אליה רבה/אורח חיים/תרצה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תרצה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] להשתכר וכו'. ואם תאמר היאך יחייבו חז"ל מה שנזכר בתורה ובנביאים בכמה מקומות השכרות מכשול גדול, ויש לומר מפני שכל הניסים שנעשה לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה כי בתחילה נטרדה ושתי על ידי משתה ובאה אסתר וכן ענין המן ומפלתו על ידי משתה היין, ולכן חייבו חכמים להשתכר עד כדי שיהא נזכר הנס הגדול בשתיית היין וכן כתב בתשובת מהרי"ל סימן נ"ו כתב צריך להשתכר למצוה ולא לעכב:

ב[עריכה]

[ב] בין ארור וכו'. דארור המן וברוך מרדכי שוין בגימטריא ושיכור בקל טועה בחשבון, ויש אומרים שפיוט היו שעל הבית אחד עונין ארור המן ועל בית אחד ברוך מרדכי וצריך צילותא שלא לטעותו, ועיין במעגלי צדק ומטה משה עוד מזה. ומה שמזהירין שלא לנהוג בפורים קלות ראש אלא לשמוח בשמחת מצוה ודקדוק בנטילת ידים והמוציא וברכת המזון עיין שם באריכות:

ג[עריכה]

[ג] תענית חלום וכו'. עיין סימן תקנ"ט ס"ק ו' נתבאר עוד מזה:

ד[עריכה]

[ד] רוב הסעודה וכו'. הא דלא נהיגי לעשותה בשחרית משום שטרודין בשלוח מנות (תרומת הדשן), ובשל"ה כתב שהוא משובח העושה בשחרית. כתב סדר היום יקבץ כל אנשי ביתו וחבריו דכי אדם יושב גלמוד יחידי אי אפשר לשמוח כראוי עיין ס"ק י"א:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] אפילו בלילה הראשון וכו'. ומהאי טעמא כתב של"ה ומגן אברהם בשם הכלבו שיש נוהגין שאין אוכלין בשר בלילה זה שלא יטעו שהוא סעודת פורים, עד כאן. אבל ראיתי בדרכי משה שאין נוהגין כן וכן משמע ברמ"א בהג"ה סעיף א', וכן כתב הב"ח דחייב לשמוח בלילה זו אלא שכבוד יום עדיף כמו ליל שבת ויומו וכן כתב בשיירי כנסת הגדולה שנוהגין להרבות בסעודה, וכן כתב בסדר היום זה לשונו וימצא בביתו נרות שדולקות וערוך שולחנו ומטה מוצעת ויאכל וישתה בשמחה גדולה ובטוב לב וישמח אנשי ביתו וירחק מהם כל ריב ומצה וכו':

ו[עריכה]

[ו] זרעונים וכו'. בלילה ראשונה (כלבו):

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] ואנו נוהגין וכו'. משמע במנהגים ובמטה משה כשהתפללו מעריב אין אומרים על הניסים בברכת המזון וכן כתב מגן אברהם. ונראה שזה היה טעם של מהר"ן ושאר לומדים שהביא במהרי"ל שהתפללו מעריב אחר סעודה בחצות לילה וזה לא כשל"ה דף רס"א שכתב שילכו לבית הכנסת להתפלל מעריב תוך הסעודה ואם רוצה למצוא תקנה שיתפללו קצת מהקהל בציבור ולא יתבטל התמיד היה נראה לי שילכו בלילה או סמוך ללילה, שיברכו ברכת המזון ואחר כך ילכו להתפלל ויוכלו לאכול ולשתות ולשמוח עוד גם אחר ברכת המזון ותפילה דהא מצוה בשמחה בשני ימים וכן כל יחיד שמירתת שישכח להתפלל יכול לעשות כן. כתב בתשובת רש"ל סימן מ"ח באם שכח על הניסים בברכת המזון בסעודה זו צריך לחזור ונמשכו אחריו (מטה משה ושל"ה), ומגן אברהם מפקפק בזה והט"ז סימן תרצ"ה הוסיף דבסעודה ראשונה שאוכל בו ביום בפורים צריך לחזור דבו קיים סעודת פורים, עד כאן. ואני אומר דאישתמיטתיה לכל הגדולים הנזכרים לעיל דברי תרומת הדשן סימן ל"ח דמבואר שם דראיית רש"ל ממרדכי דחוייה וכן משמע בשם הגאון מה"ר ליווא מפראג שפסק דלא כרש"ל דאף בסעודה זו אין צריך לחזור ואף שחייב במשתה מכל מקום אין חיוב בפת:

ח[עריכה]

[ח] שנים מנות וכו'. נגד שני מתנות שנתן אחשורוש לאסתר אחד בית המן ואחד הטבעת (ב"ח):

ט[עריכה]

[ט] [לבוש] מיני מאכל וכו'. ולא חלוקים וסדינים אבל מתנות לאביונים הוי מאכלים או מעות (תרומת הדשן סימן קי"א). כתב מהרי"ל לא מקרי מנות אלא מבושלים הראוים לאכילה, ולפי זה במגילה דף ז' ר' יהודה נשיאה שדר אטמא דעיגלא תלתא וגרבא דחמרא צריך לומר דאטמא מבושל היה ומש"ס זה מבואר דבמין אחד מאכל ומין אחד שתיה יוצא ועיין בירושלמי. עוד שם רבה שדר למרי בר מר ביד אביי שק תמרים וכסא קמחא מחטים שנתייבשו בתנור הדר שדר ליה מלא שק זנגביל ומלא כסא דפלפלא:

י[עריכה]

[י] ואם אין לו וכו'. פירש הר"ן הא דבמגילה דף ח' אביי ורב חנניא מחלפי סעודתייהו להדדי והנה בתאוה לעינים הקשה מאי קא משמע לן הא כל שלוח מנות הוי הכי. ולעניות דעתי הוה אמינא כיון שאין לו כדי וכו' אינו חייב כלל קא משמע לן דאפילו הכי חייב, והנה רש"י פירש מחלפי סעודתייהו זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשניה סועד חבירו עמו. ונראה לי דקשה לרש"י על פירוש הר"ן דעיקר חסר בש"ס והוה ליה למימר לפרש שלא היה להם כדי לשלוח וכו'. והנה הבית יוסף הקשה על רש"י דאם כן לא היה מקיימין משלוח מנות, ואם תאמר שהיו שולחין מנות אם כן מאי קא משמע לן, עד כאן. ונראה לי דלא קשה מידי דקא משמע לן דמצוה שיאכל אחד עם חבירו ולא יושב לבדו, וכמו שכתב בס"ק ז', וכל האחרונים דחקו בפירוש רש"י. ולעניות דעתי כן נכון כפשטיה וכדפירשתי, ומשמע לי דבבית יוסף הנזכר לעיל דבאכילת חבירו אצלו לא קיים משלוח מנות אפילו בעל הסעודה דשלוח ממש בעינן אבל בלחם משנה פרק ב' דמגילה הבין קושיות בית יוסף על האורח שלא קיים אבל בעל הסעודה קיים בזה שחבירו אוכל אצלו על כן תירץ ופירש דבריו דהיה עושין כך זה היה נותן סעודתו לחבירו במתנה בשנה זו ואחר שהיה לו שלו אז חבירו קיים כשבעל הסעודה אוכל עמו כיון שכבר היתה קנויה לו במתנה, עד כאן. ולעניות דעתי אינו כן אלא כוונת בית יוסף כדפירשתי ובלאו הכי תירוצו דחוק ועיקר חסר אבל הב"ח כתב כיון דטעם משלוח מנות הוא כדי שישמח ממש עם אוהביו אם כן הוא הדין בסועד אצל רעהו פטורים שניהם משלוח מנות, ובתאוה לעינים פירש דמיירי שהתנה שיאכל עמו בשנה האחרת ואם כן הוה ליה בפורים ראשון כאילו גם הוא אוכל עמו ויוצאים שניהם, גם מגן אברהם וט"ז נדחקו בפירוש רש"י ומשמע שהבינו בבית יוסף כלחם משנה וכבר כתבתי מה שנראה לי לפי האמת ואין להאריך:

יא[עריכה]

[יא] לשלוח מנות ביום וכו'. והוא הדין מתנות לאביונים (מגן אברהם):

יב[עריכה]

[יב] ואם הוא שולח וכו'. עד י"א כן כתב רמ"א ולא ידעתי מקורו וספר דרכי משה אין עתה עמדי וצריך עיון לי:

יג[עריכה]

[יג] וגם הנשים וכו'. לא ראיתי נזהרין בזה ואפשר דדוקא באלמנה אבל אשה שיש לה בעל לא, ומכל מקום יש להחמיר, מגן אברהם:

יד[עריכה]

[יד] ספק קידושין וכו'. פירוש שיאמרו שזהו סבלונות וחוששין לקידושין אבל מתנות לאביונים הוי מעות, וליכא למיחש לסבלונות (מגן אברהם), אבל ברמב"ם סוף פרק ב' משמע לי דאף במאכל ותבשילין אין לחוש כיון שהיא עניה:

טו[עריכה]

[טו] [לבוש] שאם הזיק וכו'. דוקא ממונו אבל גופו חייב (כנסת הגדולה), אבל באגודה סוכה כתב כשמשחקים הבחורים בשבת ומכין זה את זה פטורים, ובלבד שלא יתכוונו (מגן אברהם), ואפשר היזק מגופו מחייב אגודה ולא פטור רק בהכאה בלא היזק וראיה מדכתב אגודה שם כשרוכבין נגד החתן והבחורים היו מקלקלין זה לזה סוסיהן או קורעין בגדיהן פטורים, עד כאן. משמע דוקא היזק ממון וכן בשיירי כנסת הגדולה מייתי ראיה ממרדכי שכתב באגודה חז"ל. אך תמיהני מה שכתב שיירי כנסת הגדולה זה לשונו ומכל מקום כתב מהרא"י סימן ר"י שאם רואין בית דין לעשות גדר וסייג הרשות בידן עד כאן לשונו. הא קאי שם על היזק גופו, גם מבואר שם שמן הדין פטור בנזק גופו. ודע דאם מכוין להזיק אף בממון בכל ענין חייב:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.