לחם משנה/מעשה הקרבנות/יט

לחם משנה ‏ מעשה הקרבנות יט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

שנאמר לא יביאנו לעשות אותו כו'. קשה קצת דברייתא לא אמרה שם (דף ק"מ) לרבות אלו [אלא מפסוק] שנאמר ואל פתח אהל מועד לא יביאנו כל הבא אל אהל מועד חייבין עליו בחוץ אבל לא הביאו פסוק זה שם אלא לרבות הדינין שכתב רבינו ז"ל למטה כגון הלן והיוצא והטמא כו' וכן רבינו ז"ל למה הביאו מדרשא מלעשות לה' אבל רש"י ז"ל לא פירש אלא מלעשות לבד משמע הראויין לעשות ולשון הברייתא נאות יותר לפירוש רש"י ז"ל:

ט

כיצד הקומץ כו'. נראה דרבינו ז"ל פסק כר' יוסי דאמר בפ' השוחט (דף ק"ח:) אינו חייב אלא אחת וכר' יוחנן דאמר דבארבעה וחמשה איברים מודה ר' יוסי וכמו שכתב הבכ"מ והדין עמו דהלכה כר"י לגבי ר"ש ור"ש גרסינן ולא ר' ישמעאל תדע לך דלכ"ע ת"ק דר"י אית ליה דמוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ חייב ובריש פירקין אמרינן דלר' ישמעאל פטור א"כ ודאי דר"ש גרסינן במתני' והלכה כר"י לגבי ר"ש כדאמרינן בפ' מי שהוציאוהו וקשה דשם אמרו כמאן מהדרינן פוקעין על גבי המזבח דלא כר"י כלומר דלר' יוסי מוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ פטורין וא"כ כיון דלאו בני הקטרה נינהו היכא דחסרו לא הוה לן למהדר פוקעין על גבי המזבח וא"כ רבינו דפסק כר"י כאן איך פסק לעיל בפ"ו דמהדרינן פוקעין שכתב שם איברים שפקעו מעל המזבח אם יש בהן ממש וכו'. ועוד קשה דרש"י ז"ל פירש גבי מתני' דוכולן שחסרו כל שהו והקריבו בחוץ פטור פירש"י ז"ל הטעם משום דנפסלו בחסרון כל שהוא ולא קאי אלבונה דאי לבונה אם חסרה כל שהוא לא נפסלה וכן ודאי לא קאי אעולה ורבינו נתן טעם פיטור לכולן מקרא דאותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר ואין צריך טעם זה אלא לעולה ולבונה אבל לכולהו אחריני תיפוק משום שאינו מתקבל בפנים מיהו אין זו קושיא דרצה לתת טעם שוה לכולם אבל קשה מנא ליה הך דרשא דאותו על השלם וכו' ולא דריש הך דרשא דאותו למוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ אלא ר' ישמעאל בפרק השוחט והמעלה אבל ר"ע דריש ליה למוקטרי חוץ שהעלו בחוץ ואמאי פסק דלא כר"ע דהלכתא כוותיה מחבירו. ועוד אני תמיה שם בפשטא דשמעתא דאמרינן דלר' ישמעאל צריכי תרי קראי חד למוקטרי פנים וחד למוקטרי חוץ והקשו בתוס' ז"ל ותיפוק ליה מואליהם או מג"ש דהבאה הבאה ותירצו ס"ד אמינא כיון דבפנים מהדרינן פוקעין וחשיבא הקטרה לא נילף ממוקטרי חוץ וחייב קמ"ל א"כ היכי אמרינן גבי פלוגתא דר"י ור"ש כמאן מהדרינן פוקעין דלא כר"י נימא דאפי' כר"י אתי ואע"ג דמהדרינן פוקעין מוקטרי פנים שחסרו פטורי מקרא דאותו ואדרבא להא איצטריך דלא נימא מוקטרי פנים ליחייב כיון דמהדרינן פוקעין כדכתבו התוס' ז"ל. ונראה לי דהך קושיא כדכתיבנא בפשטא דשמעתא הוא טעמו של רבינו ז"ל דפסק כר' יוסי ומהדרינן פוקעין דס"ל דלא פליגי הדינים אהדדי דגלי קרא אותו כדכתיבנא ומ"ד מהדרינן פוקעין דלא כר' יוסי לא דריש תרי קראי חד למוקטרי חוץ וחד למוקטרי פנים אלא חד למוקטרי חוץ לבד ולא ילפינן פנים מחוץ משום דמהדרינן פוקעין ולדידיה ר' ישמעאל דפליג אר"ע לית ליה תרי קראי חד למוקטרי פנים וחד למוקטרי חוץ אלא חד קרא לחוץ וילפינן פנים מבחוץ מואליהם או מג"ש דהבאה הבאה ולא מהדרינן פוקעין וסוגיא דבר"פ השוחט והמעלה דלא כוותיה ופסק כסוגיא דריש פ' השוחט והמעלה וכדכתבינן ופסק כר' ישמעאל משום דס"ל דמתני' דוכולן שחסרו כל שהו וכו' לא אתי כר"ע וכדפירש"י ז"ל דטעמא משום דאינו מתקבל בפנים שהוצרך לדחוק דלא קאי אלבונה ואי קאי מיירי שחסרה משיעור הכשרה וכן נראה מדברי התוס' ז"ל שם שכתבו גבי כמאן מהדרינן פוקעין דטעמא דמתני' משום דנפסלו מחמת כן אבל רבינו ז"ל לא רצה לדחוק עצמו בכך ופירש דמתניתין כרבי ישמעאל אתיא וקאי אלבונה נמי ואעולה וטעמא דפיטור הוי מקרא דאותו על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר ודלא כר"ע דאית ליה דמוקטרי פנים חייב ולא דריש קרא דאותו להכי ומשום הכי פסק רבינו ז"ל כר' ישמעאל ודלא כר"ע ועוד פסק דלא כר' עקיבא משום דר' יוסי אית ליה כר' ישמעאל והלכתא כוותיה לגבי ר"ש כך נראה לי לפרש דברי רבינו ז"ל אלא שקשה לי דגבי זרק הדם והעלה האיברים חייב שתים נתן טעם שהרי חלק הכתוב בין מעלה לעושה וטעם זה אין צריך לומר אלא לר"ע כדאמרינן בגמרא והכי איתא בפרק השוחט והמעלה (דף ק"ז:) אמר ר' אבהו שחט וזרק לדברי ר' ישמעאל חייב אחת לדברי ר"ע חייב שתים אביי אמר אפילו לר"ע אינו חייב אלא אחת דאמר קרא שם תעשה עשאן הכתוב לכולן עבודה אחת זרק והעלה לר' ישמעאל חייב שתים לדברי ר"ע אינו חייב אלא אחת אביי אמר אפילו לר"ע חייב שתים להכי פלגינהו קרא שם תעלה ושם תעשה שחט וזרק (והעלה) לדברי הכל חייב שתים ע"כ הרי משמע הטעם שכתב רבינו ז"ל גבי זרק והעלה הוי הטעם שנתן לר"ע משמע דפסק כר"ע. אלא שיש לומר בזה דרצה רבינו ז"ל לתת טעם דאפי' ר"ע יודה בו אע"ג דלית הלכתא כוותיה וכן דרכו של רבינו ז"ל בראיות ובטעמים שמביא הראיות והטעמים פשוטים אע"פ שהם דלא כהלכתא:

יא

זרק הדם וכו'. הנוסחא בספרים דידן בגמרא היא כמו שהבאתי והיא גירסת רבינו ז"ל והוא פשוט אבל הבכ"מ הביא הגירסא בגמרא משונה שכתב א"ר אבהו שחט וזרק לדברי ר' ישמעאל חייב אחת לדברי ר"ע חייב שתים אביי אמר אפי' לר' ישמעאל חייב שתים להכי פלגינהו קרא שם תעלה ושם תעשה ולפ"ז הוצרך לדחוק מאד ולומר דטעמא הוי אפילו לרבי עקיבא ואינו כן דודאי לר"ע לא איצטריך הך טעמא דשחיטה וזריקה תרי שמות הוו דזריקה מאו דכתיב גבי העלאה נפיק ליה ועוד מה מקום לגירסא זו דקאמר פלגינהו קרא שם תעלה ושם תעשה הא מאי דחילק הכתוב הוי העלאה לחוד ועשיה לחוד ובזרק והעלה שפיר שייך הך טעמא אבל בשחט וזרק אין מקום לזה הטעם דהכל הוי עשיה ועוד אם הוא גורס בדברי רבינו ז"ל זרק הדם והעלה האברים חייב שתים ולא גריס שחט וזרק דהוא כתב למטה שהוא שבוש אם כן מאי האי דקאמר דסובר רבינו ז"ל דהטעם ההוא הוי אפילו לר"ע הא הך טעמא לפי גירסתו לא הוי אלא לשחט וזרק ולא לזרק והעלה אלא ודאי דכגירסא דכתיבנא עיקר והיא גירסת הר"א ז"ל. ומ"ש הר"א ז"ל אף לדברי ר"ע חייב שתים להכי פלגינהו רחמנא כו' לא קאי אלא אזרק והעלה כגירסתנו בגמ' ומיושב הוא ואין מקום לתמיהת הבכ"מ שתמה עליו ומה שתמה הר"א על רבינו הוא מפני שהיה לו נוסחא משבשת בגמרא דשחט וזרק חייב שתים ואם כן נמצא לפי האמת דרבינו ז"ל ורש"י ז"ל והר"א ז"ל גירסא אחת להם וניחא הכל: סליק הלכות מעשה הקרבנות בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף