לחם משנה/סנהדרין/ז

לחם משנה ‏ סנהדרין ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אחד מבעלי דינים וכו'. ריש פרק זה בורר דיני ממונות בשלשה זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד וכו' ובדברי רבינו יש נוסחאות מתחלפות שבנוסחא אחת כתוב והם בוררים להם בוי"ו ולפי זה פסק כר' מאיר דדעת בעלי דינים נמי בעינן ונוסחא אחרת כתוב בלא וי"ו וקאי אדיינים ופסק דדעת דיינים לחוד בעינן וכן עיקר והכי איתא בס"ה וכן כתב מהר"י קאר"ו וכו':

אפילו היה האחד שביררו וכו'. גם זה אוקימתא דרב פפא אפי' תימא מומחין כגון בי דינא דרב הונא וכו'. ומה שאמר גם הוא בורר את מי שירצה כוונתו שאפי' שיברור אחד מדיינים שאינם בקיאים בדינים לא מצי בעל דינו לעכב עליו וכמבואר בגמרא בערכאות שבסוריא אליבא דרבנן:

ב

מי שקבל עליו קרוב או פסול וכו'. שם במשנה מחלוקת ר' מאיר ורבנן ובגמרא אמרינן שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב וכו' (עיין בכ"מ) רב אשי אמר הכי שלח ליה באתן לך מחלוקת או במחול לך מחלוקת והלכה כדברי מי שלח ליה באתן לך מחלוקת והלכה כדברי חכמים ע"כ. ופסק רבינו כהני תרי לישני ודוקא לאחר גמר דין אינו יכול לחזור בו אפי' באתן לך אבל קודם גמר דין אפי' במחול לך יכול לחזור וכן פסקו בהלכות. ומה שאמר רבינו שאפילו קבלו כשני עדים כשרים או כג' ב"ד מומחין דאינו יכול לחזור בו לאחר גמר דין. שם אמר רב דימי וכגון דקבליה עלויה בחד ע"כ ופירש"י אע"ג דאיכא תרי אחריני בהדיה אמר ר"מ יכול לחזור בו ע"כ כלומר דלרבותא דר"מ נקטיה אבל לרבנן אפי' קבלו כתלתא אינו יכול לחזור בו והן הן דברי רבינו אבל התוס' פירשו דאמילתייהו דרבנן קאי וכן הוא דעת ההלכות ומיהו היכא דקנו מיניה אפי' קבלוהו כתלתא כ"ע מודו דאינו יכול לחזור בו זולת גאון אחד שדחה בהלכות דבריו:

נגמר הדין והוציא הממון בדין וכו'. יש לתמוה דמאין לו לרבינו דגמר דין שהוזכר פה בגמ' הוא שהוציא ממון הא לא מצינו בגמרא גמר דין אלא בתרי גווני חד כדאמרינן בפ' מרובה בגנב צא תן לו וטבח ומכר אינו משלם תשלומי כפל וחד כדאמרינן בפ"ק דסנהדרין ה"ד גמר דין איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב וא"כ איך רבינו לא פירש כאן כחד מהני ונמוק"י בר"פ מרובה כתב דודאי גמר דין גמור לא הוי אלא צא תן לו כגמר דין האמור בגנב והא דאמרינן דהוי גמר דין היכא דאמר איש פלוני אתה זכאי בענין הפשרה שאני התם דאע"ג דלא הוי גמר דין גמור לענין כן עשאוהו כגמר דין שלא יוכל לעשותו כפשרה ולדבריו גמר דין הנזכר בכל מקום רוצה לומר צא תן לו ומפני כן כתב שמה שכתב כאן רבינו והוציא הממון אינו מדוייק אלא כוונתו למעט חייב אתה ליתן לו זהו דעתו ז"ל אבל אין נראה כן דעת הטור שכתב בסימן כ"ב דהך גמר דין דהכא הוא איש פלוני אתה זכאי וכו' ולדבריו צ"ל דכל גמר דין האמור בגמ' ר"ל איש פלוני אתה זכאי וכו' וכמו שאמרו בנתחייב בב"ד ויצא ואמר פרעתי שאפי' בחייב אתה ליתן לו נאמן כמבואר בדברי הטור סימן ע"ט ואע"ג דבגנב אמרו דלא הוי גמר דין אלא צא תן לו שאני התם דלהחמיר עליו שישלם ד' וה' אמרו כן וכיון דאיסורא עבד דינא הוא דקנסינן ליה זה נראה לדעת הטור ומ"מ מ"ש הרב הנמוקי יוסף ז"ל בדברי רבינו הלשון אינו מדוייק הוא דוחק גדול ונראה לי שיצא לו לרבינו כן ממה שאמרו בירושלמי פרק זה בורר קבל עליו בפני שנים יכול לחזור בו שמואל אמר בשלא נטל מזה ונתן לזה אבל נטל מזה ונתן לזה אינו יכול לחזור בו ע"כ משמע מדברי שמואל דמה שאמרו הודה בפני שנים אינו יכול לחזור בו בשלא נטל מזה דהוא לפני גמר דין אבל כשנטל מזה דהוא אחר גמר דין אינו יכול לחזור בו שמעינן מהא דגמר דין דהכא הוא שהוציא הממון כדברי רבינו ואע"ג דר' יוחנן וריש לקיש פליגי שם עליה ואמרו דאפי' כשנטל מזה כו' יכול לחזור בו לא חש להו רבינו דהא בגמ' דייק שאמרו להפך דריש לקיש גופיה אמר דלאחר גמר דין כולי עלמא לא פליגי דאינו יכול לחזור בו ור' יוחנן גופיה אמר דלרבנן לאחר גמר דין אינו יכול לחזור בו וכיון דגמ' דידן פליג עליה דירושלמי בסברת ר"י וריש לקיש ראוי לפסוק כגמ' דילן אבל בהך פירוש דגמר דין דר"ל הוצאת הממון דלא פירש דברי גמ' דידן אפשר דיודה לדברי הירושלמי ואין ספק דגמ' דידן מוציא מידי ודאי הירושלמי ומפני כן פסק רבינו כן וא"ת כיון דהך הוציא דכתב רבינו הוא מדוייק איך כתב רבינו בסמוך בדור לי בחיי ראשך דאחר שנשבע אינו יכול לחזור בו אפילו לא נגמר הדין לומר איש פלוני אתה זכאי וכו' הרי כאן דאפי' אמר איש פלוני אתה חייב יכול לחזור בו וכ"ש התם כמו שהקשה מהרר"י קארו ז"ל זו אינה קושיא יש לחלק כמו שחילק נמוקי יוסף לדעת הרי"ף ז"ל בפרק זה בורר דשאני התם דהוא גמר הדין על עצמו שאמר לו השבע לי בחיי ראשך והפטר אבל הכא לא ועוד דהתם הרי עשה מעשה על פיו ונשבע וכיון דגרם לו לישבע אינו יכול לחזור בו אבל הכא לא גרם התובע לעשות לנתבע כלום אלא שב"ד אמרו כן ומפני כן צריך שיהיה גמר דין גמור שהוא הוצאת הממון ובזה נתיישב לשון רבינו שהוא מדוייק ובהכי אתי שפיר מה שהקשה הרא"ש ז"ל בפסקיו דבדין היה להיות מחול לך לפני גמר דין כאתן לך לאחר גמר דין דשקול הוא מחול לך לענין שאינו יכול לחזור כגמר דין וא"כ בדין הוא דליהוו שוים בדינם וכפי מה שפירשתי בדעת רבינו דגמר דין הוא הוצאת ממון ניחא דודאי על גמר דין כזה לא נאמר ששקול כנגדו לענין שאינו יכול לחזור מילתא דמחול לך ודי שיהיה שקול כגמר דין של איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב אבל כי האי לא:

ג

וכן מי שנתחייב כו'. שם במשנה מחלוקת ר' מאיר ורבנן היה חייב לחבירו שבועה ואמר דור לי בחיי ראשך והלכה כחכמים דאמר יכול לחזור בו ובגמרא הנהו תרי לישני דר"נ בר' יעקב שהבאתי בסמוך דאכולה מתני' קאי בין לחלוקה דנאמן עלי אבא בין להך חלוקה ומפני כן פסק כאן ג"כ רבינו כדפסק לעיל ובאתן לך ולאחר גמר דין מחלוקת אבל קודם גמר דין בין במחול לך כגון שנתחייב הנתבע שבועה לתובע ואמר לו השבע לי והפטר בין התובע שנתחייב שבועה לנתבע כגון פוגם שטרו דלא יפרע אלא בשבועה יכול לחזור בו וגמר דין הוא היכא דנשבע כסברת ר"ת ז"ל דגריס בפרק יש נוחלין במימרא דר' אבא אמר לו עבדי גנבת שורי טבחת והלה אומר אתה מכרתו לי אתה נתתו לי במתנה רצונך השבע וטול ונשבע אינו יכול לחזור בו אבל רש"י גריס נשבע בלא וי"ו וסבירא ליה דבקבלה בב"ד תליא מילתא:

ד

וכן הדין למי שנתחייב שבועה. נלמד ממימרא דר' אבא שהבאתי בסמוך ופירוש דהתם היפוך שבועה דהנתבע אינו חייב אלא שבועת היסת דשבועת התורה ליכא בעבדים דהוקשו לקרקעות ומהפכה על חבירו וקאמר דהיכא דנשבע אינו יכול לחזור בו אבל רשב"ם ז"ל פירש שם דאינו חייב שבועה כלל:

ה

וה"ה במי שלא היה חייב שבועה. נלמד ממה שכתבתי. ומ"ש רבינו בכולהו הני

שאם קנו מידו אינו יכול לחזור בו. בפרק זה בורר אמרו אין לאחר קנין כלום ע"כ:

ז

אבל אם סתם טענותיו וכו'. שם אמרו לו הבא עדים ואמר אין לי עדים וכו' (עיין בכ"מ) ובגמ' פסק הלכתא בהא כת"ק. והשתא קשה בדברי רבינו דבגמ' נראה מבואר דהלכה כת"ק והיכא דאמר אין לי עדים ואין לי ראיה אפי' מצא לאחר זמן אינו כלום ואין צ"ל היכא דאמר קרבו פלוני ופלוני והעידוני דבהא כ"ע מודו דאינו סותר ואיך כתב הוא כאן כיון שראה שנתחייב כו' ולא הזכיר מצא לאחר זמן דמשמע דפסק דלא כת"ק אלא כר' שמעון דאמר דסותר ומפני כן הזכיר הך חלוקה דכולי עלמא מודו בה ורעה עוד מזאת דנראה דבריו סותרים זה לזה דבסמוך נראה דפסק כת"ק דאמר בד"א כשהיו העדים עמו במדינה וכו' משמע דכשהם במדינה אפי' מצא לאחר זמן אינו כלום וכדאמר ר' יוחנן שם אליבא דרבנן. ונראה דרבינו ודאי דפסק כת"ק אלא מ"ש כאן הך חלוקה דקרבו והעידוני לאשמועינן דאפילו אמר קרבו והעידוני אי אמר מעיקרא אין לי ראיה אינו סותר אבל אם לא אמר כן מעיקרא סותר וכן נראה לשון הטור בסימן כ"ב ולא חש רבינו ז"ל לפרש דבריו דסמך על מ"ש לקמיה בד"א וכו' דע"כ נראה משם דפסק כרבנן כדכתיבנא:

ח

בד"א כשהיתה הראיה אצלו כו'. שם מימרא דר' יוחנן לעולם מביא ראיה וסותר וכו' (עיין בכ"מ):

ומפני מה סותר וכו' לפיכך וכו'. סברא דנפשיה ז"ל ופשוט הוא:

ט

בד"א בגדול וכו'. שם מבואר בההוא עובדא דההוא ינוקא דתבעוהו לדינא קמיה דר"נ כו' ומשמע ליה דמה שאמר רבינו דבקטן סותר הוא אפילו שיפרש אין לי לא הנה ולא ביד אחרים דזיל בתר טעמא משום דלא ידע במילי דאבוה אמרו כן וזהו שהוצרך רבינו לומר בקטן או אמר לו אחד מורישך הפקיד וכו' אע"ג דכבר אשמעינן אפי' בגדול דהיכא דהיה דסקיא של אביו מופקדת ביד אחרים דמביא וסותר דהיינו הך דהכא לאשמועינן דאפי' שיפרש ויאמר אין לי לא הנה ולא ביד אחרים מביא וסותר כדכתיבנא ומה שאמר רבינו דאפי' שבא לדון אחר שהגדיל כיון שהיה קטן בשעת מעשה קטן איקרי כן כתב הטור בשמו של הרמ"ה בסי' כ"ב והרא"ש ז"ל חולק עליו בפסקיו:

י

מי שקנו מידו וכו'. כן כתוב בס"ה וכתב שכן הורו הגאונים ז"ל והכי איתא בירושלמי ומבואר שכל זה אינו אלא בב"ד חשוב והתפיס זכיותיו בב"ד דאם לא כן הוי אסמכתא כמ"ש רבינו בפי"א מהלכות מכירה אלא שרבינו לא חש לפרש מפני שכבר ביאר הענין בדיני אסמכתא ואין זה מקומו וכן העלה הרב מהרר"י קארו ז"ל בסי' כ"ז וכתב עוד שם דמאי דאמר דאבד זכותו ואין לו כלום ויפטר בלאו הכי מהני כיון דהאחר תפוס ופשוט הוא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף