ביאור הגר"א/חושן משפט/כב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) קרוב. אבא כו':
(ב) פסול. שלשה רועי בקר ושם כ"ו ב' אחד רועה כו' ובגמ' שם קבל קרוב או פסול כו':
(ג) בין להיותו כו'. שם כ"ה ב' מאי לאו לעדות לא לדינא כו':
(ד) בין להיותו עד. שם כ"ג מאי קמ"ל כו' צריכא כו':
(ה) (ליקוט) וי"ח כו' אבל אם כו'. רי"ף וראייתו מהא דשבועות פ' הדיינים ההוא דא"ל לחבריה את מהימנת עלי כבי תרי וע"כ בקנין איירי אף שאחר גמר דין הוא כמו בעדים שעשאו עד מ"מ יכול לחזור אפי' בסתם נאמנות דתרתי לריעותא היא שהאמין לבע"ד עצמו והאמינו כשני עדים שא"י לשבע נגדו אלא נגד שני עדים לא האמינו אבל נגד עצמו כב' עדים האמינו וז"ש בסי' ע"א ס"ב הא דמהני כו' אפי' בסתם נאמנות דלא כש"ך שסובר הא דאוקים הרי"ף בקנין מכח קושיא דהכא דוקא וליתא כנ"ל (ע"כ):
(ו) אבל אם קנו. כ"כ הרי"ף והוכיח משבועות מ"ב א' מתימנת לי כבי תרי וע"ל סי' ע"א ס"ב:
(ז) ולענין עדות. מרדכי בשם התוספת' וע"ש:
(ליקוט) ולענין עדות כו'. כמ"ש בשבועות ל"ב עדים כגמר דין דמי וכמ"ש בפ' י"נ ונשבע א"י לחזור ומה גמר דין שם אלא ?ל"ד שאין אחריו עוד הוא כגמר דין בדייני' שאמרו איש פ' כו' שאין אחריו עוד (ע"כ):
(ח) והוא שלא. שם ו' הב"ע דקיבלוה כו' דא"ל דיינת לן כו' וגטין י"ד א' קנין בטעות כו':
(ט) (ליקוט) מיהו כו'. שידוע שאין פוסקין דין ברור והוי כקיבלו בין לדין בין לטעות בסי' כ"ה (ע"כ):
(י) (ליקוט) כי כן כו'. והוי כקיבלם בין לדין בין לטעות וכן א"צ קנין כמ"ש בס"ס קס"ג. ועש"ך (ע"כ):
(יא) (ליקוט) שלא יוכל כו'. אף בלא קנין כמ"ש בס"ס קס"ג (ע"כ):
(יב) (ליקוט) ישבע כו'. דהוי כפירת ממון (ע"כ):
(יג) (ליקוט) אפי' אם כו'. דהא הדיין פסול וקרוב הוא (ע"כ):
(יד) רבים שהמחום. שם כג א' וכנ"ל:
(טו) (ליקוט) אבל אם קבל כו'. דמתנה על מ"ש בתורה כמ"ש גטין פ"ח ב' לפניהם כו' (ע"כ):
(טז) אבל אם כבר כו'. מטעם מחילה וכמ"ש בב"י ס"ו ומודינא דאי כו':
(יז) מי כו' והפטר. ואתן. אם קנו. כנ"ל:
(יח) (ליקוט) א"ל השבע לי כו'. ב"ב קכ"ח א' הא קמ"ל כו' (ע"כ):
(ליקוט) וא"ל השבע כו' או כו'. שם איתיביה כו' היה חייב כו' מאי לאו כו'. לא כו' וכן בקנין כמש"ש אין לאחר כו' ועוד דהא מדמי להדדי (ע"כ):
(יט) נגמר הדין ונשבע. ב"ב קכ"ח א' ונשבע כו' וע"ש תוס' ד"ה ה"ג כו' ובסנה' שם ושבועות לט בתוס':
(כ) וה"ה למי שנתחייב. שם בב"ב דנשבעין על עבדים היסת:
(כא) מי שמחוייב. עתוס' שם ובשבועות שם וצ"ע:
(ליקוט) מי שמחוייב כו'. כמ"ש בר"פ הדיינים פוטרין אותו וכפרש"י שלא יוכל לחזור (ע"כ):
(כב) (ליקוט) וי"ח. ופוטרין אותו שמתוך כך יבוש מלחזור בו וראיה מדאמר בב"ב שם ונשבע א"י לחזור וברפ"ג דב"מ אמ' הריני נשבע ואמר איני נשבע כו' אבל יש ספרים דגר' נשבע וא"י לחזור וההוא דב"מ אע"פ שא"י לחזור כיון דבעי אטרוחי לב"ד כמש"ש ל"ט א' לא מקני כפילא ומשם לכאורה ראיה להיפך מדאמר א"ד דחויה קמדחי ואם איתא אמאי אית לן למימ' דחויי ועי"ל דמיירי חוץ לב"ד או שלא יצא מב"ד עדיין אבל זה א"א שהרי אמרו שם אמר הריני משלם וצ"ע על הרב שלא כ' דעת החולקין על הש"ע שכתב עד כו' ונשבע וגם ה"ל דעת החולקין (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |