לחם משנה/גניבה/א

לחם משנה ‏ גניבה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שנאמר לא תגנוב וכו'. אע"ג דבפרק איזהו נשך אמרו לא תגנוב דכתב רחמנא למה לי כלומר נילף גניבה מרבית ואונאה ותירצו לכדתניא לא תגנוב ע"מ למיקט לא תגנוב ע"מ לשלם תשלומי כפל וכו' וא"כ רבינו ז"ל לא הוה ליה למילף גניבה מלא תגנוב דבלאו הכי ידעינן ליה במה מצינו, ואין קפידא בכך דכיון דהשתא איכא קרא דלא תגנוב לדרשה דע"מ למיקט מכ"ש דכייל הא בההוא קרא דאם ע"מ למיקט אסור כ"ש שלא ע"מ לשלם. אך קשה דכתב רבינו ז"ל לקמיה אסור לגנוב כל שהו דין תורה ואסור לגנוב דרך שחוק וכו' דמשמע דהא ע"מ למיקט ליכא ביה אלא איסורא בעלמא אבל לאו ליכא דומיא דכל שהו דהוי איסור ולא לאו דבחדא כיילינהו ודבר זה קשה דכיון דעיקר קרא דלא תגנוב אתי לדרשה דע"מ למיקט א"כ לאו איכא ביה. לכך נראה דרבינו ז"ל סבור כדברי התוס' ז"ל שכתבו שם דהול"ל דלא מצי למילף חדא מתרתי משום דאין מזהירין מן הדין וכיון שכן האי דרשא דדרשינן בלא תגנוב בע"מ למיקט אסמכתא בעלמא היא דעיקר קרא לאגמורי איסור גניבה גופה אתי דלא ילפינן ליה מבניינא כיון דאין מזהירין מן הדין. איברא דקשה קצת דהא אין לוקין על לאו זה משום דנתן להשבון וא"כ לא מקרי אזהרה כיון דלא לקינן עליה דומיא דלאו הניתק לעשה דכתבו התוס' שם דלא מיקרי אזהרה מן הדין גזל משום דניתק לעשה:

ב

ע"מ להחזיר או ע"מ לשלם. כך כתוב במקצת ספרי רבינו. ור"ל דע"מ להחזיר הדבר בעצמו שגנב או לשלם אם יאבד אותו ובברייתא אמרו ע"מ לשלם כפל כמו שהזכרתי ופירש"י ז"ל שרוצה לההנותו ויודע בו שלא יקבל ע"כ. והוי הא רבותא טפי ורבינו ז"ל שלא הזכירו נראה שלא היה לו גירסא זו בברייתא:

ג

לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גזלן אלא גנב אע"פ שהבעלים יודעים בשעה שגנב. כן הנוסחא בספרים. ופירוש הדברים הוא כך כיון שאמרנו שהלוקח בחזקה הוא הנקרא גזלן מפני כן הליסטים מזויין כיון שגנב והוא לוקח בחשאי נקרא גנב אע"פ שבידו ליקח בחזקה כיון שהוא לוקח בהחבא ומיטמר מאינשי בתר הפעולה שהוא עושה אזלינן ונקרא גנב אע"פ שהבעלים ראו שגנב. אבל ה"ה ז"ל והראב"ד ז"ל נראה שהם גורסין בדברי רבינו ז"ל בהפך והנוסחא היא כך לפיכך ליסטים מזויין שגנב אינו גנב אלא גזלן אע"פ שאין הבעלים יודעים בשעה שגנב. ופירוש הדברים הוא דכיון דאמרנו דהלוקח בחזקה נקרא גזלן לפיכך ליסטים מזויין שגנב אע"פ שגנב בהחבא מ"מ נקרא גזלן כיון דאם יעמדו כנגדו הוא לוקח בחזקה ואע"פ שאין הבעלים יודעים בשעה שגנב וא"כ היה ראוי לקרותו גנב כיון שהוא בהחבא מ"מ נקרא גזלן כיון דהוא לוקח בחזקה כשעומדין נגדו. וע"פ נוסחא זו השיג אותו הר"א ז"ל והליץ בעדו ה"ה ז"ל דאילו לגירסת ספרינו נמצאו דברי רבינו ז"ל והר"א ז"ל הכל אחד והתימה מהרב ב"י ז"ל שכתב בסימן שמ"ח בח"מ כנוסחתנו בדברי הרמב"ם ז"ל וכתב עליו שהראב"ד השיגו וה"ה ז"ל הליץ בעדו ולא שת לבו שהיה לו לה"ה ולהר"א ז"ל נוסחא הפוכה משלנו כדכתיבנא:

יא

היתה הגניבה ביד הגנב וכו'. כתב ה"ה ז"ל ולפ"ז כוונת רבינו כשהיתה מעוברת בשעת גנבה וכו' קשה דכיון שהוא כתב דגנבה וגזלה שהם שוים א"כ ע"כ איירי רבינו ז"ל כאן אפילו שנתעברה אצלו ומכל מקום אית ליה דמשלם את גיזותיה ואת ולדותיה שכן כתב רבינו ז"ל בהל' גזילה פ"ב הרי הגיזות והולדות של בעלים ואע"פ שנתעברה או נטענה ביד הגזלן הואיל ולא נתיאשו הבעלים וכו' וא"כ כיון דבגזלה אית ליה הכי הוא הדין בגנבה דשוים הם ואיך כתב דדוקא בגנבה מעוברת איירי דלכאורה בכל ענין מיירי ובדין השיגו הראב"ד ז"ל דכיון דשבח דנתעברה היה אצלו א"כ שבח שע"ג גזלה של גזלן הוי. ונ"ל דאע"ג דרישא דלישנא דרבינו ז"ל מצי איירי אפי' בשנתעברה אצלו מ"מ כתב ה"ה ז"ל דא"א לומר כן מסיפא דלישניה שכתב ואם אחר יאוש ילדה וגזזה משלם כשעת הגזלה ואי איירי שנתעברה אצלו כיון דלדברי רבינו ז"ל כל השבח שלפני יאוש דנגזל הוי אם כן כל השבח ההוא הוי דנגזל והיה לו לשלם דמי פרה העומדת לילד דהא זה לא נתייאש אלא קודם לידה ואחר עיבור דהכי משמע לישנא דקאמר ואם אחר יאוש ילדה וכו' משמע דהלידה לבד היתה אחר יאוש לא העיבור אלא ודאי דאיירי רבינו ז"ל דהעיבור היה שלא ברשותו וגזלה מעוברת ולכך קאמר דמשלם כשעת הגנבה דהיינו מעוברת שהיתה כן בשעה שנגנבה. ומ"מ קשה על דברי ה"ה שכתב שאין כאן מקום להשגה שהרי יש מקום להשגה דהרי אין לו לשלם אלא דמי פרה העומדת לילד אבל שבח דלידה ודגיזה דגזלן הוי דקנאו בשינוי ואולי דהא לא חשיב ליה לה"ה קושיא משום דרבינו ז"ל לא חשיב גיזה ולידה שינוי בפ"ב מהלכות גזלה וכאן אזיל לטעמיה וזהו שכתב ואין כאן מקום להשגה זו וכמו שיתבאר בפ"ב מהל' גזלה וכו' רמז למ"ש. ומ"מ אני למד מדברי הר"א ז"ל דכשגזלה מעוברת משלם דמי פרה העומדת לילד כמו שהיתה רגע אחד קודם לידה ולא כשעת גנבה אע"פ שקנאה בשינוי לידה ודלא כהרא"ש שכתב בפסקיו וכן הטור בסימן שי"ד דמשלם כשעת הגנבה ממש משום דקנאו בשינוי דאילו היה הראב"ד ז"ל סובר כן לא היה כותב ואם איתא להא מלתא לא משכחת לה וכו' דמשמע אם איתא להא מלתא דהשבח שנעשה ביד הגזלן הוא של נגזל לא משכחת ליה אלא בכי האי גוונא שגנבה מעוברת משמע דשבח ההוא מיהא הוי דנגזל דהיינו בין עיבור ללידה אבל לא של לידה ממש דקנאו בשינוי דאילו היה סובר כהרא"ש אין כאן שבח שהשביח ביד הגזלן מנגזל כלל דהא אינו משלם אלא כשעת גזלה ממש:

הוציא עליה הוצאה וכו'. ברייתא וסוגיא בפ' מרובה אבל בפ"ה מהל' גזלה כתב כיוצא בזה בד"א בשבח הבא מאליו וכו' כתב שם ה"ה דבר זה נדון מעצמו וכו' משמע דמסברא אית ליה לרבינו הכי ולא מכח סוגיא או ברייתא ולא מצאתי סוגיא מפורשת בכך אלא מה שדחהו בפ' מרובה גבי הא ברייתא דכחושה והשמינה אנא פטימנא ואת שקילת ואין זה ראיה מוכרחת וק"ל:

טו

ואם רצו הבעלים וכו'. כתב ה"ה ז"ל בפ"ב מהל' גזלה וצ"ע למה לא קנה הגזלה בשינוי מעשה ותירץ אולי בששמו עליו. וקשה דהא כיון דאיכא שינוי מעשה גמור משמע דסגי לחודיה וכמו שאמרו במרובה שינוי מעשה מי איכא למאן דאמר לא קני. ונראה דלא חשיב שינוי מעשה גמור אלא שינוי מעשה זוטא דבעינן שיהא עמו שינוי השם וכמ"ש התוספות בפרק מרובה גבי מ"ש שם דשינוי השם כשינוי מעשה דמי דההוא שינוי השם צריך שיהיה עמו שינוי מעשה זוטא:

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף