לחם משנה/אישות/כג

לחם משנה ‏ אישות כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

התנה עמה שלא יירשנה וכו'. מלשון התשובה שהביא הרב המגיד מרבינו נראה שהוא סובר דלא כהלכות שהוא פוסק הלכה כרבן שמעון בן גמליאל דקאמר כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל ואע"ג דהוי דבר שבממון שאני ירושה דכתיב בה חקת משפט ומ"ש במשנה כל המתנה על מה שכתוב בתורה הוא אפילו אחר הנישואין ובהא הלכה כרשב"ג ובכותב לה ועודה ארוסה תנאו קיים דהיינו דרב כהנא ואפילו רשב"ג לא פליג אהא ומפני כן השיג על ההלכות בתשובה דודאי תנאו [בטל] משום דירושה הוי חקת משפט אבל דעת ההלכות כפי מה שפירש הרמב"ן והרשב"א הוא דסובר דמתניתין הוי בכותב לה ועודה ארוסה ועל הא קאמר דלית הילכתא כרשב"ג דדבר שבממון תנאו קיים ולפי דעת רבינו ת"ק אינו מחלק בין תנאי שבממון דירושה לדבר אחר ולכך תנאו קיים והיינו דוקא כשקנו מידו דאם לא קנו מידו אחר הנישואין אינו כלום וא"ת לדעת רבינו כיון דסוף סוף סיפא דמתניתין דירושה איירי דקנו מידו דכיון דאיירי לאחר נישואין ודאי דקנו מידו א"כ לוקמא רישא בגמרא הכותב לאשתו דין ודברים וכו' בשקנו מידו ומאי מקשה מההיא דהאומר לאשתו דין ודברים וכו' נימא דשאני הכא דקנו מידו ואפילו שיהיה אחר הנישואין. ויש לי לתרץ זה לדעת רבינו עם קושיא אחרת שיש לי בדבריו והוא דאמאי לא כתב רבינו בראש הפרק האומר לאשתו דין ודברים וכו' דכשהיא [ארוסה] מהני והא בגמרא (דף פ"ג) אמרו תני ר' חייא האומר וא"כ אמאי לא קאמר רבינו האומר. וי"ל דהר"ן ז"ל פירש דמה שאמר ר' חייא האומר הוא להודיענו דלא תימא דכתיבה דמתניתין הוי בשטר והוי בקנין אלא אפילו באמירה לחוד בלא קנין סגי אבל כל היכא דליכא קנין אין חילוק בין כתיבה לאמירה לא הוצרך ר' חייא להשמיענו זה ועם זה יתורץ דרבינו דלא הזכיר אלא כתיבה דכיון דהוי בלא קנין מה לי כתיבה מה לי אמירה וכן בגמרא הוצרכו לתרץ בכותב לה ועודה ארוסה ולא תירצו דקנו מידו משום דר' חייא תני האומר והאומר משמע בלא קנין כדכתיבנא בשם הר"ן ז"ל ודברי הראב"ד ז"ל בהשגות נראה דמחולפים למה שכתב בפרק י"ב וכד מעיינת בהו הכל דבר אחד:

ח

אפילו אכל גרוגרת אחת דרך כבוד וכו'. ר"ל בביתו על שלחנו ולא בשוק או בשדה דרך עראי:

יא

מנהגות רבות וכו'. מלשון המשנה והגמרא פרק מציאת האשה (כתובות דף ס"ו:) היה נראה דכשכותבין בכתובה שליש יותר בעת הגביה היו גובין ג"כ השליש וזה היה נראה מלשון הירושלמי שאמר מה ראו חכמים לומר בכספים אלו מוסיף שליש וכו' שמו חכמים דעתו של איש שרוצה לישא וליתן בכספים ולהוסיף שליש ושמו דעתה של אשה שרוצה וכו' משמע דההוספה ג"כ היו גובין מדקאמר דהאיש רוצה למחול ממונו שרוצה לישא אשה הגונה לו וכן נראה מלשון רש"י גבי גמליא דערביא אשה גובה פורנא מה שכתב רש"י השליש שמוסיפין יותר. אבל מלשון הטור ומלשון רבינו לא משמע הכי אלא שאע"פ שבכתובה כותבין כן כשבא לגבות פוחתין השליש ממ"ש בכתובה ואין זה במשמעות דברי הירושלמי כדפרישית ואלו המנהגות שהזכיר רבינו כאן רובם נתבארו בפרק מציאת האשה במשנה ובבבא מציעא בפרק המקבל ע"ש:

יז

והוא שיתנו וכו' אבל שלא בשעת הקידושין וכו'. אע"ג דבהל' מכירה פי"א כתב דאי מהני קנין היינו בשעת הנישואין מפני שהוא דומה לדברים הנקנים באמירה משמע דשלא בשעת הנישואין אפילו קנין לא מהני דהוי דבר שאינו קצוב והכא כתב דמהני. וי"ל דיש חילוק בין קידושין לנישואין ומ"ש כאן דלא צריך הוא בשעת הקידושין דאז אמרינן הן הן וכו' ובשעת הנישואין י"ל קצת הן הן הדברים הנקנים וכו' וזהו שכתב שם מפני שהוא דומה כלומר יש לו דומה קצת לדברים הנקנים וכו' ומשום הכי בקנין מיהא סגי אבל אחר הנישואין אפילו בקנין לא סגי משום דהוי דבר שאינו קצוב ומ"ש כאן רבינו עד שקנו מידו ר"ל בשעת הנישואין אבל אחר הנישואין לא כדכתב שם ועם זה יסכימו דברים שאמר שם עם דברים האמורים כאן [ועי' בכ"מ]: סליק להו הלכות אישות בס"ד

מהדורה זמנית - הבהרה אוצר הספרים היהודי השיתופי עמל ליצור מהדורה מוגהת ומוערת של ספר זה, שתכלול גם הערות שיצטברו על שולי הגליון בידי הלומדים. כדי לאפשר כבר כעת ללומדי האוצר ליהנות מדברי התורה שהונגשו בידי נדיבי לב, הועלה הספר במהדורה זמנית בכפוף לרישיון המקור. מידע על רישיונות הספרים ניתן למצוא בדף אוצר:מהדורות הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף