשם תלוי והתימה מהרב בעל כ"מ שכתב שרבינו מפרשה לענין אשם תלוי דא"א מכח הסוגיא כדכתיבנא וצ"ע:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף