לבושי שרד/אורח חיים/קס

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


לבושי שרדTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png קס

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


מג"א סק"ב מאי מקשה תלמודא קפדיתו אחזותא הא מתניתין כצ"ל:

שם דהקשו הפוסקים היינו בסעיף י"ב דיש מכשירין יין הקשו הפוסקים נשתנו מראיהן הוא ועיין במ"א סקי"ט:

סק"ה לפסול משום מלאכה. תימא דהוצרך לפסול בנפל בלא כוונה משום שינוי מראה ומשום המלאכה כשר להמ"א סק"ד וראיתי שהקשה כן בא"ר וצ"ע:

שם כדעת רש"י דס"ל דמים ששתו התרנגולים ממנו חשוב מלאכה הובא בט"ז סק"ה והפוסקים חולקים עליו ואומרים דמעשה זוטא כי האי לא חשוב מלאכה בנט"י רק במי חטאת החמירו במעשה זוטא הובא בב"י ואם כן לרש"י דס"ל דגם לנט"י אפילו מעשה זוטא חשוב מלאכה שפיר י"ל בההוא דשל"ה דמיחשב עכ"פ מעשה זוטא משא"כ לדידן דאין מעשה זוטא פוסל בנט"י:

ט"ז סק"ג דאיכא פלוגתא: דמהרמב"ם לא מוכח די"ל דאף על גב דפי' המשנה בחפן מ"מ גם בהא מודה דכשר לכן הביא הט"ז ראיה דחזינן דהרשב"א משום דמפרש מתניתין כהרמב"ם פוסל בהדיח ואם כן מסתמא גם הרמב"ם פוסל ואחר כך מוכיח דגם הרא"ש פוסל בהדיח:

מג"א סק"ז הרמב"ם סוף מקואות רביעית מים וכו' כצ"ל:

ש"ע ס"ז יכול להטביל בהם ככל מעיינות דחמי טבריא מעיין הוא:

שם והפסיקן מהמעיין דאז בטל ממנו תורת מעיין ואינו רק מקוה:

מג"א סק"ט עסי' קנ"ט ס"ז. וע"ש במ"א סק"ח וסקי"ג:

סק י ואפי' להמכשירין ר"ל דמכשירין גם במקוה שאין בה מ' סאה הכא כיון שהמים מרים גזרינן אטו מנא או אפשר לפי שהם חמים שייך למגזר אטו מנא אפי' כשנצטננו כיון דתחלת ברייתן חמים הם מיהו המחבר בסעיף שאח"ז כ' הטעם דגריס כדברי הרשב"א ורבינו יונה וק"ק מה שהעתיק הט"ז בסק"ח דבר רש"ל ז"ל ועיין. וא"ל דדעתו להחמיר דלא כהמחבר ס"ח דז"א דכל פלוגתא בנט"י מקילין ואולי דעתו לסמוך על רש"י לקולא במעיינות צוננין ומרים כעין חמי טבריא דלא נגזור ביה לרש"י אטו מנא ואין להאריך בכאן ודו"ק היטב:

ס"ק י"ג פי' שנטל. אבל אם עדיין לא נטל אסור ליטול כיון דספק זה בקל לבררו:

שם כל הנך ספיקות. ר"ל דהוי ס"ס לאיסורא.

ט"ז סק"י היא דעת רש"י. באמת שהיא דעת הראב"ד דהא לרש"י מותר במי פירות ודיעה זו שבש"ע אוסרת אפי' מי פירות שלא הביא דעה המתרת מי פירות עד אחר כך. אלא דהט"ז כאן עיקר פלפולו לענין יין לכן לא דקדק בלשונו בזה משום דלענין יין גם רש"י הכי ס"ל דאין נוטלין ביין בשום פעם אליבא דחכמים דמסתמא הלכתא כוותייהו ולא כיון הט"ז במ"ש שהיא דעת רש"י אלא לשלול הרשב"א דהרשב"א פליג אפילו ביין וק"ל:

מ"א ס"ק ט"ז וכ"מ ממ"ש בהג"ה ס"י דשם מיירי בנטילה וכ' עלה דבעינן ריסוק אבל בטבילה לא הזכיר ריסוק:

ט"ז סק"י למה לא פסק כרבנן. לפי שרש"ל לא ראה ספר ת"ה הארוך שכ' בין למר ובין למר כו' ולא ראה רק דבריו שבקצר שהעתיק כאן בש"ע והוי ס"ד דרש"ל שהרשב"א ס"ל הא דחכמים אומרים אין נוטלין הכוונה דפסלו לנטילה אפילו דיעבד אלא ר"א מכשיר לנטילה ולא אסר אלא לכתחילה משום איבוד ופסק הרשב"א כר"א כך הוי ס"ד דרש"ל. לכן הקשה למה לא פסק כרבנן ותירץ דגם רבנן טעמייהו משום איבוד וע"ז הקשה הט"ז דעדיין אין מתורץ דאכתי לענין איבוד למה פסק כר"א דלא אסר לכתחילה אלא בנתן מים ואהא תירץ הט"ז דכיון דלא ראה רש"ל רק ת"ה הקצר היה סבור דמ"ש תהה"ק שקובע ברכה לעצמו הוא אפילו עדיין לא נתן מים דמ"מ על יין קובע ברכה ממילא שפיר פסק תהה"ק כרבנן לענין איבוד לתירוצי דרש"ל. אבל לפי האמת שכתב הרשב"א דדוקא נתן מים קשיא למה לא פסק כרבנן:

שם ומ"מ תמהני. בתחלה הקשה למה פסק הרשב"א כר"א ולא כרבנן ועכשיו תמה על ר"א עצמו למה לא חש לאיבוד קודם שנתן מים:

ס"ק י"ב ממילא מי פירות. דלא יש מי שפוסל מי פירות רק הראב"ד שהוא דיעה ראשונה אבל דיעה ב' דמכשירין ביין כ"ש מי פירות דהרי אפי' רש"י דפוסל ביין מכשיר במי פירות וכמו שביארתי אות י"ג:

מג"א סקי"ט ג' מחלוקת. באמת יש ג' מחלוקת דהיינו ראב"ד אוסר אפילו מי פירות ורש"י מכשיר מי פירות ופוסל יין ורשב"א מתיר גם ביין. אלא דהמ"א אלשון ש"ע קשיא ליה דמשמע מלשונו דדיעה שניה פוסלת במי פירות וק"ל:

שם ואף על גב דנשתנו ר"ל כיון דמי דבש הוי מים ליפסלו משום שינוי מראה דבמי פירות לא מיפסל שינוי מראה כמו שכתב במ"א סקי"ח והטעם משום דמי פירות עומדים במראיתם הראשונה משא"כ בהא:

(ש"ע סי"ג) כשנוטלים זה אחר זה ר"ל אפילו הפסיק הקלוח:

מג"א סק"כ ת"ה בשם התוספות הובא במ"א סי' קנ"ט סק"ז:

ס"ק כ"א לב' האחרונים רביעית אבל אם נטל וכו' כצ"ל:

ס"ק כ"ב סגי כמ"ש סי"ג כצ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.