הר המוריה/פסולי המוקדשין/ה

הר המוריה ‏ פסולי המוקדשין ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ילכו

המעות וכו'. יומא נ"ה ב' נזיר כ"ד א' ושם כל הסוגיא מנחות ד' ב' מעילה י"א א' ובתוספתא דמעילה פ"א יעו"ש.

ונמצאו

המעות וכו'. תמורה כ"ב ב' ושם בתוספתא פ"ב יעו"ש היטב.

ב

ולא

הספיק וכו'. תמורה שם ועי' לח"מ מש"כ בזה.

ג

החטאת

בע"מ וכו'. שם בתמורה.

ד

שנמצאת

חטאתו וכו'. שם בתמורה ואיתא עוד שם וז"ל המפריש חטאתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה לא הספיק להקריבה עד שנמצא הראשונה והרי שתיהן בע"מ ימכרו ויביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה עכ"ל ויש לעיין למה לא העתיקה רבינו.

ה

מתכפר

באחד וכו'. שם בתמורה כ"ג ב' ואסקינן דאליבא דר"ש איצטריך דאילו לרבנן ורבי ידעינן זה מהא דלעיל פ"ד ה"ה ועיי"ש בתוס' ד"ה המפריש וכו'.

ו

אלו

חולין וכו'. ירושלמי דשקלים פ"ב ה"ג.

יביא

אחת וכו'. שם בירושלמי ועיין בלח"מ שהקשה מ"ש דהכא פסק רבינו דמותרן נדבה ומ"ש גבי שקלים דפסק רבינו בפ"ג מהל' שקלים דהמותר חולין יעו"ש היטב שנדחק בזה. והנה לפנינו בירושלמי שם איתא וז"ל המפריש שקלו וסבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדש המפריש שתים וסבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחד אותו השני מה עביד ליה נשמענה מן הדא המפריש חטאתו וסבר שהוא חייב ונמצא שאינו חייב לא קדשה הפריש שתים וסבר שהוא חייב שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחד אותה השניה מה את עבד לה אלא רועה ה"נ אלו לנדבה וכא היאך אומר אתה אלו עכ"ל ועיי"ש בפי' מהר"א ובקרבן העדה שפי' דהא דקאמר וכא האיך וכו' היינו שהירושלמי סתר הפשיטות וס"ל דלא דמי אהדדי כלל דבחטאת שפיר אמרינן דמותרן נדבה ולא בשקלים יעו"ש היטב שוב ראיתי שם בשיירי קרבן שהרגיש בזה ואפי' לגי' הגר"א דגרס שם וז"ל ונמצא שאינו חייב אלא אחת אותה שניה רועה הכא מאי את עביד ליה כמ"ד אלו לנדבה ה"נ לנדבה כמ"ד לחולין ה"נ לחולין עכ"ל נמצא מבואר דלמ"ד חולין חולין והוא כב"ה דשם ודברי רבינו ברוריו ובלי ספק שהלח"מ לא עי' בירושלמי רק בכ"מ בהל' שקלים ועיי"ש בהשגת הראב"ד שכתב וז"ל בירושלמי אינו כן אלא האחד חולין לפי שהוא או כמי שהוא סובר שהוא חייב ואינו חייב או כמי שאומר הרי אלו לשקלי דלב"ה מותרן חולין עכ"ל ומש"כ או כמי שאמר הרי אלו לשקלי וכו' כ"ה לפי שיטת וגירסת הגר"א והנך רואה שגם דעת רבינו כן וכמו שהעיר בזה הש"ק שם ודו"ק היטב בכל זה.

ז

או

שהיה וכו'. עיי"ש בירושלמי מחלוקת ר' יוסי בשם ר"א ור' ביבא בשם ר"א דר"י מוקי לה למתניתין במכנס פרוטרוט הא במכנס ביחד כו"ע מודים דהמותר שקלים נדבה ור' ביבא מוקי לה ג"כ במכנס פרוטרוט אבל בבת אחת כו"ע לא פליגי דהמותר חולין יעו"ש והלכה כר' ביבא יעו"ש היטב והנה אם במכנס פרוטרוט באומר שאביא מהן חטאתי המותר חולין כ"ש בבת אחת ואתי שפיר דברי רבינו שלא חילק בין מלקט או מכניס בב"א ומסולק תמיהת מרן ע"ז ועי' מש"כ מרן בפ"ג מהלכות שקלים הי"ג שוב ראיתי שכ"כ הלח"מ (אמנם המעיין היטב בפי' רבינו לשקלים שם משמע דפי' אליבא דרבי יוסי יעו"ש) ומה שתמה עוד למה השמיט דברי המשנה שבאלו לחטאת המותר נדבה יעו"ש לא יכולתי להבין תמיהתו הא כתב לקמן הלכות ח' ט' שמותר חטאת לנדבה. ופשוט.

בשאר

הקרבנות וכו'. עיין בראב"ד שהשיג עליו ודעתו דבקרבן נדבה גם באומר אביא מהם מותרן לאותו דבר שהתנדב יעו"ש ועיין מרן ולח"מ.

ח

המותר

יביא וכו'. מנחות ק"ח א' ובין שמואל ובין ר' אושעיא מודו בה וכן ס"ל לר' יוחנן שם בירושלמי פ"ב דשקלים ה"ד יעו"ש (ובמנחות שם איתא דר"י ס"ל להיפך).

החביתין

ירקב. שם במנחות וכרבי אושעיא וכרבי אלעזר (ולדעת הירושלמי הנ"ל הוא כרבי יוחנן) ומטעם דר"נ בר יצחק אמר דמסתברא כוותיה ועיין לח"מ.

ירקבו. הא דמותר לחמי תודה מבואר במנחות שם דאפי' לרבה דס"ל דמותר חביתי כה"ג נדבה מכל מקום במותר לחמי תודה ירקבו וכ"ש אליבא מ"ד דס"ל דחביתי כה"ג ירקבו כ"ש דסבירא ליה דמותר לחמי תודה ירקבו ותמהתי על מרן שכתב שרבינו למד זה מהך דלחמי נזיר דירושלמי ועיין בלח"מ מש"כ בזה וגם דבריו לענ"ד אין צריכים. ומותר לחמו של נזיר מבואר שם בירושלמי יעו"ש היטב והובא במרן.

יפלו

לנדבה. שם בירושלמי וכאשר הובא במרן ועיי"ש בירושלמי דמשמע קצת דמותר נסכיו דמי למותר חביתי כה"ג יעו"ש ובשיירי קרבן מה שכתב בזה.

כבר

ביארנו וכו'. בהל' שקלים פ"ג הי"ג.

ט

קיני

זבים וכו'. שם בשקלים פ"ב במשנה שם ובמנחות שם.

חטאות

ואשמות וכו'. שם ועיין זבחים ק"ג א' תמורה כ"ג ב' ועיין בפ"ד לעיל ובפרק זה וע"ע בתמורה בכל פ"ג דשם ועוד בדוכתי טובי וע"ע בתו"כ ויקרא פ"ו ושם בדבורא דחטאת פכ"א יעו"ש.

כמו

שבארנו. היינו לעיל בפ"ד ובפרק זה שלפנינו.

מותר

עולה וכו'. הכל שם בשקלים פ"ב.

פסח

לשלמים. שם בשקלים ועיין תמורה כ' א' זבחים ז' ב' ח' ב' ט' א' ב' י"א א' קט"ו א' מנחות פ"ג ב' פסחים ס"ד א' ע' ב' ע"ג ב' פ"ט א' צ"ז א' צ"ח א' קדושין נ"ה ב' ר"ה ה' א' ועי' ירושלמי פ"ה דפסחים ה"ב ובשקלים שם פ"ב ה"ד ובתו"כ ויקרא פי"ח.

לאותו

נזיר. שם בשקלים איתא מותר נזיר נדבה וכ"ה בירושלמי. שם ובנזיר פ"ד ה"ד ועיי"ש הטעם ברע"ב ומיירי שגבו משאר מתנדבים לצורך נזירים סתמא יפול המותר לשאר נזירים אבל גבו לנזיר מיוחד אסור ליתן לנזיר אחר מזה לכן יפול המותר לנדבה יעו"ש היטב וכ"ה מבואר בתוספתא שקלים פ"א יעו"ש היטב (ועיי"ש בתוס' יו"ט שכתב דה"ה באומר לנזירים אלו דהמותר נדבה יעו"ש וכ"מ בתוספתא הנ"ל דהחילוק הוא בין מיוחד או לא). אמנם רבינו פי' שם דמותר נזירים הוא שנשתתפו חבורת נזירים יעו"ש ומשמע שממעותיהם של עצמם נשתתפו יעו"ש היטב ומשמע שם דהמותר ישתמשו לעצמם על קרבנותיהם אולם מש"כ מותר הנזיר לנזיר לא ידענא מה אידון ביה אולי גירסא אחרת היתה לו בזה ואנכי לא ידעתי וה' יאיר עיני (שוב מצאתי שכבר הרגישו בזה בהגהות שבסוף הספר בדפוס ברדיטשוב).

עולה

ויורד וכו'. מבואר בכריתות כ"ז ב' ובתו"כ ויקרא דבורא דחטאת פי"ז יעו"ש וע"ע שם בתוספתא דכריתות פ"ד והיינו דווקא בקרבן עולה ויורד דכתיב בהו קרא אבל לא בחטאת קבועה דבזה לא מצינו ועי' מרן ועי' לקמן פ"י מהל' שגגות הי"א.

י

בדמיה

עוף וכו'. כ"ה שם במשנה שבמשניות ובתו"כ שם ומיירי בדהעני וכמש"כ הרע"ב יעו"ש וכ"כ שם הקרבן אהרן.

באיסורי

המזבח. לעיל פ"ו מהל' איסורי מזבח ה"ד יעו"ש היטב.

יא

חטאת

העוף וכו'. כן מבואר בכריתות כ"ח א' יעו"ש היטב וע"ע בנזיר כ"ו א' יעו"ש היטב ובשיטה מקובצת שם.

אלו

דמי וכו'. היינו כשאמר לאחר הפרשה אבל אם אמר בשעת הפרשה הרי אלו הוקבעו כשעת לקיחה כן מבואר ביומא מ"א ב' ובכריתות כ"ח א' יעו"ש ואפ"ל למאי דמסיק ומגיה לקח ואמר יעו"ש א"כ דוקא בשעת לקיחה ולא זולת וצ"ע.

הקינין

מתפרשות וכו'. יומא שם וכריתות שם וערובין ל"ז א' ונזיר כ"ו ב' ועיין תוס' זבחים ס"ז א' ד"ה חטאת וכו' דמשמע דוקא בקינים הדין כך ועיין בתוס' ישנים יומא מ"א א' ד"ה והא הכא וכו' דה"ה בכל הקרבנות כן יעו"ש וע"ע לקמן פ"ט ה"א וה"ח יעו"ש.

יב

הסתומין

לנדבה וכו'. נזיר כ"ו א' ועיי"ש היטב בכל הסוגיא ועי' מנחות ד' ב' מעילה י"א א' יעו"ש.

יג

יביא

עולת וכו'. זהו מנזיר כ"ו א' ובתוספתא פ"א דמעילה והנה שם מבואר רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות סתומים ילכו לים המלח וכתב שם רש"י הטעם דלא דמי לסתם קינים דהתם נתחייב חטאת ועולה בבת אחת והוקבעו בבת אחת דעל דבר אחד הוא בא לכן לא נתפרשו היטב והוי סתומים מעליין משא"כ הכא דהחטאת בא על דבר אחר והעולה על דבר אחר לכן הוי כמפורשין קצת יעו"ש היטב ועיי"ש בתוס' ד"ה ולאפוקי וכו' שכתב ג"כ טעם זה וכתב עוד טעם אחר יעו"ש היטב והובא בלח"מ. והנה הלח"מ כתב שרבינו היה לו גירסא אחרת בזה ומש"כ מת והניח המעות ילכו לים המלח ואמאי הו"ל להיות כמו בהלכה י"ב וכמו שהקשה הראב"ד כתב הלח"מ משום דכל זמן שהוא חי י"ל דמימליך ועביד כולה עולה או חטאת משא"כ לאחר שמת יעו"ש היטב ובאמת סברא זו נמצאת בתוס' שם כ"ד ב' ד"ה יפלו וכו' יעו"ש היטב ובאמת בתחלת השקפה עלה בלבי לומר כי גם גירסת רבינו היתה לא יביא כמו שהוא לפנינו בש"ס ורק שהוא מפרש הא דאיתא התם ולאפוקי מהא דתניא מי שהיה מחויב וכו' ר"ל דלית הלכתא הכי כהך ברייתא דתניא לא יביא אלא הדין הוא דיביא. שוב מצאתי כן בעזרת ה' בשיטה מקובצת שם בשם ר"ת יעו"ש היטב אך מ"מ לא ניחא לי א"כ אמאי מסיק רבינו וכתב דאם מת ילכו לים המלח כיון דלית הלכתא כברייתא זו. ואפ"ל כסברת הלח"מ בזה וס"ל לרבינו דבזה הלכה כברייתא זו דלאחר מיתה יפלו לים המלח אבל באמת לא ניתן להאמר כן דהא עיקר הקושיא היתה שם כ"ד ב' מלאחר מיתה אמאי יפלו כולם לנדבה ועלה שני ר' יוחנן ואמר דהלכה הוא בנזיר וא"כ אהך קאמר דאתי לאפוקי מהך ברייתא וכן משמע ברש"י ד"ה ולאפוקי כיון דכל עיקר דבריו קאי על הך דאם מתו יפלו לנדבה והבן לכן נראה יותר שהעיקר כמש"כ הלח"מ וכ"כ הג"ה במרן יעו"ש.

אמנם מש"כ הלח"מ שגירסת הראב"ד היה ג"כ כך בש"ס יעו"ש אמת שי"ל כן אבל אין זה מוכרח די"ל דהיה גורס לא יביא ומש"כ דגי' התוספתא מתוקנת יותר י"ל משום דבש"ס דידן מבואר דרק עולת בהמה או חטאת בהמה לא יביא אבל משמע קצת דעולת העוף או חטאת העוף יביא וזה באמת אינו דגם עולת העוף וחטאת העוף לא יביא לכן כתב שהיא מתוקנת יותר ודברי מרן בזה תמוהים ומגומגמין טובא ולית להון פתר לענ"ד. ועי' בס' בית הבחירה להמאירי שהסכים להראב"ד יעו"ש.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.