לחם משנה/חגיגה/ג

לחם משנה ‏ חגיגה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

כל הפטור מראיה פטור ממצות הקהל חוץ מן הנשים והטף והערל וכו'. וא"ת ואמאי לא אמר גם כן חוץ מעבדים דהא אמרינן בפ"ק דחגיגה (דף ד') גבי ראיה למה לי קרא מכדי כל מצוה שהאשה חייבת בה עבד חייב בה וכו' דגמרינן לה לה מאשה וכו'. וי"ל דשאני הכא דאמר קרא בבוא כל ישראל לראות ומשמע פטור עבדים כדכתב רבינו ז"ל לעיל. ומ"מ ראיה זו אולי מצאה רבינו ז"ל במקום אחר דבגמרא דידן לא משמע הכי מדקאמר אלא עבדים מנ"ל ומדמהדר לאשכוחי מקרא דאת פני האדון ולא הזכיר מקרא זה כלל וכבר כתבתי זה למעלה. ומ"ש רבינו ז"ל שכל הפטור מראיה פטור מן הקהל. נפקא ליה ממה שאמר שם בפ"ק דחגיגה דילפינן ראיה ראיה מהקהל:

אבל הטמא פטור כו' שזה אינו ראוי לביאה וכו'. וא"ת והרי ערל ג"כ דאינו ראוי לביאה וכמ"ש למעלה וכבר ביארנו טעמו. וי"ל דהכא איירי בעזרת נשים ומה שאמר למעלה שהערל אינו ראוי לביאה הוא משום דמאיס כדכתיבנא ולא סגי הך טעמא אלא שלא יכנס לעזרת ישראל דחמירא קדושתה ולא לעזרת נשים:

ג

וקורא מעשר תעשר על הסדר וכו'. בפ' אלו נאמרין אמרי' במשנה וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ע"כ. זו היא גירסת רש"י ז"ל ופירש שם דמעשר תעשר מדלג וקורא וכי תכלה לעשר ומשם חוזר למפרע פרשת המלך וכתב שם ואע"פ שפרשת המלך מפסקת בין עשר לכי תכלה קורא את אלה יחד שלא להפסיק במעשרות ואח"כ קורא פרשת המלך ע"כ. ורבינו ז"ל נראה דאינו גורס עשר תעשר וכי תכלה לעשר וכן לא גריס ופרשת המלך אלא עשר תעשר וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ולכך לא כתב שדולג מעשר לכי תכלה וכן לא כתב שקורא פרשת המלך וכ"נ גירסתו בפירוש המשנה שם:

ד

אתה בחרתנו מכל העמים עד מקדש ישראל והזמנים וכו'. שם במשנה ברכות שכ"ג מברך אותם המלך מברך אותם אלא שחותם בשל רגלים תחת מחילת העון ע"כ. ומפרש רבינו ז"ל שביוה"כ אומר כ"ג סלח לנו אבינו כי חטאנו וכו' וחותם בה ברוך אתה ה' מוחל עונות עמו ישראל וכו' וכמ"ש בפ"ג מהל' עבודת יוה"כ ובמקום הזה אומר המלך אתה בחרתנו וכו'. אבל רש"י ז"ל בפירוש המשנה פירש גבי כ"ג שאומר אתה בחרתנו וכו' אלא שאין הפרש ביניהם אלא בחתימה שכ"ג חותם מלך מוחל וסולח וכו' והמלך חותם מקדש ישראל והזמנים. והסמ"ג כתב בעשין סימן ר"ל ומוסיף שבע ברכות שאמרנו בהל' עבודת יוה"כ ויש לתמוה למה לא הזכיר שם שיתן רגלים תחת מחילת העון כדאמרו במשנה וכמו שהזכירו רבינו ז"ל:

ו

ומי שאינו יכול לשמוע מתכוין לקריאה זו וכו'. אם כוונת רבינו ז"ל לומר על החרש אפשר לומר דאע"ג דחרש אפי' באזנו אחת פטור מן הקהל דהא פטור מן הראייה וכל הפטור מן הראייה פטור מהקהל מ"מ קאמר דאם בא לשמוע מעצמו שיכוין לבו לקריאה אע"פ שאינו שומע. א"נ דהאי אינו יכול לשמוע לאו חרש הוא אלא שאין לו שמיעה טובה והוא כבד לשמוע א"נ אפי' שהוא שומע יפה מקרוב עתה הוא במקום רחוק ובמקום שאינו יכול לשמוע:

ז

מפני תקיעת החצוצרות כו'. מ"ש הרב בעל כ"מ ז"ל בתירוץ הראשון דבירושלמי לא בא ליתן טעם אלא למה אין עושין הקהל ביו"ט עצמו אני מסופק דהירושלמי על מתני' דבפ"ק דמגילה קאמרה דדוחין הקהל לאחר השבת קאי ועל דא פריך ויעשה אותה מערב יו"ט ולכך הקשה הר"א ז"ל לרבינו ז"ל דלא כתב טעם הירושלמי שהוא מפני הבימה וכן כתב רש"י בס"פ ואלו נאמרין. אבל התירוץ האחר שכתב הרב בעל כ"מ ז"ל הוא נכון ובודאי שלא היה לו להר"א ז"ל בנוסחת הירושלמי רבי בא אומר מפני התקיעה אלא תירוץ רבי יצחק לחוד ולכך השיג על רבינו ז"ל:

סליקו להו הלכות חגיגה בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף