לחם משנה/מלכים/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לחם משנהTriangleArrow-Left.png מלכים TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
כבוד מלכים
מהר"צ חיות
ציוני מהר"ן
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב[עריכה]

וכן בועל אשה בגיותה וכו'. כתב הרב כ"מ ז"ל דסמ"ג כתב דהך הוי פלוגתא דרב ור' יוחנן וא"כ הוקשה לו למה לא פסק רבינו כר' יוחנן ותירץ משום ההיא דתמר דקשיא ליה לר' יוחנן וכמו שהקשו שם הסמ"ג והתוספות בפ"ב דסנהדרין והוצרכו לידחק לתרץ הקושיא. והרמב"ן בפירוש התורה כתב דראה בירושלמי במס' סנהדרין ר' יוחנן שלח לרבנן דתמן תרין מלין אתון אמרין בשם רב ולית אינון כן וכו' וכיון דרבנן דתמן משמע לכאורה דאית להו כרב הוא סיוע לרבינו במה שפסק כן. הקשה הרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת תצא כיון שבביתו שהוא בצנעה בא עליה הביאה הראשונה למה לי קרא להתירה הא לא אסרה תורה אלא דרך חתנות וכו'. כוונתו לומר דאלו היא בפרהסיא ודאי דהיא מן התורה וכדאמרינן בפ' אין מעמידין (דף ל"ו:) דקנאין פוגעין בו הל"מ ומדאורייתא בפרהסיא וכמעשה שהיה וכמ"ש רבינו בהל' איסורי ביאה פי"ב אבל כיון שהוא בצנעה לא הוי מן התורה. ואולי י"ל כיון דלוקחה לעיני הכל ואומר שהוא לוקחה לבועלה אע"פ שמכניסה לתוך ביתו הוי כפרהסיא ולכך הוצרך הכתוב להתירה:

ג[עריכה]

בשעת שביה וכו'. פירש"י ז"ל בקידושין פ"ק (דף כ"א) אם נתן מתחלה עיניו בה ולא שלקחה למכרה או לשפחה ואח"כ נתן עיניו בה:

שאין אישות לעכו"ם וכו'. וכי תימא קרא למה לי תירצו התוספות בפ"ק דקדושין (שם) דמ"מ איצטריך קרא משום דאיכא עשה דודבק באשתו, ובפרק ארבע מיתות (דף נ"ב) כתבו בדיבור המתחיל פרט לאשת אחרים דאיסורא מיהא איכא מדאיצטריך קרא למשרי יפת תאר דדרשינן בפ"ק דקידושין אשת אפי' אשת איש, וזה הדיבור נראה דחולק על דיבור של קידושין דשם כתבו דאיצטריך משום עשה דודבק באשתו והרב מהר"ר אליה מזרחי ז"ל בפרשת תצא כתב תירוץ התוספות שכתבו בפירקא קמא דקידושין בשמם ולא ראה דיבור פרק ארבע מיתות וכתב אותו התירוץ מסברתו וכמו שהאריך שם ועוד נראה לע"ד דאף בלא קרא דודבק באשתו יש בה איסורא מן התורה וכו' והאריך שם. והעלה בסוף שתירוץ זה נכון:

שלא יקח שתים וכו'. התוס' בפ"ק דקידושין (דף כ"ב.) כתבו דלא גרסינן שתים אחת לו ואחת לבנו וכו' דמאי איריא שתים אפי' אחת לאביו נמי הוי איסור דהא לך דרשינן. והרמב"ן ז"ל בפירוש התורה גריס כגירסתנו בגמ' ומ"מ כתב האיסור באותה של בנו ואפי' היא לבדה וזו היא גירסת רבינו. וי"ל לדעתם דאדרבה לרבותא נקטו שתים אחת לו ואחת לבנו דסלקא דעתך אמינא כיון דלוקח אחת לו אגב דידיה הותרה לו ליקח ג"כ אחרת לבנו קמ"ל וכ"ש היכא דלוקח לבנו לבדו דאינו יכול לעשות כן:

ו[עריכה]

וצריכה להמתין שלשה חדשים וכו'. מ"ש הרב בכ"מ דפסק כרשב"א דאמר צ' יום דהא רבינא מודה דבעינן צ' יום אין זה הכרח דאין רבינא מודה ליה אלא אדרבא מקשה ליה כפי סברתו דהיה לו לומר ק"כ אבל לפי האמת לא סבר רבינא אלא שלשים יום כת"ק, לכך נראה עיקר כמ"ש בסוף דטעמו של רבינו משום הבחנה וכן כתב סמ"ג בעשין קכ"ב וז"ל ומותר בה אחר שני חדשים וחדש של בכיה הם שלשה חדשים להבחין בין זרע שבקדושה לזרע אחר כדאיתא ביבמות וכן שנינו בספרי ירח אחד ימים שנים הם שלשה חדשים כדברי ר' עקיבא להבחין בין זרע הראשון לזרע השני:

ונושאה בקדושין ובכתובה וכו'. כתב הרמב"ן ז"ל בפירוש התורה ואחר כן תבא אליה ובעלתה אין לך בה אלא מצות בעילה בלבד, נתכוונו לומר שאין קידושי כסף ושטר תופסין בה וגם הבעילה וכו', ולכך קשה על דברי רבינו לשון ספרי שכתב הרמב"ן ז"ל שהוא כתב נושאה בכתובה וקידושין וא"כ איך אמרו אין לך בה אלא מצות בעילה בלבד:

ואם לא חפץ בה משלחה לנפשה וכו'. הרמב"ן ז"ל כתב בפירוש התורה דאמרו בספרי ולא לבית אביה ונסתפק שם אם פירושו שהיא יהודית ואין מניחין אותה לעזוב תורת ישראל ולפי גירסתנו בספרי דאיתא התם ולא לבית שהיתה אין מקום לספק זה דודאי כך היא הכוונה שהיא יהודית ואין מניחין אותה לעבוד ע"ז. גם מה שנסתפק שם אם האי שילוח הוי בגט בספרי דידן כתוב ושלחתה בגט ואין מקום לספקו ואולי לא היה לו כן בספרי להרמב"ן ז"ל ולכך נסתפק:

ט[עריכה]

יפת תאר וכו'. הקשה הרב כ"מ דבהלכות מילה פ"א משמע דבעבד מגלגלין עמו י"ב חדש דוקא כשקבל מיד שבע מצות. ואין המוכרח שם דמה שאמר ובלבד שיקבל עליו וכו' אפשר דקאי דוקא להתנה מתחילה שלא ימול וכ"כ שם הרכ"מ דנראה מדברי רבינו פי"ד מהל' איסורי ביאה:

י[עריכה]

הרי זה כמן האומות וכו'. בפרק בתרא אמרו הרי הוא כמין שבעכו"ם כלומר כאחד מן המינים שבעכו"ם אבל לשון רבינו הוא כמן האומות דמשמע דר"ל כסתם עכו"ם:

Information.svg

מהדורה זמנית - הבהרה
אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות

הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף