לחם משנה/פסולי המוקדשין/ה

לחם משנה ‏ פסולי המוקדשין ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

יביא מאלו ומאלו לחטאת וכו'. טעמא מפרש בפ"ד דתמורה משום דהוי השאר מותר חטאת אבל אם לא הקריב מאלו ומאלו אלא הביא מאחד מהם המעות האחרים יוליכו לים המלח ואע"ג דלרבנן דקי"ל כוותייהו כיון שנמצאו קודם הקרבה יפלו דמיהן לנדבה מ"מ מודו רבנן היכא דמשך אחת והקריבו השנייה שהשנייה מתה וכדפסק רבינו ז"ל לעיל בפ"ד ומתני' קתני האי תקנתא מילתא פסיקתא בין משך בין לא משך ורבינו ז"ל לא חש להאריך אלא כתב לשון המשנה כמנהגו:

ג

הפריש חטאתו וכו'. בירושלמי פ"ב דשקלים אמרינן הכי הפריש שקלו וסבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש הפריש שנים וסבור שהוא חייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחד את השני מאי את עביד ליה נשמעניה מן הדא הפריש חטאתו וסבור שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדשה הפריש שנים וסבור שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותה שניה מאי את עביד ליה אלא רועה הכא נמי לנדבה ע"כ. מוכח מכאן בהדיא דהפריש ב' שקלים כסבור שהיה חייב שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחד יביא אחד והאחר יפול לנדבה דהשוה הירושלמי שקלים לחטאת וא"כ תימה על רבינו ז"ל שכתב בפ"ג מהל' שקלים הפריש שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחד אם בזה אחר זה האחרון לא קדש ואם בבת אחת האחד שקלים והשני מותר שקלים ע"כ. נמצא דמחלק בין שקלים לחטאת דבשקלים בזה אחר זה אומר דהאחרון לא קדש ובבת אחת אומר דהאחד מהם שירצה יהיה שקלים והשני מותר שקלים והיינו חולין כדכתב שם לקמן דמותר השקלים חולין וכאן כתב בין בזה אחר זה בין בבת אחת יפלו הדמים לנדבה. ואפשר דגירסא אחרת היתה לו לרבינו ז"ל בירושלמי שהיה מחלק בין שקלים לחטאת וכמו שהוא כותב ומ"מ צריך לתת טעם בחלוק הענינים דממתני' דשקלים משמע דראויים להיות שוים בדינים אלו שהוצרכו לתת טעם במה שחילקו בין היכא שאומר הרי אלו לשקלים דהמותר חולין והיכא דאומר הרי אלו לחטאת שהמותר נדבה ואמרו שם אמר ר"ש מה בין שקלים לחטאת וכו' משמע דהיכא דאין טעם לחלק ביניהם ראוי להיות שוים בדינם ואולי החמירו בחטאת משום דהמותר של חטאת הוי נדבה אבל בשקלים שהמותר חולין הקלו ועדיין צ"ע:

ז

הלוקח מעות בידו או שהיה מלקט וכו'. כתב הרב בעל כ"מ ז"ל שצריך עיון מנין לו לרבינו ז"ל להשוות לוקח מעות בידו עם מלקט. ואני אומר טעמו ונימוקו עמו דהוא פסק בפ"ד מהל' שקלים כרב ביבי דאמר בירושלמי במתני' דפ"ב דשקלים דפליגי בית שמאי ובית הלל גבי מכניס מעות וכו' היינו במכניסן בפרוטרוט אבל באומר אלו לשקלי דכולי עלמא המותר נדבה וכיון שכן מתני' איירי במכניס בפרוטרוט וסיפא דשאביא מהן לחטאת בכי האי גוונא מיתניא דהיינו גוונא דרישא ועל דא קאמר דהמותר נדבה א"כ כ"ש היכא דלא היה מלקט אלא לוקח המעות בידו דהמותר נדבה דהא לרב ביבי הכי הוא דטפי אית לן למימר דהוי מותר נדבה בלוקח מעות בידו מבמלקט:

וכן יראה לי שהדברים ק"ו וכו'. על מה שהשיג הר"א ז"ל דמתני' אמרה דמותר עולה לעולה וכו' נ"ל דיפה תירץ הרב בעל כ"מ ז"ל דמתני' איירי דאמר הרי אלו לעולה דהא רישא דמתניתין דאמרה מותר קיני זבים וכו' חטאות ואשמות וכו' ע"כ איירי דקאמר הרי אלו לחטאת אפילו להר"א ז"ל דהא בחטאת אמרה מתני' דלעיל דהיכא דאמר שאביא מהן חטאת שהמותר חולין וא"כ מתני' דקאמרה גבי חטאת שהמותר נדבה ע"כ איירי דלא אמר שאביא מהן חטאת א"כ נסתלקה קושית הר"א ז"ל דסיפא דעולה ג"כ בגוונא דרישא מיתניא דהיינו שלא אמר שאביא מהן אלא הרי אלו לעולה:

ח

אבל מותר עשירית האיפה וכו'. בפרק בתרא דמנחות גבי ששה שופרות דנדבה איפליגו ר' אושעיא ושמואל דשמואל תני בחד מותר עשירית האיפה של כהן גדול ור' אושעיא לא תני ליה משום דס"ל כמ"ד ירקב ופסק רבינו ז"ל כוותיה דרב נחמן בר יצחק דאמר שם דמסתברא כוותיה וכן בפ"ב מהל' שקלים בענין השופרות כתב שם כר' אושעיא דמפיק עשירית האיפה של כהן גדול ומעייל מותר קינין וכן פירש רבינו ז"ל שם אלא שקשה דבשופר שלש עשר כתב שם דהוי למי שהתנדב מעות לעולת בהמה ושם לא אמר אלא מותר מנחת חוטא בין לר' אושעיא בין לשמואל ומה שהוקשה להרב בעל כ"מ ז"ל דלא הסכימו דבריו עם הירושלמי אינו קושיא דגמ' דידן דפרק בתרא דמנחות שכתבתי עיקר זולת השופר הי"ג שלא הסכים עם גמרא דידן לכן אצלי צ"ע:

מותר לחמי תודה וכו'. בפרק בתרא דמנחות אמר שם רבה כן דירקב אלא שקשה שנראה דרבה חולק על ר' אושעיא דקאמר דמותר עשירית האיפה ירקב ומוקי ברייתא דמותר מנחה בעשירית האיפה של כ"ג ואיהו מוקי לה במותר לחמי תודה וכיון דרבינו ז"ל פוסק כר' אושעיא כדכתיבנא לא הוה ליה למפסק כרבה בהא אלא שאולי שהוא סובר דרבי אושעיא סובר בתרוייהו ירקבו ולמדו רבינו ז"ל מדין מותר לחמי נזיר דירושלמי כדכתב הרב בעל כ"מ ז"ל. וי"ל דלהכי קאמר הרב בעל כ"מ לעיל דאמאי לא הסכימו דבריו עם הירושלמי:

יג

מי שהיה מחוייב חטאת וכו'. בפ"ד דנזיר (דף כ"ו ע"א) תניא מי שהיה מחוייב חטאת וכו' (עיין בכ"מ), וזו היא הגירסא דאית ליה להר"א ז"ל בתוספתא והקשו שם התוס' ז"ל וז"ל וצ"ע דמ"ש לעיל גבי הפריש מעות רצה להביא בהן חטאת או עולה יביא ולא אמרינן דהפרשה היתה לשניהם דוקא וכו' ותירצו שני תירוצים האחד כי כאן אמר לחובתו משמע לכל מה שהוא חייב הילכך הפרשה היתה לשניהם ולא יוכל להביא בכולן אחד מהן אבל לנזירותו או לצרעתו משמע שפיר למקצת נזירותו או למקצת צרעתו. ועוד י"ל דהיכא דהפריש לנזירותו או לצרעתו וכל קרבנות נזיר ויולדת וצרעת בני חד בוקתא לכך יכול להביא מתחילה מכל דמי הקן פרידה אחת או חטאת או עולה הילכך כשהעשיר מביא מכולן או חטאת או עולה אבל הכא דמחוייב חטאת מחלב שאכל ועולה נדורה לאו בני חד בוקתא אינון וכשהפריש מעות לשמים אין יכול להביא מכולם אחד מהם ע"כ. ונסתלקה הקושיא שהקשה הרב בעל כ"מ ז"ל על התוס' שבעבורה כתב שהר"א ז"ל כתב שהתוספתא מתוקנת יותר כוונתו לומר אע"פ שגם קשה עליה ובמ"ש בשם התוס' ז"ל אין כאן קושיא. והלשון שכתב הרב בעל כ"מ ז"ל וז"ל ומ"ש הראב"ד ז"ל בשם התוספתא שאם מת יפלו המעות לנדבה מפני שכולן ראויים לבא עולה הוא בפ"ק דמעילה ומסיים בה וכו'. לשון זה אין לו מובן ובודאי שט"ס נפל כאן בדברי הרב בעל כ"מ ז"ל: ומדברי רבינו ז"ל והר"א ז"ל נראה שהיה גורס בגמ' דידן בפ"ד דנזיר רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא ולכך הוקשה לו להר"א ז"ל על גירסא זו דא"כ אמאי כשמת ילכו לים המלח כיון שהיה יכול להביא מכולן עולה ונ"ל לתרץ לפי גירסא זו ויתיישב דעת רבינו ז"ל דכל זמן שלא פירש ואמר לחובתי סתם ודאי דהדבר מסופק אם הוא לעולה או לחטאת ולכך כשמת ילכו לים המלח אבל כשהוא עושה מעשה בחייו ומביא עולה ה"ז מפרש דבריו במעשה שעושה שמביא עולה דמ"ש לחובתי ר"ל לעולתי דאין לומר דהדר ביה כיון דהלשון דלחובתי שאמר ראשונה סתם טפי אית לן לומר דהשתא מפרש דבריו מלומר דחוזר בו מדבריו הראשונים אבל כשמת ולא פירש דבריו ילכו לים המלח מפני דכיון שלא פירש אולי לחטאת נתכוון ולכך ילכו לים המלח:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף