ט"ז/אורח חיים/רסד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ט"זTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png רסד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) מדבר שאין האור נאחז כו'. הטעם בפסול בפתילות ושמנים שאין מאירין יפה וחיישי' שמא יטה הכלי שיבוא השמן שבתוכו אל הפתילה וידלוק יפה:

(ב) כרך דבר כו'. בטור כתב תחילה פירש"י אם כוון להדליק אסור כו' ואח"כ פי' הרי"ף והרא"ש והטעם שתלוי בכוונתו כו' והקשה ב"י דהא לרש"י לא תליא מלתא בכוונתו מדסיים הרא"ש הטעם שתלוי בכוונתו לפי' הרי"ף ש"מ דלרש"י אינו כן ולא דק בקושי' זו דודאי לרש"י תלוי ג"כ בכוונה שהרי עיקר הטעם לאיסור משום שמא ידליק באיסור בעין בלא היתר וזה לא שייך אלא במתכוין להדליק אלא דפלוגת' בין רש"י לרי"ף היא בזה דלרש"י צריך הוכח' לעין כל היאך כוונת המדליק אם להדליק אם להקפות ע"כ פי' דלהקפות היינו מעשה אחר שאינו כורך לגמרי סביבו אלא מניחו תחתיו אבל הרי"ף פי' שגם להקפות הוא כורך ממש כמו בלהדליק ואין חילוק לעין הרואה אלא שבלב המדליק תלוי הדבר אם הוא להדליק או להקפו' וע"כ סיי' הרא"ש והטור הטעם שתלוי בכוונתו פי' שהוא המסור ללבו של המדליק בלי שום הוכח' לאחרים וכן הוא פי' דברי הרמב"ם שכ' כאן בש"ע כמו הרי"ף והרא"ש שזכרנו דהיינו אם כורך סביבו ונתכוין כדי להעבותו שידליק יפה אסור אבל אם כורך סביבו ונתכוין להקשות הפתיל' מותר ומ"ש הרב המגיד על פי' רמב"ם וכן פירש"י פירושו לענין דינא בזה דגם לרש"י הוה הדין אם נתכוין להוסיף אור אסור ולאפוקי מנוסחת הרי"ף בקצת ספרים וכן ברי"ף שבידינו דהא דלהקפו' מותר היינו להוסיף אור ע"ז אמר הרב המגיד וכן פירש"י אע"ג דלרש"י הוי פי' להקפות שאינו כורך כלל אלא מניחו תחת הפתילה הכשרה ובעי' דוקא הוכחה לזה שלא נתכוין להדליק כמ"ש בסמוך מ"מ לענין דין זה דבכורך כדי להוסיף אור אסור זה דעת הרי"ף באמת דלא כנ"א שזכרנו וכן כוונת הרמב"ם זהו כוונת הרב המגיד לפי ע"ד וא"כ אין מחלוקת בין הרא"ש להרב המגיד כדעת הרי"ף ולא כב"י שכתב מחלוקת ביניהם:

(ג) אפי' נתן כו'. גזיר' שמא לא יתן בהם שמן:

(ד) חלב מהותך כו'. לפי עיקר הדין מותר בחלב מהותך לפי שנמשך אחר הפתיל' שפיר אלא דרבנן גזרו בו אטו שאינו מהותך וכשהו' בתערובות לא גזרו בי' דה"ל גזיר' לגזיר' וא"ל הא גם בשאר פסולי' ה"ל גזירה לגזר' דשמני' פסולי' אפי' בלא תערובו' אין האיסו' אלא משום שמא יטה הא ל"ק דחדא גזיר' היא דבשע' שגזרו שלא להדליק בשמן פסול בכלל הי' בין בפ"ע בין עם תערובו' משא"כ בחלב מהותך שהוא גזיר' בפ"ע אטו שאינו מהותך ולא הי' בכלל שאר פסולי' כלל כנ"ל:

(ה) כרך זפת כו' דלא אסרו אלא אם הזפת או שעוה מהותכים בכלי שאין נמשכי' אחר הפתיל' אבל בזה נמשך שפיר עם הפתיל' שבתוכו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >