מעשה רקח/חגיגה/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png חגיגה TriangleArrow-Left.png ג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
קרית ספר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ג מהלכות חגיגה

א[עריכה]

מצות עשה וכו' שנאמר וכו' וגרך אשר בשעריך. (אך) [הך] גר נראה פשוט דהוי גר תושב דומיא דלגר אשר בשעריך תתננה ואכלה דכתיב גבי נבלה ומדלא הזכירוהו בגמרא גם רבינו לא הזכירו אלא הזכיר הפסוק דנראה שכוונתו שגם הוא ישמע אולי יתגייר ועיין בס' לחם יהודה ז"ל. אך עדיין אפשר דבגר גמור קאמר על פי מ"ש רבינו לקמן הל' ו' שאינן מכירין חייבים להכין לבם וכו' וכיון שכן הוה אפשר דאף דבכלל ישראל הם מ"מ הוה אפשר דכיון דאינן מכירין ליפטרו דמאי נפק"מ בביאתן קמ"ל ומה שלא מנאו רבינו אפשר משום דבכלל ישראל הוא לפי האמת:

ב[עריכה]

והערל. אף דלעניין ראיה פטור משום דמאיס כמו שאמר ריש פ"ב שאני התם דהיו צריכים להתראות בעזרת ישראל לפני ה' ממש מה שאין כן הקהל דאינו אלא בעזרת נשים כמו שכתב רבינו אחרי זה ועוד דהתם ע"י הקרבן והכא שמיעה בעלמא וכ"כ ז"ל ופשוט:

ד[עריכה]

ומביאין בימה גדולה וכו'. פשט הלשון מורה דהיו עושין אותה מקודם לכן ובשעתה מביאין אותה עשויה ועומדת וזהו דעת התוס' שם דהיו בונין אותה מערב יו"ט בנין של פרקים ובחול המועד היו מקימים אותה ומחברים פרקיה ומה שיש לפלפל בדבריהם ופי' רש"י ז"ל עיין להשיירי [כנה"ג] ז"ל ולכך רבינו נתן טעם לדחייתה כשחל בשבת מפני החצוצרות והתחינות וכמ"ש בהל' ז':

ה[עריכה]

הקריאה והברכות בלשון הקודש וכו'. הרב כנה"ג בשיירי תמה על רבינו למה לא הזכיר זה בפ"ג דעבודת יוה"כ כשהזכיר קריאת הכהן הגדול עיי"ש. ולענ"ד נראה מדקדוק לשון רבינו יובן כוונתו דמדפירש אע"פ שיש שם לועזות משמע דהוה סלקא דעתא שיקראו בלשון שמבינין ולכוונה זו הקדים הקריאה להברכות מפני שהיא עיקר חידושו משא"כ גבי כה"ג דאין שם סלקא דעתא דמכ"ש שהיה קורא בס"ת דדברים שבכתב אין לאומרם על פה ומה שהזכירו במקומות אחרים לישנא דמתני' נקט:

ו[עריכה]

הגרים וכו'. עיין מ"ש בראש הפרק. ומ"ש

ומי שאינו יכול לשמוע מדלא כתב מי שאינו שומע ש"מ שאינו חרש אלא שעתה אינו יכול לשמוע כגון שכואבים אזניו וכיוצא ועיין להרב לח"מ והפר"ח ז"ל:

ז[עריכה]

יום הקהל וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל להשגת הראב"ד ז"ל וי"ל דההיא דירושלמי אינה ענין לרבינו שבירושלמי באו ליתן טעם למה אין עושין יום הקהל ביו"ט עצמו וכו' ע"כ. הנה ראיתי להרב לח"מ והשיירי [כנה"ג] והפר"ח ז"ל שתמהו על דבריו דאיך אפשר לפרש הירושלמי כן כיון דאמתני' קאי דאיירי בחל להיות בשבת והשיירי ז"ל הפליג בדבר עיין עליו. ולענ"ד נראה כי היכי דלא נשוייה למרן ז"ל טועה בדבר משנה ח"ו מקום יש בראש להסביר דבריו משום דהך ירושלמי אמתני' קאי דקתני מאחרין ולא מקדימין ולא קתני להדיא שחלו להיות בשבת ואף דאינך דקתני התם זמן עצי כהנים וכו' בהכרח אחלו להיות בשבת קאמר כמ"ש שם בירושלמי אמנם הא דהקהל איירי בכולל בין בשבת בין בחול מאחרין אותו דאף שהתורה אמרה בחג הסוכות מ"מ לא הקפידה באיזה יום ולכך מאחרין אותה ויש סיוע לזה ממה שהקשו לר' יצחק שאמר מפני הבימה ויעשו אותה מאתמול ואי בשבת קאמר דהיינו יום ראשון של חול המועד היכי קאמר מאתמול הא יו"ט הוא אלא ודאי מוכרח דאיו"ט ראשון קאי וקאמר דלמה לא יקהילו ביו"ט אי משום הבימה יעשו אותה מערב יו"ט ונמצאו דברי מרן ז"ל מכוונין ועיקר טעם רבותינו ז"ל לאחרה ליום ראשון של חול המועד מפני שמצאו כתוב במועד בחג הסוכות דמשמע בתוך המועד ולא קפיד איום ראשון וכמ"ש התוס' שם ובזה נסתלקה ג"כ תמיהת החכם בעל צרור החיים ז"ל גם מה שהקשה עוד דלמה הניח (מ"ש) רבינו מ"ש בירושלמי וכו' לא קשיא דרבינו העתיק הדין לפי האמת ולא חש לזה.

עוד הקשה השיירי ז"ל משם הרב אחיו ז"ל לתירוץ ב' של מרן שכתב ולא עוד אלא שאפשר שר' יצחק לא לחלוק על רבי בא אתא אלא להוסיף וכו' דא"כ תתחזק יותר השגת הראב"ד דכיון דר"י מוסיף כך היה לו לפסוק וכו' עיי"ש. לענ"ד נראה דאין כאן קושיא דאף אם תמצי לומר דר' יצחק מודה מי האומר דרבי בא מודה לר"י וכיון דרבינו סבר כרבי בא דהטעם מפני התקיעות ולא מפני הבימה דהא ע"י פרקין היתה כמ"ש בהל' ד' וכמ"ש התוס' מעתה אין מקום לטעם הבימה אפילו כשחל להיות בשבת וכן כתב בס' צרור החיים ז"ל והוא האמת. ובס' כתב יד קדמון משם רבינו טודרוס הלוי מצאתי כתוב וז"ל להשגת הראב"ד א"א ואפילו יו"ט וכו' השגה זו איני מכיר דהא רבי חייא בר בא קאמר בירושלמי דמגילה מפני התקיעה וכדברי רבינו עכ"ל. וצ"ל דלא היתה בגירסתו של הראב"ד כן א"נ כפי' דברי מרן ז"ל ומה שהוסיף רבינו מפני התחינות הוא על פי מ"ש פ"ל דהלכות שבת הל' י"ב:


מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון