לבושי שרד/אורח חיים/רסד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרד אורח חיים רסד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"



ט"ז סק"ב פי' רש"י אם כיון. לשון הטור אם כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם כיון להדליק אסור להקפות מותר. ופירש"י להקפות שלא כרכו סביבו אלא כתן דבר פסול תחת הפתיל' שתהא צפה ולא תטבע בשמן ורב אלפס פי' אפילו כרכו סביבו שרי וכן פי' א"א ז"ל והטעם שתלוי בכוונתו שאינו אסור אלא דילמא מדליק בעיניה כו' אבל כשאינו מכוין רק לעבות ליכא למיגזר עכ"ל. ופשוט דמה שסיים והטעם שתלוי בכוונתו קאי על פי' הרי"ף והרא"ש אבל לרש"י בלהקפות אינו מדליקו כלל:

מג"א סק"א שאין צ"ע. דאלו בדבר שצ"ע אסור לעשות בשבת לאור הנר אפי' בנר יפה כבסי' ער"ה:

סק"ד נר אחד כשר. אין כוונתו דמותר להדליק נר כשר עם פסול אלא כת' דאם יש כו' מותר להשתמש משמע שלא התיר אלא בדיעב' אם כבר הדליק וכן הראיה מסי' רע"ו משם לא מוכח אלא דיעבד והראי' מהשמש אע"ג דקצת משמע בסי' תרע"ג דשרי לכתחלה למיעבד שמש ולהשתמש לאורו מ"מ לתא דשבת שמא יטה חשיב טפי וקשה כיון דלא התיר המ"א אלא דיעבד הרי רמ"א מתיר טפי בדיעבד אפילו בחדר אחר. ואולי משום דכת' רמ"א ולצורך שבת כו' כוונתו דוקא מה שהוא לצורך שבת התירו בדיעבד ע"ז כת' המג"א דבה"ג אפי' אין בו כ"כ צורך שבת שרי:

שם ש"מ דלרש"י אינו כן. וא"כ לא הי' לו להטור לכתו' בריש דבריו אם כיון אלא כלשון הברייתא אם להדליק כיון דכת' גם לפירש"י ולדידיה לא תלי בכוונ' וע"ז תירץ דגם לפירש"י עיקר הטעם בלהדליק הוא משום כוונה דידיה דכיון דנתכוין שייך למיגזר ביה אלא דלרש"י צריך הוכחה לעין כל וכו':

שם בין הרא"ש להרב המגיד כדעת הרי"ף המעיין בב"י יראה שאינו עושה מחלוקת בין הרא"ש להה"מ אלא בדעת רש"י אבל בדעת הרי"ף שוים הם לכן נראה לגרוס בין הרא"ש להרב המגיד בדעת רש"י:

מג"א סק"ז פי' שיניחנו בנר וכו'. בכלי שמשימין בו הפתילה נקרא נר אבל נר שעוה כעין שלנו מבואר בסעיף י"ג דשרי:

סק"ט אצל הנר עיין מש"כ בסי' רס"ג אות ט"ו:

שם ועוד יש טעם אחר בגמ' ובתוספות בצרי מפני וכו' כצ"ל:

ס"ק י"א חלב מבושל היינו שהמחו החלב על האור אז נמשך אחר הפתילה. אבל הר"ן אוסר בזה ולא התיר אלא בחלב מחוי ממעי הבהמה ועדיין לא נקרם:

סקי"ב וע"ש ער"ה. כוונתו דבסי' ער"ה מבואר דבנרות שלנו לא שייך כ"כ שמא יטה כיון שהם כרוכים על הפתילה א"כ יש להקדים נר של שעוה משאר שמנים רק שיהיו כרוכין כעין נרות שלנו:

ס"ק י"ד בנר של שעוה. נראה דה"ה חלב ושאר הכרוכים וחדא נקט:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.