לבושי שרד/חושן משפט/כב

לבושי שרד ‏ חושן משפט כב

סימן כ"ב

מחבר ס"א. ואם כופר ואומר לא קבלתי עלי לדון ואין עדים בדבר ישבע וכו'. אבל בדין הראשון דהיינו בקנו מידו ולא טענו עדיין והיה הקנין רק בפני הדיין למ"ד קנין בפני ע"א אפ"ה לא בעי שבועה אפילו היסת דמי יימר דהיה מתחייב לפי טענותיו כמ"ש הש"ך בסוף הסימן ועיין בס"ק י"ג. מיהו אם כבר טענו שלפי דברי הדיין אינו יכול לחזור ולטעון כה"ג שפיר י"ל דהוי כפירת ממון דהא בודאי יתחייב ודו"ק היטב שוב הוכחתי בש"ך סימן כ"ג ס"ק ו' דלא הוי כפירת ממון וכמ"ש שם בגליון ע"ש ודו"ק. [וחבל על דאבדין מחמת טישטש בסימן כ"ג הנזכר]:

בסמ"ע ס"ק כ"ב. ומ"ש המחבר עד שיגמר הדין וישבע וכו'. נ"ב זהו קושיא על מ"ש המחבר בסוף הסימן עד שיגמר הדין וישבע משמע דאח"כ אינו יכול לחזור הא אז לא שייך חזרה וכבר עשה שלו. ומקום הקושיא כאן הוא משום דלכאורה לק"מ די"ל בה"ג שקיבל עליו שבועה בנק"ח ונשבע בלא נק"ח וה"א שיופטר וקמ"ל דצריך לשבע בנק"ח רק אחר שכתב הפעם דהוי גמר דין מאחר דהפכה והימניה אשבועתה. י"ל שם לא שייך זה וא"כ לא הוי נמי גמר דין בכה"ג דהא לא שייך הימנה דהא הוא היה פטור. וז"ש הסמ"ע וז"ל בזה דלא היה חייב שבועה ודו"ק היטב:

בש"ך ס"ק י"ט בתחלתו. אבל אין דבריו מוכרחים וכו'. נ"ב אינו חולק רק שלא יצאו מב"ד ועסוקין באותו ענין כפי מ"ש בעצמו ס"ק ט"ז מיהו בהך עובדא דב"י חולק בכל ענין דהא הוי חוץ לב"ד ודו"ק היטב:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >