מעשה רקח/מעשה הקרבנות/יט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png מעשה הקרבנות TriangleArrow-Left.png יט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
חידושי רבנו חיים הלוי
מעשה רקח
מעשי למלך
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק יט מהלכות מעשה הקרבנות

א[עריכה]

אין המעלה בחוץ וכו'. המל"מ ז"ל דקדק דלא ידע למה לא הביא רבינו הדין השנוי בזבחים דף קי"ג וביומא דף ס"ג קרבן שומע אני אפי' קדשי בדק הבית ת"ל ואל פתח אהל מועד לא הביאו וכו' ע"כ. ומאי דאפשר דלא ביארו מפני שכבר הוא נלמד מדבריו שהרי לקמן הל' ג' הביא הדרשא דכל המתקבל בפנים חייבים עליו בחוץ ומינה לקדשי בדק הבית שהרי לא הוק' לפנים ומרן ז"ל הביא מהסוגיא דאל פתח אהל מועד גם בפ' הקודם הל' ו' הביא הדרשא דלפני משכן ה' כל שאינו ראוי לבא לפני משכן ה' אין חייבים עליו:

ג[עריכה]

או המנסך ג' לוגין יין או מים וכו'. ברייתא שם דף קי"א ובמתני' שם קתני ר' אלעזר אומר אף המנסך מי חג וכתב רבינו בפירוש המשנה דאינה הלכה מפני שהוא סבור דהוי דאורייתא ואנו קי"ל דהוי הלכה למשה מסיני וכ"כ הרע"ב ז"ל והקשה התוס' יו"ט דלא ידע מאי איכא בין דאורייתא להל"מ דשניהם מפי הגבורה נאמרו עיי"ש. ונראה דקושיא זו נופלת על הגמרא שם דמתחילה אמרו שהיא דאורייתא ושוב אמרו שהוא הל"מ דמזה הוא שכתבו הרמב"ם והרע"ב כן והנה ראיתי להרמ"ז ז"ל שם שתמה על תמיהת התוס' יו"ט דהא קי"ל אין מלקין אלא אם כן מתרין ואיך יתרו במה שלא כתוב בתורה אלא שהוא הל"מ וכו' ע"כ. ולא הבינותי דבריו דהא ודאי ההתראה שמתרין בו אינה מהל"מ או מדאורייתא אלא מעיקר הפסוק דאל פתח אהל מועד לא הביאו דמיניה ילפינן כל שחוטי חוץ וכ"כ בס' בית דוד נר"ו עיין עליו ומנאו רבינו פי"ט דהל' סנהדרין בחייבי כריתות שלוקין עליהם ונמצאת תמיהת התוס' יו"ט קיימת מצד זה. אכן האמת נראה דכוונת הענין אינו אלא מצד הג' לוגין דלפי פשט דברי ר"א משמע דאין להם שיעור כמ"ש בגמרא מדקתני מי חג וזו היא הכוונה באמרם מדאורייתא אך אנו קי"ל שהיא הל"מ בשיעור שלם של ג' לוגין דוקא דאולי קבלה היתה בידם דבר זה ונמצאו דברי רבינו שבפירוש המשנה מכוונים למ"ש בחיבורו וכמ"ש התוס' יו"ט ז"ל:

ה[עריכה]

המעלה את הבהמה וכו' אין בשר הזבח חוצץ. הם דברי רב שם דף ק"י מין במינו אינו חוצץ וכתבו התוס' שם והא דאמרינן לעיל גבי רגל חבירו פסל אין דרך שירות בכך ע"כ. ולא ידעתי מהו דהתם דף כ"ד אמרו וצריכא דאי אשמועינן בהמה דלאו מינא דאדם הוא אבל חבירו דאדם הוא אימא לא צריכא הרי דאין הטעם אלא משום חציצה דאי משום דאין דרך שירות בכך מאי בעי צריכותא ורבינו פ"ה דביאת מקדש הל' י"ז פסק להדיא דע"ג רגלי חבירו הוי משום חציצה כדברי הגמרא ולפ"ז צ"ל דזה הכלל אינו אלא בגופו של דבר ולא בזולתו לענין קדשים ועיין לרבינו במ"ש [בהל' פסולי המוקדשין] פ"א הל' כ"א שכתב כן במזרק בתוך מזרק דמין במינו אינו חוצץ ועיין מ"ש [שם]:

ו[עריכה]

היוצק וכו' והקומץ. הקשה התוס' יו"ט דלמה לא מנה קומץ בהדי הינך דשייכי במנחה והרמ"ז ז"ל כתב דתניא גבי קבלת דמים דהוי דומיא דידיה דמקבלה ואילך ומקמיצה ואילך מצות כהונה עיי"ש. ועדיין קשה דליתני הקומץ והמקבל קודם המסדר וכן הקשה בס' בית דוד נר"ו ומאי דאפשר עוד דלא תני לה בהדי הנך מפני שיש מהם שאינן לעיכובא כמ"ש רבינו פי"ג הל' י"א דקומץ חמיר מכולהו כמ"ש רבינו שם ולכך סידר (כאן חסר וחבל על דאבדין):

ז[עריכה]

וכן שעיר המשתלח וכו'. עיין מה שכתבתי פי"ח הל' י"א:

ט[עריכה]

ומנחה הנשרפין. בדפוס מגדל עוז ומנחה הנשרפת. ומרן ז"ל הזכיר דברי הראב"ד ז"ל בפסקא הבאה עיין עליו:

יא[עריכה]

זרק הדם והעלה האיברים וכו'. בדפוס מגדל עוז זרק והעלה חייב שתים ובעיקר הדין עיין להרב לח"מ והמל"מ ז"ל שהעמיק הרחיב בביאור דינים אלו ע"פ שיטת רש"י והתוס' ורבינו ולשיטת כולם דברי רבינו נכונים בטעמם. ומ"ש בספרי רבינו

העלה אבר חסר וכו' בנוסח אחר כתב יד קדמון נמחק כל זה:

יב[עריכה]

שנים ששחטו פטורים. בדפוס מגדל עוז אין שם חלוקא זו גם מרן ז"ל לא הזכירה וכך הוא האמת שכבר הזכירו רבינו בפי"ח הל' ט"ז:

יג[עריכה]

מפני שהם שירים. וכמו שנתבאר לעיל בפרק זה הל' ד':

טו[עריכה]

מי ששחט קדשים בזמן הזה והעלה חוץ לעזרה חייב. דקדק המל"מ ז"ל דלמה נקט דין זה בשוחט ומעלה באחד מהם לבד חייב עיי"ש ואחרי המחילה אין כאן דקדוק דמדפלגינהו רבינו ש"מ דבאיזה מהם קאמר דאל"כ לימא מי ששחט קדשים והעלה בזה"ז ומבואר זה מדברי רבינו בהל' ט"ז בשוחט קדשי עכו"ם ובעיקר דין קדושה ראשונה עיין מ"ש ספ"ו דבית הבחירה דלדעת רבינו אף בזה"ז אם יתכן מזבח בנוי כדינו אף שאין בית יכולין להקריב עליו הקרבנות:

טז[עריכה]

והכותים מותרים וכו'. מקרא מלא הוא ויבן נח מזבח לה' ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור וכו' ולא נאסר להם אלא הטמא ועיין לרבינו פ"י דמלכים הל' ז'. השי"ת יזכנו לבנין הבית הקיים ולהקריב בו כל הקרבנות כאשר ציונו ב"ה לעד:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון