קרית ספר/חגיגה/ג

קרית ספר ‏ חגיגה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מצות קנח להקהיל כל ישראל אנשים ונשים וטף בכל מוצאי שמטה בעלותם לרגל ולקרוא באזניהם פרשיות מן התורה שהם מזרזות אותם במצות ומחזקות ידיהם בדת האמת דכתיב מקץ שבע שנים במועד שנת השמטה בחג הסוכות בבא כל ישראל לראות וגו'.

ב

כל הפטור מן הראיה פטור ממצות הקהל דקאמר דבבוא כל ישראל הוא דילפינן נמי לראיה כדאמר' לעיל חוץ מן הנשים והטף דכתיב במצות הקהל האנשים והנשים והטף ודרש רבי אלעזר בן עזריה אם אנשים ונשים באים לשמוע טף למה בא לתת שכר למביאיהן וטמא פטור דכתיב בבא כל ישראל וזה אינו ראוי לביאה וערל לא אמרינן ערל כי טמא כדאמרינן בעלמא משום דהכא נשים וטף נמי חייבים ועוד דכי מרבינן ערל כי טמא היינו לקרבן או לתרומה דכתיב איש איש לרבות הערל שלא יאכל תרומה משום דמאיס אבל הכא דליכא קרבן לא הוי כי טמא והא דאמרינן ערל וטמא משלחין קרבנותיהם דליתנהו בביאה נראה דהוי מדרבנן איסור ביאה לערל ואיתיה בביאה מן התורה דהא לחלל עבודה בלחוד הוא דילפינן מדברי יחזקאל דכתיב בהביאכם בני נכר ערל לב וערל בשר לחלל את ביתי כדאמר' פרק ב' דזבחים. טומטום ואנדרוגינוס חייבים דהא נשים חייבות כדכתיב בקרא.

ג

אימתי היו קורין במוצאי יום טוב הראשון של חג הסוכות שהוא תחלת ימי חול המועד של שנה שמינית כדתנן בסוטה פרק אלו נאמרין ובגמרא כל הני סימנין דכתיב מקץ שנת השמטה ובחג הסוכות ובמועד למה לי צריכי דאי כתב רחמנא מקץ הוה אמינא נמנו מהשתא משנת ארבעים והלאה שבערבות מואב נאמרה פרשה זו ואף על גב דלא מתרמי שנת שמטה דהא לא מנו שמטין עד אחר כיבוש וחלוק להכי כתב רחמנא שמטה ואי כתב רחמנא שמטה הוה אמינא בסוף שמטה קודם ראש השנה של שמינית דמקץ לסוף שנת שבע משמע ואי כתב במועד הוה אמינא מריש שתא שכולן נקראו מועד כדכתיב אלה מועדי ה' וקא חשיב בהו נמי ראש השנה ואי כת' רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפי' יום טוב אחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל מאימת דמתחיל מועד ומשום דבבוא כל ישראל משמע מהתחלה דמועד כדאמר' איצטריך קרא דמועד דמשמע בתוך המועד ואהני בבוא כל ישראל דמשמע מתחלתה דקמ"ל דלא ביום ראשון ולא ביום שני ולא ביום שלישי של חול המועד אלא במוצאי יום טוב הראשון. והמלך הוא שיקרא באזניהם כדכתיב תקרא את התורה הזאת ומשה מלך הוה וכתיב ביאשיהו וישלח המלך ויאספו אליו וגו' ויקרא באזניהם את כל דברי הברית וגו'. ובעזרה היו קורין כדכתיב בבא כל ישראל לראות דמשמע במקום שבאים לראות דהיינו בעזרה. וקורא כשהוא יושב כדתנן התם ובגמרא והאמר מר אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד דכתיב ויבא המלך דוד וישב לפני ה' ובירושלמי אמרינן דאף למלכי בית דוד בלבד לא היתה ישיבה להם בעזרה ודוד סמך לו בכותל ואמרי' דכסאו היה נמי חוץ לעזרה דלמעלה אין ישיבה דכתיב שרפים עומדים ממעל וגו' וכל צבא השמים עומדים מימינו ומשמאלו ודוד לשם ולהכי נראה דהא דאין ישיבה בעזרה היינו מדאוריתא אלא דאו' שם למי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל לכהן גדול כדכתיב ועלי הכהן יושב על הכסא על מזוזת היכל ה'. מהיכן קורא מתחלת חומש אלה הדברים עד סוף פרשת שמע ומדלג לוהיה אם שמוע וגו' ופרשת עשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות עד מלבד הברית אשר כרת אתם בחורב שם במשנה שתחלת הדברים עד שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה והרב ז"ל לא הזכיר פרשת המלך דהוי בכלל מה שכתב וקורא מעשר תעשר על הסדר עד סוף ברכות וקללות אבל רש"י ז"ל כתב וחוזר למפרע וקורא אשימה עלי מלך וגו' ואיפשר שהרב ז"ל לא מצא בנוסחתנו במשנה כתוב פרשת המלך בסוף אלא מעשר תעשר על הסדר וטעמא דהאי קריאה בהני פרשתא דכתיב הכא תקרא את התורה הזאת ואמרינן בספרי בפרשת המלך וכתב לו את משנה התורה הזאת. אין קורין ביום הקהל אלא במשנה תורה מאלה הדברים עד שמע דאית בה קבלת עול מלכות שמים והיה אם שמוע קבלת עול מצות וקללות וברכות קבלת בריתות של תורה וכתיב הכא למען ילמדו ויראו את ה' דמשמע הני דאית בהו יראת השם ופרשת עשר תעשר וגו' מפני שהוא זמן אסיף ומתנת עניים והפרשת תרומות ומעשרות וכתיב הכא ושמרו לעשות הני דהוי זמן עשייתן סדר קריאתו כמו שכתוב במשנה וכל ישראל חברו כדכתיב למען ישמעו וגו'.

ד

ומברך קודם הקריאה כדתנן התם וכתבנו בהלכות ברכות דאיכא דמפיק לברכת התורה מן התורה דכתיב כי שם ה' אקרא וגו' ומוסיף שבע ברכות שם במשנה ברכות שכהן גדול מברך אותן אלא שנותן של רגלים מקדש ישראל והזמנים תחת מחילת העון שאומר כהן גדול ביום הכפורים וברכות אלו מדרבנן.

ה

הקריאה והברכות אלו של תורה בלשון הקדש דכתיב תקרא את התורה הזאת משמע כלשונה כמו שהיא אפי' אינם מבינים ואפילו חכמים גדולים חייבים לשמוע. ומי שאינו יכול לשמוע שהוא רחוק מכוין לבו לקריאה.

ז

יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו במשנה פרק קמא דמגלה ורש"י ז"ל פירש משום עשית בימה ומדאוריתא הקהל דוחה את השבת:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.