לחם משנה/סנהדרין/ח

לחם משנה ‏ סנהדרין ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ב"ד שנחלקו וכו'. משנה בריש פ"ק דסנהדרין ומנין להביא עוד שלשה ממשמע שנאמר וכו' ואוקי קרא דאחרי רבים להטות לומר דבעינן שנים להטיה לחובה וזהו דוקא בדיני נפשות אבל בדיני ממונות אפי' לחובה ע"פ עד אחד דכיון דאשמעינן מקרא דלא תטה שור הנסקל כ"ש דיני ממונות כדפירש"י במשנה ריש פרק אחד דיני ממונות. וא"ת היכי מפקינן ליה מקרא דאחרי רבים להטות דלחובה בעינן שנים דילמא דאתא קרא למצות עשה אפי' לדיני ממונות כדפירש רבינו י"ל דכיון דרישא דקרא איירי בדיני נפשות דאמר לא תהיה אחרי רבים וכו' א"כ סברא לאוקומי סיפא ג"כ דיני נפשות ואתא לומר דלחובה בעינן הטיה לשנים ומהאי קרא ילפינן לדיני ממונות דמטים על פי רבים אבל שלא תהיה ההטיה בדיני נפשות ע"פ אחד ילפינן ליה מקרא דלא תטה כדכתיבנא:

שנאמר לנטות אחרי רבים להטות וכו'. אפשר דמה שהזכיר מלת לנטות הוא משום דאמרו בפרקא קמא דסנהדרין מה ת"ל לנטות אחרי רבים להטות התורה אמרה עשה לך ב"ד נוטה כלומר דמיתורא דלנטות נפקא לן דעבדינן ב"ד נוטה ולא שקול א"כ למדנו מכאן דהטיה לטובה על פי אחד דלהכי בעינן ב"ד נוטה כדי שיהיה הטיה לטובה כדפירש"י וקרא דלא תהיה אחרי רבים לרעות אתא לומר דהטיה של חובה לא יהיה כהטיה האמורה בטובה דהיינו לנטות אלא ע"פ שנים והוא שאמר אחרי רבים להטות וכיון דמלנטות למדנו דהטיה לטובה ע"פ אחד לזה הזכירו רבינו:

ב

שלשה שנחלקו וכו'. משנה פרק זה בורר ובמשנה לא אמרו אלא יוסיפו הדיינים ורבינו כתב שנים מפני שבתוספתא אמרו כן והטעם דיש ללמוד מדיני נפשות דכי היכי דהתם שנים ה"נ שנים. ומ"ש נמצאו חמשה נושאים ונותנים בדבר סובר רבינו דמה שאמרו בגמ' בשלהי פ"ק דסנהדרין קמ"ל דמאן דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי לא אמרו כן אלא לדיני נפשות אבל לדיני ממונות לא. והוכרח לומר כן משום דקשיא ליה דאטו גרע מי שאמר איני יודע מאחד מן התלמידים שנתבאר בפרק י"א דמלמד זכות וחובה בדיני ממונות וכמו שהקשו בתוספות פרק אחד דיני ממונות (דף ל"ג) אלא ודאי דלא אמרו כן אלא דוקא בדיני נפשות שאינו יכול לחזור וללמד חובה וכמו שביאר דבריו בפרק תשיעי שכתב שהרי אינו יכול לחזור וללמד חובה ומפני כן בדיני נפשות אינו מן המנין דהוה ליה כאחד מן התלמידים דאינו מן המנין שאינו יכול ללמד חובה אבל זכות ודאי דאפילו מי שאמר איני יודע יכול ללמד דלא גרע מאחד מן התלמידים וכ"כ התוספות שם בפרק דיני ממונות:

אבל אם אמרו ארבעה זכאי וכו'. סברא דנפשיה ז"ל והוא מפני שלא מצינו במשנה שמוסיפין אלא היכא שהמזכים כנגד המחייבים אבל כשהמזכים או המחייבים הם שלשה שהוא ב"ד שלם ורבו על שכנגדם האומר זכאי או חייב אזלינן בתר רובא ומפני כן כשארבעה אמרו זכאי ואחד אומר איני יודע או שלשה זכאי ואחד חייב ואחד איני יודע אזלינן בתר רובא אבל כשמתחלה היו שנים מזכים או מחייבין ואחד אומר איני יודע והוסיפו עליהם שנים ואחד מהם אומר זכאי כדברי הראשונים או שאמר חייב וחלק עליהם והאחד אמר איני יודע דנמצאו שלשה מזכים ושנים אומרים איני יודע או שנים מזכים ואחד מחייב ושנים אומרים איני יודע אפשר לומר לדעת הרב ז"ל דמוסיפין דאע"ג דסבירא ליה דהאי דאמר איני יודע אי אמר טעמא שמעינן ליה מ"מ כל כמה דלא אמר כמאן דליתיה דמי וכיון שכן כשאחד מן השנים הנוספים אמר איני יודע הוה ליה כאילו לא הוסיפו אלא אחד ואנן בהוספה בעינן שיהיו שנים הנוספים לעולם וזהו שאמר בתוספתא אחד אומר זכאי ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים דעד עכשיו לא הוסיפו אלא אחד ע"כ כלומר כשהוסיפו שני דיינים על הראשונים שכבר הוזכרו ואחד מאלו השנים הנוספים אומר זכאי ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים שעד עכשיו לא הוסיפו אלא אחד ובתוספתא שלנו הנוסחא היא משובשת בין בזאת בין בחלוקה הקודמת והנוסחא שהבאתי היא עיקר וכן הובאה בהשגות בדפוס קושטאנטינה זה נראה לדעת רבינו אבל הר"א ז"ל הבין בדבריו דטעמיה הוא דכיון דיש כאן ב"ד שלם בין המזכים והמחייבים סגי ומפני כן כתב דלפי דבריו שנים מזכים ואחד מחייב ואחד אומר איני יודע הולכים אחר הרוב והקשה עליו מהתוספתא וכ"כ שם א"א רואה אני וכו' עד אומרו וחזר ממנה ע"כ ובדפוס קושטאנטינה מסיים בה הכי וחזר ממנה אחד אומר זכאי ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינים שעד עכשיו לא הוסיפו אלא אחד פירוש זה שאמר איני יודע מן הנוספים הוא וטעם יפה הוא ע"כ. וכוונתו בדבריו הראשונים עד אומרו בידוע וכו' להשיג עליו בדין האומר איני יודע שכתב רבינו שבדיני ממונות אי אמר טעמא שמעינן ליה והוא ז"ל סבור דמה שאמרו בגמרא הוא בין לדיני ממונות בין לדיני נפשות. ובמה שכתב בידוע וכו' כוונתו להשיג עליו דדין זה כפי מה שהבין בדבריו וכמו שביארתי ולכך אמר שטעה בדברי התוספתא ושהגיעה לידו בטעות. וכתב עוד ואם לא אמר אחד וכו' להגדיל התימה על רבינו דמאין הוציא דין זה דבדיני ממונות יוסיפו הדיינים עד שבעים ואחד הרי במשנה לא הוזכר אלא יוסיפו הדיינים משמע דלא יוסיפו עד שבעים ואחד אלא כשיהיו שנים מזכים ושנים מחייבים יעמוד הממון על חזקתו כמו שאנו עושים לבסוף בהוסיפו עד שבעים ואחד אלא נראה שהתוספתא מסייע לרבינו ז"ל שאמרו שם לעולם מוסיפין עד שיגמר הדין ובודאי שעד שיגמר הדין ר"ל ע"פ הרוב ולא בספק לומר שכשיהיו שנים כנגד שנים שאין צריך שום הוספה וכ"ת א"כ אפי' יותר משבעים ואחד זה אי אפשר וזהו שכתב מ"מ עד שבעים ואחד ולא יותר וא"כ התוספתא הוא סיוע לרבינו וממנה הוציא דין זה ובזה הגדיל עליו הר"א ז"ל התימה דכיון דע"כ ודאי שראה התוספתא איך חיסר ממנה הדין שאמרו שם שכשאמרו שנים זכאי ואחד חייב יוסיפו הדיינים וזהו כפי מה שהבין הוא ז"ל בדבריו וכבר הראיתי פנים לדברי רבינו ודע שבפירוש המשנה כתב רבינו הפך זה ואמר שאפילו כשארבעה אמרו זכאי ואחד אמר איני יודע יוסיפו הדיינים:

הגיעו לשבעים ואחד ואמרו שלשים וכו'. בריש פרק היו בודקין במשנה אמרינן הכי בדיני נפשות ולמד משם רבינו לדיני ממונות:

ג

כל מי שאמר איני יודע כו'. שמא הוציא זה רבינו ממה שאמרו בסוף פ"ק ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה ופירש"י ואי אמר טעמא מראה פנים לחובה ומראה פנים לזכות ומשום הכי מספקא ליה ע"כ ומדאמר לא שמעינן ליה משמע דאין צריך לתת טעם וזה דבר שוה בין בדיני ממונות בין בדיני נפשות:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף