קרית ספר/פסולי המוקדשין/ה

קרית ספר ‏ פסולי המוקדשין ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

המפריש מעות לחטאתו ומת ילכו לים המלח משנה שם פרק וולד חטאת דמעילה וטעמא משום דחטאת שמתו בעליה היא דתמות דהלכתא למשה מסיני היא וכן הפריש מעות ואבדו והקריב חטאת תחתיהן ונמצא אחר כפרה ילכו לים המלח. מתנית' פרק וולד דתמורה דכל היכא דאי הואי חטאת הואי מתה משום חטאת שכפרו בעלים מעות נמי אזלי לים המלח. הפריש מעות ואבדו והפריש אחרים ונמצאו הראשונים יביא מאלו ומאלו חטאת והשאר יפלו לנדבה. משנה שם כלשונו דכיון דמתרוייהו מייתי ליכא חטאת שכפרו בעלים והוי כשאר מותר חטאת דיפלו לנדבה. הפריש מעות ואבדו והפריש חטאת תחתיהן ונמצאו המעות והחטאת היא בעלת מום תמכר ויביא מאלו ומאלו. משנה שם דהוי כמעות ומעות כיון שהיתה בעלת מום דאלו היתה תמימה היה תקרב והמעות ילכו לים המלח הואיל וכפרו הבעלים באחרת. הפריש חטאתו ואבד' והפריש מעות ונמצאת והיא בעלת מום תמכר ויביא מאלו ומאלו [חטאת] והשאר יפלו לנדבה. משנה ג"כ כטעמא דאיתמר הפריש שני ציבורי מעות לאחריות מתכפר באחת מהם והשני יפול לנדבה מימרא דר' אמי שם ולא איצטריך אלא אפילו אליבא דרבי שמעון דלית ליה רועה לגמרי דמהו דתימא לית ליה לרבי שמעון נדבה גבי חטאת דכי היכי דלית ליה גבי בהמות לית ליה גבי מעות קמשמע לן ר' אמי דאית ליה נדבה.

ו

המפריש חטאתו או דמי חטאתו ונמצא שאינו חייב הרי אלו חולין ירושלמי פרק ב' דשקלים משום דהוי בטעות ולא נתקדשו הפריש שתים או דמי שתים ונמצא שאינו חייב אלא אחת יביא אחד והשאר יפלו לנדבה דכיון דכבר היה חייב אחת הוי השניה כמותר שיפול לנדבה. הלוקח מעות בידו או שהיה מלקט ואמר אלו אביא לחטאתי המותר חולין. גם זה שם בירושלמי וכיון דאומר אביא מהן המותר חולין דלא הקדיש אלא מה שהיה צריך לחטאתו וכל שכן בשאר הקרבנות שהמותר חולין.

ח

המפריש מעות למנחת חוטא והביא מהן מנחתו או הפריש מנחת חוטא והותירה המותר יביא מנחת נדבה ומותר עשירית האיפה של כהן גדול ירקב פרק בתרא דמנחות מותר מנחת חוטא נדבה דהואיל ואיקרי חטאת אזיל מותרה לנדבת צבור ממדרש יהוידע אבל מותר מעות שאר מנחות לא אזלי לנדבת צבור אלא מוסיף משלו ומביא מנחה אחרת ומותר עשירית האיפה של כהן גדול ירקב דילפינן מדכתיב לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא אמר רבי יהודה היא קרויה חטאת ואין אחרת קרויה חטאת לימד על עשירית האיפה של כהן גדול שאינה קרויה חטאת וטעונה לבונה ומדלגבי לבונה לית לה דין חטאת לגבי מותר נמי לית לה דין חטאת אע"ג דאיקרי חטאת ביחזקאל כדאמר בפרק אלו מגלחין לאו דין חטאת אית לה דאימעיטא מהאי קרא ולהכי ירקב וכן מותר לחמי תודה ומותר לחמי נזיר ירקבו שם לחמי תודה ירקב דלאו חטאת איקרו ונדבת יחיד לא קרב בפני עצמו שלא מצינו לחם קרב בפני עצמו ועם תודה אחרת אי איפשר שאין תודה קרבה בלא לחמה והיינו טעמא דלחמי נזיר ומותר דמי נסכיו יעלו לנדבה גם זה בירושלמי דשקלים פרק ב' משום דמותר נסכים קדשי קדשים אינון יפלו לנדבה מותר שקלים חולין שהשקלים יש להם קצבה וכתיב העשיר לא ירבה ולפיכך מותר חולין. אבל מותר קיני זבים וזבות וקיני יולדות חטאות ואשמות מותריהן יפלו לנדבה ממדרש יהוידע דקינין נמי אית בהו חטאת והוי מותר חטאת מותר עולה לעולה כיון דאפרשיה לעולה לא נפקא מקדושתה מותר שלמים לשלמים ולא לעולה דאין משנין דבר שהוא לאכילה לדבר שאינו לאכילה מותר מנחה למנחה מהאי טעמא מותר פסח לשלמים ולא לעולה דמשנין לדבר שהוא לאכילה דכותה ועוד דמשנין קדשים קלים לקדשים קלים ולא לקדשי קדשים ופסח נמי בשאר ימות השנה שלמים הוי מותר נזירים לנזירים דלא נפיק מקדושתיה מותר נזיר לאותו נזיר ובמתניתין דפרק ב' דשקלים קתני מותר נזיר לנדבה ובפרק ו' נמי קתני בהדי שופרות ששה לנדבה ואחד מהם הוא למותר קרבנות נזיר וצריך עיון וכל הני מותרים בשקלים ומותר חטאת דהוי לנדבה היינו בחטאת קבועה אבל בקרבן עולה ויורד שהפריש מעות חטאת והעני מביא תחתיהן עוף ומחללן על העוף ויהנה מהן משנה שלהי כריתות ובגמ' תנו רבנן מחטאתו על חטאתו מה תלמוד לומר דבקרבן עולה ויורד כתיב גבי כשבה ושעירה מחטאתו דמשמע מקצת חטאתו כלומר אם העני יביא עוף ממקצת דמים הללו וגבי עוף כתיב מחטאתו דמשמע דאם העני יביא במקצת דמי עוף עשירית האיפה והשאר חולין. הפריש בהמה ונפל בה מום תמכר ויביא בדמיה עוף דבהמה בעלת מום תפדה אבל הפריש עוף ונפסל לא יביא בדמיו עשירית האיפה דאין לעוף פדיון שפדיון לא נאמר אלא בבהמה.

יא

כל חייבי קינין שהפרישו מעות אפילו אמרו אלו דמי חטאתי ואלו דמי עולתי יכולין לערב המעות וליקח בהן חטאת או עולה שאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית כהן מימרא דרב חסדא פרק טרף בקלפי ונזיר פרק מי שאמר תנין דכתיב גביהו ולקח ביולדת וכתיב בזב ועשה הכהן את האחד חטאת וגו' וגלי לך רחמנא דלא ליהוו מפורשין אלא או בעשיית כהן או בלקיחת בעלים לפיכך אם הפריש מעות לקינין ומת כולן יפלו לנדב' שכולן ראוי' לבוא עול' דאי בעי קני מיניי' עולה כדאמר' דלא קדשי אלא או בלקיחה או בעשייה.

יג

מי שהיה מחויב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר אלו לחובתי רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא מת והניח המעות ילכו לים המלח פרק מי שהיה נזיר תניא מי שהיה מחוייב חטאת ואמר הרי עלי עולה והפריש מעות ואמר הרי אלו לחובתי רצה להביא בהן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מת והיו לו מעות סתומין ילכו לים המלח וכתבו בתוספות בפירוש ברייתא זאת מי שחייב חטאת שאכל חלב ואמר הרי עלי עולה דהיינו נדבה והרי הוא מחויב חטאת ועולה ולא הוו דבר אחד שחטאת בא על החלב והעולה בנדר והפריש מעות ואמר כשהפרישם אלו לחובתי ומשמע לכל מה שהיה חייב לפיכך אם רצה להביא בכולן חטאת בהמה לא יביא עולת בהמה לא יביא מפני שהן מעורבין ואין לו תקנה עד שיביא שתי בהמות ויאמר כל מה שיש במעות אלו לקדושת חטאת יחול על בהמה זו ע"כ ודברי הרב ז"ל תמוהין שכתב רצה להביא חטאת בהמה יביא ובברייתא גרסינן בהדיא לא יביא ואיפשר לפרש דברי הרב ז"ל להביא בהן כלומר במקצת המעות ויפרש הברייתא כפירוש בעלי התוספות ז"ל דלא יביא בכולן קאמר אבל במקצתן יביא חטאת ובמקצתן יביא עולה שיאמר כל מה שיש במעות אלו לקדושת חטאת יחול על בהמה זו וכל מה שיש בהן לקדושת עולה יחול על האחרת והשתא כיון דאיפשר להביא בהמת חטאת כי האי גוונא אם מת והניח המעות ילכו לים המלח דהוי כחטאת שמתו בעליה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.