יצחק ירנן/אישות/כג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
יצחק ירנן
מעשה רקח
קובץ על יד החזקה
שער המלך
שרשי הים


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


יצחק ירנןTriangleArrow-Left.png אישות TriangleArrow-Left.png כג

יח[עריכה]

כתב הרב המגיד על שם הרשב"א דאם גרשה והחזירה בטל תנאו ומייתי לה מדתניא בן לוי שמכר שדה לישראל וכו' שאם מכרו וחזר ולקחו אין לו עליו כלום וראיתי להרב שער אפרים סי' ע' דקא מתמה על הרא"ש בריש פרק הנושא דכתב דין זה דהרשב"א מסברא דנפשיה ולא הביא ראיה מהא דבן לוי יעו"ש ואנכי הרואה ראיתי לו נדחק לחלק בין הא להא ככתוב שם קחינו משם.
ולענ"ד נראה דהחילוק פשוט דהתם גבי בן לוי הא אתמר שם דהיינו טעמא דתנאי זה קיים דכיון דאמר לו על מנת שמעשר ראשון שלי שיורי שייריה למקום מעשר ע"כ וכיון דמכח שייור מקום אתי עלה א"כ כשהתנה כל זמן ששדה זו בידך כשמכרה הרי מחל השיור הנזכר דכך התנה דהשיור הזה יהיה דוקא כשיהיה בידו ברם כל דמכר הרי סילק עצמו מהשיור ועבר כל הקרקע שלם ללוקח וא"כ כשמכר הלוקח הזה למוכר מוכר הכל מה שהיה אצלו ונמצא זוכה בכל הקרקע שלם בלי שיור משא"כ הכא דעשה תנאי בנשואין וגרשה וחזרה אצלו יש לומר שעל מנת כתובה א' החזירה וע"פ התנאי שעשה בנישואין הראשונים וכדתנן בהכותב המחזיר גרושתו על דעת כתובה הראשונה החזירה והרב לא דרך בדרך זה אף שנראה הכל אחד ומ"ש בתוך דבריו ואף שאמרינן בפרק הנושא דף ק"ב אלא היא דליתא בתנאי בי"ד מהני לה קנין בנות דאיתנהו בתנאי בי"ד לא מהני קנין וא"כ לא שייך לומר על תנאי הראשונה החזירה וכו' לא הבנתי כונתו בדברות אלו איך שיהיה אדרבא כל כך לענ"ד החילוק פשוט דיש לתמוה על הרשב"א שלמד משם כיון דאין עניינם אחד.
וראיתי לו עוד להגאון בעל שער אפרים שם שרצה ללמוד מההיא מתני' דפרק הנושא מסיפא דתני כל זמן שאת עמי דאמרינן נתגרשה אף שחזר ונשאה מ"מ נפטר וכ"ש במוהל שנדר לו הבעה"ב ליתן לו למול את בנו ומתה אשתו שנפטר מנדרו ולענ"ד אין הנדון דומה לראיה דנדון המוהל שנדר לו שימול את בנו מה לי מאשה זו לאשה אחרת לא תלה אלא בו דה"ק לו שנולד לו משא"כ במתני' שהאשה נשאת לו בתנאי שיזון לו את בתו באנו לחלק בין אמרה סתם לאמרה כל זמן שאת עמי וכו' ואין דמיונו עולה יפה ולפי האמור אינו מוכרח גם למה שהביא ראיה מנפל הבית יעו"ש דשאני הכא דתלה הענין בבנו יהיה נוצר מאיזי אשה שיהיה ודוק גם הראיה שהביא ממתני' דכלים פי"ח מ"ו יעו"ש דכיון דנשברה פנים חדשות באו לכאן ואף הכא שמתה אשתו פנים חדשות באו לכאן אחר נשיקת ידיו ורגליו גם זו לפי קוצר דעתי אינה ראיה דהתם כיון שנשברה הכלי אזדא ליה מתורת כלי ופנים חדשות באו לכאן משא"כ בנידון דידיה דמה שנדר הוא על בנו שימול אותו ראובן לא אזל ולא נדחה כי בין יהיה הבן מאשה זו או מאחרת לעולם הוא בנו וליכא דחיה כלל שנאמר פנים חדשות באו לכאן את זה כתבתי כנושא ונותן בדבר הלכה כי כך דרכה של תורה כי איני כדאי לחלוק על דבריו ח"ו.


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.