יצחק ירנן/חגיגה/ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ חגיגה ג

ב

כל הפטור מן הראיה וכו'. וכתב הלח"מ וא"ת למה לא אמר וכו' וי"ל דשאני הכא דאמר קרא בבא כל ישראל וכו' אלו דבריו. והמה תמוהים לענ"ד דמ"ש רבינו לעיל דעבדים פטורים הוא ממצות ראיה דכתיב בבא כל ישראל לראות דהיינו במצות ראיה דהן אמת דקרא קאי במצות הקהל מ"מ הוא סימן באיזה זמן הוא ההקהל בבא כל ישראל וכדכתיבנא נמצא דבבא כל ישראל לא קאי להקהל ואיך כתב דעבדים פטורים מהקהל מדכתיב בבא כל ישראל ועוד דמאי שנא עבדים מנשים הא קי"ל כל מצוה שהאשה חייבת בה עבדים חייבים ובשלמא ראיה דמיעט קרא בהדיא לעבדים מדכתיב בבא כל ישראל או כמ"ש מש"ס מזכורך משא"כ בהקהל דליכא מיעוטא וודאי שוין נינהו בחייובייהו ומה גם דזיל בתר טעמא למען ישמעו א"כ ה"ה עבדים דישמעו דשוין נינהו במצות ועוד אפי' גר תושב חייב הכתוב להביאו אולי ישמע ויתיהד כל שכן עבדים דיתיהדו לגמרי ויהיה גר צדק ורבינו שלא הזכיר לעבדים משום דכיון דהזכיר נשים ה"ה עבדים דכי הדדי נינהו וכן הכתוב לא הזכירן אלא קשיא לרבינו שלא הזכיר גר תושב שחייב להביאו וכלשון הכתוב.

ז

יום הקהל שחל להיות בשבת מאחרין אותו לאחר שבת וכו'. ועיין מ"ש מרן להשגת הר"א והלח"מ כתב אני מסופק דהירושלמי על מתני' וכו' וכ"כ רש"י פ' ואלו נאמרין אלו דבריו וז"ל רש"י שם דף מ"א ריש ע"ב מאימת דמתחיל מועד ומיהו ביו"ט לא דאין תקון הבימה דוחה לא את השבת ולא את יו"ט ומאתמול לא עבדינן דדחקה לה עזרה והאי טעמא מפרש לה בירושלי על דקתני מתני' הקהל מאחרין כשחל להיות בשבת וקא אמר מפני הבימה וכו' עכ"ל ולכאורה יש לגמגם במה נסתפק הלח"מ בזה אחרי שנראה ברור דהירושלמי קאי עלה דמתני' דמגילה וי"ל דאפילו הכי שפיר יש לפרש כמ"ש מרן דהירושלמי קאי למה אין עושין יום הקהל ביו"ט עצמו והוא דהכי הוי פירושא דמתני' אבל זמן עצי כהנים וט' באב חגיגה והקהל דהנך ג' הוא שנפלו בשבת והקהל שהוא ביום ראשון של חג וא"א ביום ראשון עצמו מאחרין ולא מקדימין ואהא הקשו בירושלמי דמאי טעמא הקהל א"א ביום ראשון של סוכות ומתרצי אמוראי, ולא מפני דמאי דתני מתני' זמן עצי כהנים וט' באב וחגיגה הוו בשבת צ"ל דהקהל הוי בשבת אלא הא כדאיתא והא כדאיתא והמכוון הוא דמתני' אייתי כל הני דמאחרין ולא מקדימין וזו היא שיטת הרב [אב"ד] שכתב ואפי' יו"ט אינו דוחה ופי' בירושלמי וכו' כלומר אין אנו צריכין ליתן טעם למה שהקהל נדחה מיום ב' כשחל בשבת דמטעם שנדחה מיו"ט ראשון (לי"ט) [ליום] שני כמ"ש בירושלמי ממילא נודע ג"כ טעם הדחיה מיום ב' ג"כ כשחל בשבת דס"ל פי' המשנה והירושלמי כדכתיבנא וזו היא דעת מרן לדעת רבינו ומ"מ אף שיישבנו למרן בזה דע שלא הבין בכונת הר"א כדכתיבנא כמו שנראה מסיגנון תירוצו לדעת רבינו דאילו הבין כן בכונת הראב"ד לא הו"ל לכתוב וי"ל וכו' אינו ענין לדברי רבינו כמי שהראב"ד לא ידע זה אלא הו"ל לכתוב מ"ש בסוף דבריו לחוד.
אך קשה למרן ז"ל דרבינו עצמו בפי' המשנה דמגילה כתב בפירוש דמתני' דהקהל דהיינו שאירע יום ב' דסוכות בשבת יעו"ש וחזרה קושית הלח"מ לדוכתא, עוד קשה בדברי מרן דמאי שנא דתקיעות ותחינות כיון שהם דברים מיוחדים לעשות בו ביום דחג הסוכות אמר רחמנא אפי' ביו"ט ונדחה יו"ט ובימה אף שהיא מוכרחת כיון דבשבילה נדחה הקהל לאחר יו"ט ולמה לא נדחה יו"ט מפניה דומיא דתקיעות ותחינות וא"ת דבימה שאני כיון דאפשר לעשותה מערב יו"ט קשה יותר משום דוחק העזרה יהא נדחה הקהל מיומו דהוי דאורייתא.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.