מעשה רקח/פסולי המוקדשין/ה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ו[עריכה]
המפריש חטאתו וכו'. הקשה הרב לח"מ ז"ל דבירושלמי פ"ב דשקלים השוו שקלים לחטאת בהפריש שתים וכו' ונמצא שאינו חייב אלא אחת ובפ"ג דשקלים הל' י"ב כתב רבינו הפריש שנים ונמצא שאינו חייב אלא אחת אם בזה אח"ז האחרון לא קדש ואם בבת אחת השני מותר שקלים ע"כ הרי דשם חילק וכאן לא חילק ומותר שקלים היינו חולין כמ"ש שם ואפשר דגירסא אחרת היתה לו ומ"מ צריך טעם דממתני' משמע ששקלים וחטאת שוין אלא שהוצרכו לתת טעם בין אומר הרי אלו לשקלים לאומר הרי אלו לחטאת וכו' וצ"ע עכת"ד. מה שהוכיח ז"ל ממותר שקלים שהיא חולין ממ"ש רבינו שם לא היה צריך להביא עצות מרחוק דכאן בפרקין הל' ח' כתב כן להדיא והיא משנה ערוכה שם אלא שאני תמיה הרבה דאי מותר שקלים חולין מעתה מאי איכא בין לא קדש שכתב רבינו שם בדין זה אח"ז לבבת אחת ומ"ש ז"ל דצריך לתת טעם וכו' אחרי המחילה הראויה זה הוא טעמו בעצמו דכיון דלשקלים יש קצבה מעתה הדין נותן שיהא מותרן חולין משא"כ בחטאת שאין לה קצבה כמ"ש שם לכך מותרן נדבה דנראה שהיא התיבה השמינית שמנה רבינו שם פ"ב הל' ב':
ז[עריכה]
הלוקח מעות וכו' אלו אביא וכו'. בדפוס מגדל עוז מאלו אביא. ובעיקר דברי רבינו ודברי מרן ז"ל עיין להרב לח"מ ז"ל:
ח[עריכה]
אבל מותר עשירית האיפה וכו'. כתב מרן ז"ל פרק בתרא דמנחות ע"כ והם דברי רבי אושעיא שם דף ק"ח ופסק כוותיה משום דרב נחמן בר יצחק קאי כוותיה ומייתי סייעתא למלתיה וכן רבינו פ"ב דהל' שקלים כשמנה הי"ג שופרות לא הזכיר עשירית האיפה ומרן ז"ל שם נתקשה בדברי רבינו דשבק דברי הירושלמי והוצרך לידחק דפסק כהתוספתא עיי"ש ולא נזכר מזאת הגמרא דאתיא כדברי רבינו וכבר נתעורר בזה התוס' יו"ט והרב לח"מ ז"ל ועוד הוסיף להקשות דלא ידע מאין הוציא רבינו הי"ג שופרות שהיה למי שהתנדב מעות לעולת בהמה עיי"ש והיא קשה דבאמת נראה דלא כמאן:
וכן מותר לחמי תודה. לרבינו שפסק כרבי אושעיא בעשירית האיפה של כהן גדול לא הו"ל לפסוק במותר לחמי תודה דירקב שהם דברי רבה דפליג אר' אושעיא ומרן ז"ל דימהו למותר לחמי של נזיר וכ"כ הרב לח"מ ז"ל אמנם מצאתי בנוסח אחר קדמון שנמחק שם הא דמותר לחמי תודה ואם היא אמתית יתיישבו יותר דברי רבינו:
ט[עריכה]
מותר נזיר לאותו נזיר. הרבה יש לתמוה על זה חדא דלשון המשנה ספ"ב דשקלים מותר נזיר לנדבה וכן פסק רבינו עצמו פ"ב דהל' שקלים הל' ב' י"א למותר קרבנות נזיר דהיינו הששה לנדבה דקתני התם במתני' ונמצא דרבינו סותר דברי עצמו והיפך סתם מתני' גם להמבי"ט ראיתי שהניחו בצ"ע ותו קשיא לי דהיכי שייך מותר נזיר לאותו נזיר וכי נחייב אותו לקבל עליו נזירות שניה הלא זה הוא טעמו שיפול לנדבה משום דלדידיה תו לא חזי וכמ"ש ז"ל נמצא שאין מציאות לדין זה אלא שנאמר דטעות סופר נפל בספרי רבינו וצ"ל לנדבה ומסכים ג"כ למ"ש בהלכות שקלים. שוב מצאתי עוד לרבינו רפ"ט דהלכות נזירות שכתב להדיא הפריש מעות סתומין לנזירותו והותירו יפלו המותרות לנדבה ע"כ וזה סיוע אחר למ"ש דנראה ודאי שטעות סופר הוא כאן אי נמי י"ל דמותר נזיר לנזיר הכוונה שהקרבן נדבה שיקריבו תהיה בעדו לנדבה ולא לזולתו וסמך על מ"ש בהלכות נזיר והל' שקלים וזה יותר נאות:
יא[עריכה]
שאין הקינין מתפרשות וכו'. ופרטי דינים אלו ביארם רבינו פ"ח עיי"ש:
יב[עריכה]
לפיכך אם הפריש מעות לקינין סתם וכו'. כתב מרן ז"ל הוא ע"פ מה ששנינו בפ' ולד חטאת וכתבו רבינו בפרק זה ע"כ. ואחרי המחילה הראויה מכבודו הגדול התם לענין נזירות מתניא דתנן התם המפריש מעות לנזירותו לא נהנים ולא מועלים וכו' מת היו סתומים יפלו לנדבה ע"כ ופסקו רבינו פ"ד דמעילה ופ"ט דהלכות נזירות הל' ג' וביאר שם דאם היו מפורשין דמי חטאת ילכו לים המלח דמי עולה יביאו עולה וכו' ע"כ וכאן פסק רבינו דאפילו אמר אלו דמי חטאתי ואלו דמי עולתי יש לו ליקח בכל או חטאת או עולה ואף דכוונת מרן ז"ל רצויה מצד הטעם מ"מ אינם שוין כמבואר. ובס' צרור החיים ז"ל ראיתי שהקשה על רבינו בשם רבו ז"ל דמאי איריא דנקט הפריש מעות לקינין סתם הא ע"פ מ"ש שאין הקינין מתפרשות וכו' אפילו פירש הדין כן עיי"ש. ובהרמנותייהו דכל אלו הרבנים זלה"ה נראה דאשתמיטתינהו ברייתא מפורשת בנזיר דף צ"ו דקתני להדיא כדברי רבינו ושאר חייבי קינין שבתורה שהפרישו מעות לקיניהם רצה להביא בהן חטאת בהמה יביא עולת בהמה יביא מת והיו לו מעות סתומין יפלו לנדבה ע"כ ומשם הוא דמייתי לה רבינו ויהיה פי' סתומין דאין אנו יודעים איך הפריש והייתי אומר דאין להעביר על דעתו קמ"ל:
יג[עריכה]
מי שהיה מחוייב וכו'. עמ"ש מרן ז"ל דרבינו היה גורס יביא וכו' בס' קרית ספר ז"ל נדחק ליישב הגירסא ע"פ דברי התוס' שם ועיין עוד להרב לח"מ ז"ל ומ"ש עוד מרן ז"ל מהפריש מעות לקינין סתם וכו' יש לגמגם דהתם שאני שאין הקינין מתפרשות אלא בלקיחת הבעלים וכמ"ש רבינו בהל' י"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |