לחם משנה/קרבן פסח/ט

לחם משנה ‏ קרבן פסח ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

אבר שיצא מקצתו חותך הבשר ויורד וכו'. תימה דמה קולף שייך בשאר קדשים דכיון דבשאר קדשים מותר שבירת עצם יחתוך עצם ובשר וישליכנו אבל בפסח שאין יכול לשבור עצם יחתוך הבשר וישליכנו והשאר עד הפרק יקלוף ויאכלנו שלא הוזכר קילוף בשר אלא גבי פסח אבל גבי שאר קדשים מה זה שמזכיר קילוף בשר וצ"ע:

ז

המאכיל כזית וכו' ואין מאכילין ממנו לעכו"ם אפי' גר תושב ושכיר וכו'. בפ' הערל איפליגו ר"א ור"ע דלר"א נפקא דערל אינו אוכל בתרומה מג"ש דתושב ושכיר דנאמר תושב ושכיר בפסח והוא מיותר כדאמרו שם ונאמר תושב ושכיר בתרומה מה להלן ערל אסור בו אף כאן ערל אסור בו ולר"ע נפקא מאיש איש לרבות ערל כטמא ואמרי שם ור"ע האי תושב ושכיר מאי עביד ליה לאתויי גר שמל ולא טבל וקטן שנולד כשהוא מהול וצריך להטיף ממנו דם ברית ור"א לטעמיה דאמר גר שמל ולא טבל גר מעליא הוא וקסבר כשנולד כשהוא מהול אין צריך להטיף ממנו דם ברית ע"כ. ובפ"ז מהלכות תרומות פסק רבינו ז"ל כר' אליעזר דכתב שם כהן ערל אסור לאכול תרומה מדין תורה שהרי נאמר תושב ושכיר בתרומה ונאמר תושב ושכיר בפסח מה תושב ושכיר האמור בפסח ערל אסור בו אף תושב ושכיר האמור בתרומה ערל אסור בו ע"כ. והשתא יש לתמוה טובא על רבינו ז"ל חדא דאיך פסק כר"א במקום ר"ע דהלכה כר"ע מחבירו מיהו לזה י"ל דפסק כן משום דשם (דף ע"ב:) אמר ר' אלעזר ערל שהזה הזאתו כשרה והקשו לו שם מברייתא ותירץ האי תנא דבי ר"ע הוא דמרבי לערל כטמא וכיון דר' אלעזר לא סבר ליה כוותיה פסק רבינו ז"ל כר' אליעזר ועוד קשה דלר"א תושב ושכיר איירי בישראל כדכתב רש"י ז"ל שם והיכי מפיק רבינו ז"ל דאסור להאכיל תושב ושכיר מהך קרא מיהו. גם לזה י"ל דרבינו ז"ל מפרש כפירוש התוספות ז"ל דסבר דהך קרא לר"א איירי בעכו"ם וקרא לא איצטריך דלא עדיף מערל ובן נכר ואייתר לג"ש ואע"ג דלא איצטריך קרא להכי מפיק ליה רבינו ז"ל מיניה משום דהוא פשוט יותר. אבל קשה על רבינו ז"ל דאיך פסק כר"א הא איהו פסק בהל' איסורי ביאה בפי"ג דגר שמל ולא טבל אינו גר ובפ"א מהל' מילה פסק דקטן שנולד מהול צריך להטיף ממנו דם ברית וא"כ הא לא מצי סבר כר"א דר"א לא אייתר ליה תושב ושכיר להכי משום דאית ליה התם הכי אלא אי לא הוה מוקי קרא לדר"ע וכיון דמוקמינן קרא לדר"ע גבי קטן וגר היכי פסקינן כר"א גבי תושב ושכיר. גם על הראב"ד ז"ל יש לתמוה שהשיג על רבינו ז"ל ואמר דקרא אתא לומר שאפילו גר תושב ושכיר הוא אינו אוכל אם לא נמנה עמו ותימה דכמאן הוי אי כר"א הא לדידיה ודאי דקרא לאו להכי אתא דא"כ לא הוה אייתר ליה תושב ושכיר דהא איצטריך לדרשה דהראב"ד ז"ל ואי לר"ע הא מוקי לה בגמרא לגר וקטן והראב"ד ז"ל אתי דלא כמאן וגם על הרב בעל כ"מ ז"ל שהליץ בעד רבינו ז"ל דאית ליה דקרא אתא לקטן וגר יש לתמוה דהא איהו אמר בהפך דאתא לעכו"ם וגר תושב ושכיר. ועוד קשה דאיך יסבור רבינו ז"ל דקרא אתא לדרשא דר"ע הא איהו פסק בהל' תרומה כר"א ועל כל אלה הדברים צ"ע:

ח

וכן מותר להאכיל לעכו"ם מצה ומרור. מה שלא אמר רבי דתושב ושכיר אתא להכי מפורש בתוספות בפ' הערל דטעמא דפשיטא הוא דיש לו רשות לאכול מצה ומרור ובשלמא בערל איצטריך לומר דהוי חיובא:

סליקו הלכות קרבן פסח בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף