מגדל עוז/סנהדרין/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מגדל עוז ‏ סנהדרין ח

א

בית דין שנחלקו כו' עד וכל אלו הדברים קבלה הם. פ"ק דסנהדרין (דף ב'):

ב

בית דין של שלשה שנחלקו וכו' אמרו שלשה מהם זכאי ושנים חייב וכו' אבל אם אמרו ארבעה זכאי כו' או שאמרו שלשה זכאי וכו' עד הולכין אחר הרוב: כתב הראב"ד ז"ל אני רואה בגמ' וכו' ואם לא חזר אחד מהם יעמוד הממון במקומו ואין מנין דיני ממונות מגיעין לשבעים ואחד אלא שלשון התוספתא בגמ' מוכיח שאף בדיני ממונות מוסיפין והולכין עד שיגמר הדין וכו': ואני אומר לו באתי לטעון מכח הספרים הישרים לא ראינו בעינינו ולא שמענו באזנינו מי שהגיעו לידו ספרים ישרים קדמונים וישנים כאשר הגיע ליד ר"מ ז"ל מימות בית שני אבל כל דבריו מקובלים מפי גדולים מפי סופרים ולא מפי ספרים כאשר הוכחתי בכמה דברים וגם בזה אפרש פרטים וכללים אחת לאחת. תחלה כתב ב"ד של שלשה שנחלקו כו' עד והשלישי אומר איני יודע זה שנוי בסנהדרין פרק זה בורר דתנן נושאין ונותנין בדבר שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב פטור שנים אומרים חייב ואחד אומר זכאי חייב אחד אומר חייב ואחד אומר זכאי אפי' שנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין ע"כ וזה פשוט. שניה כתב יוסיפו שנים נמצאו חמשה נושאין ונותנין בדבר אמרו שלשה מהם זכאי ושנים חייב הרי זה זכאי אמרו שנים זכאי ושנים חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפין שנים עכ"ל היינו סוף פרק קמא דסנהדרין דגרסינן אמר רבי אבהו במוסיפין עושין ב"ד שקול לכתחלה ואקשינן פשיטא כלומר דהא קי"ל לעולם ובגמר דין הולכין אחר הרוב ואי אפשר אלא בב"ד שקול ומהדרינן ס"ד האי דקאמר איני יודע כמאן דאיתיה דמי ואי אמר טעמא שמעינן ליה קמ"ל דהאי דקאמר איני יודע כמאן דליתיה דמי ואי אמר טעמא לא שמעינן ליה ע"כ ופר"ח ז"ל דקאי אהא דתנן ס"פ היו בודקין ואם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדין למנין י"ב מזכין וי"א מחייבין זכאי י"ב מחייבין וי"א מזכין ואפי' י"א מחייבין וי"א מזכין ואחד אומר איני יודע ואפי' עשרים ושנים מזכין ואחד אומר איני יודע מוסיפין הדיינין ועד כמה מוסיפין עד שבעים ואחד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין ע"כ וטעמא דבעינן הטיה בשנים לרעה ועל זה אמר רבי אבהו במוסיפין עושין ב"ד שקול לכתחלה כדאמרן עכ"ל וה"נ מוכחא ריש סוגין דשיילינן אמתני' דמניין להביא עוד שלשה כו' סוף סוף לרעה על פי שנים היכי משכחת לה אי אחד עשר מזכין ושנים עשר מחייבין אכתי חד הוא אי עשרה מזכין וי"ג מחייבין תלתא הוו ומהדרינן אמר רבי אבהו לא משכחת לה אלא במוסיפין ודברי הכל ובסנהדרי גדולה אליבא דר' יהודה דאמר שבעים ע"כ ופר"ח ז"ל בעצמו אמתני' מניין לסנהדרי קטנה שהיא כ"ג שנאמר ושפטו העדה והצילו העדה כו' עד אין ב"ד שקול מוסיפין עליהן עוד אחד הרי כ"ג ואסיקנא אי אתה מוצא הטיה לרעה על פי שנים אלא במוסיפין כגון שישבו כ"ג ואמרו י"א זכאי וי"א חייב ואחד אומר איני יודע מוסיפין עליהן שנים כדתנן בס"פ היו בודקין כו' כדכתיבנא לעיל וכן פירש"י ז"ל לא משכחת לה אלא במוסיפין כגון אחד אומר איני יודע ודברי הכל דתנן בהיו בודקין י"א מזכין וי"א מחייבין ואחד אומר איני יודע דקי"ל יוסיפו הדיינין שנים דהשתא הוה ליה ב"ד שקול דההוא דאמר איני יודע כמאן דליתיה הוא ועשו להם ב"ד ומשכחת הטיה על פי שנים י"א מזכין וי"ג מחייבין או בסנהדרי גדולה לר"י דאמר זוגות נינהו ומוסיפין עושין ב"ד שקול כדפי' פשיטא דהא בהדיא תנן וכמה מוסיפין שנים וכיון דחד אמר איני יודע הוו להו ב"ד שקול ואי אמר טעמא מראה פנים לחובה או לזכות ומשום הכי מספקא ליה עכ"ל. למדנו מדברי כלום שמוסיפין שנים במתניתין וכרבי אבהו ומטין על פי שנים לרעה ועל פי הרוב לטובה בין בסנהדרי קטנה בין בסנהדרי גדולה בין מלשון הגמרא בין מלשון המפרשים ז"ל שכתבו וזה שכתב רבינו משה ז"ל בשניה שהעתקתי כן מפורש במכילתא גם בשלישית וז"ל אבל אם אמרו ארבעה זכאי או חייב ואחד אומר איני יודע או שאמרו שלשה זכאי ואחד חייב ואחד איני יודע בין שהיה זה שאמר איני יודע הוא שאמר איני יודע תחלה בין שהיה אחר הולכין אחר הרוב היו מחצה למחצה ואחד אומר איני יודע הרי אלו מוסיפין שנים אחרים וכן אם נסתפק בדבר מוסיפין והולכין עד שבעים ואחד הגיע לשבעים ואחד ואמרו ל"ה זכאי ול"ה חייב ואחד אומר איני יודע נושאין ונותנין עמו עד שיחזור לצד האחד ונמצאו ל"ו מזכין או מחייבין ואם לא חזר לא הוא ולא אחד מהם הרי הדבר ספק ומעמידין הממון בחזקת בעליו עכ"ל וכל זה בדיני ממונות ולפנינו בפ"ט כתב דין כמאן דליתיה דמי בדיני נפשות וזה פשוט מפורסם ומה שאמר הראב"ד ז"ל מן התוספתא אין לה חלק בזה הענין חוץ מזה לפי מה שמצאנוה בגירסא שלנו:

ג

כל מי שאמר איני יודע כו' עד סוף הפרק. פ"ק דסנהדרין:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.