הר המוריה/חגיגה/ג

הר המוריה ‏ חגיגה ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

מוצאי

שמטה וכו'. סוטה מ"א א'.

ב

פטור

ממצות וכו'. עיין חגיגה ג' א' דילפינן ראיה לפטור מהקהל יעו"ש וסומא כתב רבינו לעיל סימן פ"ב ה"א מדכתיב לראות והיינו קרא דכתיב גבי הקהל ועבדים יליף לה מדכתיב בבא כל ישראל והיינו מקרא דכתיב גבי הקהל יעו"ש וחיגר וחולה וזקן וענוג י"ל דיליף לה מגז"ש דראייה ראייה ועיין מש"כ לעיל פ"ב ה"א ד"ה וכבר ביארנו בשם הנוב"י ומש"כ עליו שם יעו"ש.

האנשים

והטף וכו'. צ"ל הנשים והטף וזה מבואר בכתוב ועיין חגיגה שם ג' א' ובירושלמי שם ה"א ועיי"ש בחגיגה ד' א' ובקדושין ל"ד ב' ול"ה א' יעו"ש היטב.

והערל. עיין לח"מ ועוד כי לא נזכר בשום מקום לפטור.

בבוא

כל וכו'. עיין ירושלמי פ"ק דחגיגה ה"א יעו"ש היטב.

ג

יו"ט

הראשון וכו'. שם בסוטה מ"א א'.

והמלך

הוא וכו'. שם בסוטה ע"ב ועיין בספרי שופטים פיסקא ק"ס ועי' תוס' יו"ט ולכאורה תמוהים דבריו יעו"ש היטב.

ובעזרת

הנשים וכו'. שם בסוטה ע"ב וביומא ס"ט ב' ועי' מש"כ בפ"א מהל' בית הבחירה ה"ט יעו"ש היטב.

משובח. שם בסוטה במשנה.

על

הסדר וכו'. במשנה איתא שם וז"ל ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה ועיין שם ברש"י אמנם מדברי רבינו מבואר שלא היה כן גירסא שלו וכמש"כ הלח"מ. ומהנראה שהיה לפניו גירסת הירושלמי וכמש"כ במראה הפנים שם ועיין בתוס' יו"ט אף דאיתא שם בירושלמי דהיה קורא כי תכלה ולפי' רבינו לא היה לו להזכיר זה בפ"ע כיון שבכלל כל הספר הוא מ"מ י"ל דנקטינהו לפי שבשבילם הוצרך לקרות כל זה. ומה שתמה התוס' יו"ט על הרע"ב שכתב דקורא פרשת המלך לאחר הברכות והקללות יעו"ש י"ל דהרע"ב היה לפניו גירסת הילקוט דהכי איתא שם וז"ל וקורא מתחלת אלה הדברים עד שמע ומשמע עד והיה אם שמוע עשר תעשר וכי תכלה לעשר ברכות וקללות ופרשת המלך עד שגומר כל הפרשה כולה ופשוט.

ד

תוקעין

בחצוצרות. תוספתא שם פ"ז ובירושלמי דמגילה פ"ק הלכה ד' והלכה י' ופ"ג דהוריות הלכה ג' וע"ע בספרי בהעלותך פיסקא ע"ה נוסחא אחרינא שם.

ושל

עץ וכו'. שם בסוטה ועיין ירושלמי במגילה שם.

כשהוא

עומד ואם רצה יושב וכו'. שיעור דבריו הוא כך דקבלתו מוכרח להיותו מעומד אבל קריאתו תלוי ברצונו להיותו מיושב או מעומד וכן מבואר במשנה.

ופותח

ורואה וכו'. מגילה ל"ב א' ושם העירותי קצת ודברתי שם מזה בחי'.

שבע

ברכות וכו'. שם במשנה ברכות שכה"ג מברך אותן המלך מברך אותן אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון ועיין לעיל פ"ג מהל' עבודת יוה"כ הי"א יעוין שם היטב ועיין לחם משנה.

ה

בלה"ק. הקריאה מבואר בסוטה ל"ב א' מ"א א' אמנם הברכות מרן לא הערה מקורו גם התוס' יו"ט השיג על רבינו יעו"ש וכן ראיתי בספר באר שבע שתמה בזה יעו"ש אמנם נראה לי דיש לומר מדאיתא במשנה שמשווה ברכות של מלך לברכות של כה"ג ולא חילק ביניהם רק במה שנותן של רגלים תחת מחילת העון יעוין שם משמע דה"ה לענין לשון הקודש שוים המה דאם לא כן הו"ל להזכיר גם כן חילוק זה ופשוט לדעתי.

שיש

שם וכו'. דאי לאו הכי פשיטא דבלה"ק קאמר ומאי קא משמע לן וכל הנך דנאמרות בכל לשון בודאי באינו מבין לשון הקודש דאם מבין בלשון הקודש לה"ק עדיפא וכמו שהאריכו האחרונים בזה אלא ודאי דהכא מיירי אף שיש לועזים שאינם מבינים בלשון הקודש מכל מקום יקרא דוקא בלשון הקודש.

ו

חייבים

להכין וכו'. דהגר תיכף כשנתגייר מחויב במצוה זו אף שאינו מבין עדיין לשון הקודש וכמש"כ לעיל בהלכה ה' מחוייבין לבוא ולשמוע.

שאינו

יכול לשמוע וכו'. עיין בלח"מ שכתב וז"ל אם כוונת רבינו ז"ל על החרש אפ"ל דאע"ג דחרש אפי' באזנו אחת פטור מן הקהל דהא פטור מן הראייה וכל הפטור מן הראייה פטור מהקהל עד כאן לשונו ואני אומר מאריה דאברהם תלי תניא בדלא תניא דהא דחרש באזנו אחת פטור מן הראייה מהקהל הוא דילפינן לה כדאיתא בחגיגה ג' א' יעו"ש היטב ולכן המעיין בסוגיא ההיא בעיניו יראה כי מה שכתב בתירוצו דרבינו מיירי שעומד במקום רחוק שאינו יכול לשמוע יעו"ש היטב גם זה אינו דהא שם מבואר דיש להם לעמוד מקרוב בענין שיכולים לשמוע עיין שם בתוס' דבור המתחיל אף על גב וכו' אף על פי שיש לדחוק בזה אמנם היותר נראה לענ"ד כי כוונת רבינו על הלועזים שאינם מבינים חייבים לשמוע והביא ראיה לזה שאין הקריאה בשביל להבין מה שקורא שהרי החכמים הגדולים שיודעים כל התורה כולה מחוייבים לשמוע ולכן גם הגרים הלועזים מחוייבים לשמוע והנה שם איתא דמדבר ואין שומע מלמען ישמעו נפקא ועיין שם בתוספות דבור המתחיל מלמען וכו' ודבור המתחיל אלא וכו' יעוין שם היטב דמי שאינו שומע ואינו מבין פטור יעוין שם אמנם יש לחלק למי שאזניו אטומים מלשמוע שאצלו אין תועלת כלל למי ששומע שפיר רק שאינו מבין והדברים עתיקים (ומ"מ אכתי יש לעיין בזה).

ז

בשבת

מאחרין. מגילה ה' א' ומה שהשיג הראב"ד ומה שכתב מרן על זה ובלח"מ יעו"ש היטב ועיין בש"ק במגילה שם בירושלמי ועיין בסוטה שם ברש"י ובתוס' דבור המתחיל כתב וכו' יעו"ש היטב ולא רציתי להאריך בזה.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.