לבושי שרד/אורח חיים/תרצה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

לבושי שרד ‏ אורח חיים תרצה

הג"ה ס"ב דניאל וחבריו בבבל. וגם אסתר אכל' זרעונין כדאמרינן פ"ק דמגילה וישניה לטוב שהאכילה זרעונין:

מג"א סק"א כשחל במ"ש. ששבע מסעוד' ג' ומה שכת' כמש"ל בהגה היינו בס"ב ואין הראיה על מוצאי שבת אלא על גוף הדין שיש לאכול בלילה:

סק"ב אפילו בליל י"ד. קשה מאי אפילו הא דוקא בליל י"ד אבל בליל ט"ו אין חובה דהא בסק"א כת' דומיא דמגילה ומגיה פמ"ג הציון אהמחבר סעודת פורים שעשאה בלילה וק"ל:

סק"ד וערסי' תקנ"ג. צ"ל סי' תק"ע וע"ש במ"א סק"ח:

סק"ז ומכין זה את זה. משמע דאפילו גופו כל שלא בכוונה פטור משא"כ בכוונה אפילו ממונו חייב:

סק"ט לא אכל יותר וכו'. פי' דרש"ל מיירי בסעודה שאחר מנחה הוא הובא בט"ז סי' תרצ"ג סק"ב ואהא חולק המ"א כיון שאכל בשחרית וכדברי הט"ז שם וז"ש דאי בעי לא אכל יותר רק בשחרית ולהך גי' צריך להגיה בסיום דברי המ"א וכמ"ש הב"י סוף סימן קפ"ז בשם התוספתא ר"ל שהביא שם דאין מחזירין בחכוכה ופורים בבהמ"ז והיינו אפילו בי"ד שחרית ומכ"ש במנחה. ואם נגיה במ"א אי בעי לא אכל פת א"צ להגיה בסיום דבריו כי בקפ"ח הביא ב"י בשם התוס' דדוקא היכא דחייב לאכול מחזירין בבהמ"ז. וראשון עיקר דמענין פת משמע שלא דיבר עד אח"כ:

שם דלעולם אין מחזירין. ר"ל אפילו בסעודה ראשונה מכ"ש בנדון זה שאכל כבר בשחרית:

סק"י אין מחזירין. פירוש דבהא גם רש"ל מודה כיון דאפילו בלכתחלה יש פלוגתא אם לאומרן:

סקי"ב מחלפי סעודתייהו. פירוש דבהא מיושב קושית הב"י וק"ל מ"ש סי' תרפ"א נ"ל שצ"ל ריש סימן תרע"ז עיין שם שכת' דאם סמך על שולחן בעה"ב יש לומר דפטור מנ"ח:

סקי"ג מתנות לאביונים. ובשניהם הטעם דדלמא אכיל להו בלילה ולא מקיים סעודת פורים כמש"ל ריש סימן זה:

סקט"ו וחוששין לקדושין. דנתבאר באה"ע דאיכא למ"ד שאם שלח לה סבלונות חוששין לקדושין דאף על גב דהמקדש בלא עדים אין חוששין לקדישין מכל מקום כיון דאין דרך לשלוח סבלונות אלא אחר הקדושין חיישינן שמא קידשה כבר בפני עדים ואינם לפנינו:

ט"ז סק"ה דאם כן לא היה מקיימים. הט"ז הבין בב"י דמודה דהמזמין לחבירו יצא דמשלוח לאו דוקא דמה לי ששולח לבית חבירו או מזמין חבירו אצלו אלא קושית הבית יוסף היא דחבירו לא יצא ממילא בכל שנה לא יצא רק א' וע"ז כ' וא"ת שהיו שולחין כו' פי' דבכל שנה לא שלח המזמין אבל חבירו שלח לאיש אחר דא"כ מאי קמ"ל דהא פשיטא דמשלוח לאו דוקא וליכא שום רבותא ובשלמא לפי' הר"ן ה"א דדמי למקח וממכר או הלואה ופרעון ואינו נק' משלוח מנות אכן לרש"י שהי' זה בשנה האחרת ודאי לא מיחזי כהלואה וע"ז תי' הט"ז דאפי' שהוא בשנה אחרת מ"מ יש רבותא משום דבשעה שהזמינו התנה שבשנה אחרת יזמינהו וה"א דהוי הלואה קמ"ל כיון דבסעודה של שנה הבאה לא הזכיר שהוא בשביל שנה שעברה לא מיקרי הלואה כההוא דסי' ק"ע אבל בההוא דהר"ן ס"ל לרש"י דהיה הלואה כמו במזכיר באכילה השניה שהוא תשלומין ה"נ בהא כיון שבפ"א הם מחליפין:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.