ביאור הגר"א/אורח חיים/קס

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים קס

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א בין כו'. טור אבל במתני' דידים לא שנו אלא נפל לתוכו כו' משמע דוקא מחמת דבר שנפל לתוכן ואפי' במי חטאת תנן בספ"ח דפרה דכשר וכ"כ הר"ש בשם התוספתא פ"ח דפרה וכ"פ הרמב"ם שם ונראה שהטור למד ממ"ש בפכ"ה קפדיתו אחזותא משמע בכ"ע וכיון בזה לתרץ קושיית תוס' דחולין ק"ז א' ד"ה קפדיתו כו' אבל ליתא כנ"ל ועתוס' שם ד"ה קפדיתו הנ"ל וכן השיגו כל האחרונים:

בין מחמת מקומן פסולים. רמב"ם וכמ"ש בתוספתא הנ"ל מחמת עצמן כשרים מחמת עשן או ד"א פסולים:

ב

ס"ב אפי' נתכוין כו'. דלא כשמעון התימני שם:

ואם צינן כו'. דנעשה בו מלאכה שם וע' בגיטין נ"ג ששקל בהן כו':

אבל אם כו'. מתניתין וכפי' הר"ש שם:

או שחפן כו'. כפי' הרמב"ם שם ובת"ה:

כשרים אם לא כו' תוספתא והביאה הר"ש שם וכשהוא נוטל כו' וזו התוספתא מסייע לפי' הר"ש וגי' הרמב"ם נוטל בידיו ולכן כ' הרמב"ם שחפן מהם כו' כנ"ל וכמ"ש בת"ה אבל לשון מתניתין משמע יותר כפי' סה"ת וכמ"ש בהג ה:

ה"ה כו'. כן פי' בסה"ת וכן פי' תוס' בסוטה ט"ו ב' ד"ה מה כו':

ד

ס"ד מים כו' מתני' היא בפ"ט דפרה מ"ג שתת מהן כו' כל העופו' כו' ופירש"י בחולין ט' ב' בלשון ראשון מפני שנעשה מלאכה אבל בלשון אחרון פי' משום חיותן בכלי וע' תוס' שם ד"ה אם כו' ור"ש בפרה שם וז"ש ואין דבריו נראים ואפי' ללשון ראשון של רש"י דוקא במי חטאת משום תערובות אותן שנפלו מפיהן אבל לנט"י בטלין במיעוטן וראיה ממ"ש נפל לתוכן דיו כו' דוקא משום שינוי מראה וכ"נ ממ"ש הא"ז בשם ר"ח וכ"כ במרדכי בשם תוספתא דמים שלקק מהן הכלב פסולין הא בשאר כשירין תה"ד והב"י כ' להכשיר אף בכלב מטעם הנ"ל אבל הב"ח כ' דטעם הר"ח משום דנעשו כשופכין וכמו עשה מלאכה שכ' בת"ה משום דנעשו כשופכים ועט"ז סק"ד בשם ב"י:

ה

ס"ה אין כו' אבל כו' דאפי' למקוה כשרים כמ"ש בפ"ז דמקואות ובי"ד סי' ר"א סכ"ה וכן אם כו' וכ"ש במעיין וע"ש סכ"ח ובגמ' דסוטה ט"ו ב' מה מים חיים כו' אלמא לא אשכחן מים מחוברין שנעשה בהן מלאכה:

ו

ס"ו חמי כו'. כר"י ק"ו א' וכלישנא בתרא ק"ה ב' וע' תוס' ק"ו א' ד"ה חמי כו' ומזה הטעם פסק כר"י משום דקי"ל בכ"מ כלישנא בתרא וכ"כ הרא"ש:

ז

ס"ז חמי כו'. שם וכגי' הרי"ף וש"פ חזקיה אמר אין נוטלין מהן לידים ורי"א כל גופו טובל בהן ידיו לא כ"ש אר"פ כו' וכ' הר"ש בפ"ק דידים שכן גי' ר"ח ור"ג והכריח שכן הוא דאל"כ ר"י נגד סתם מתני' דפ"ק דידים המים כו' ור"י אמר הלכה כסתם משנה בכ"מ ופ' הרי"ף כחזקיה דרביה דר"י הוה ואע"ג דס"ל כיחידאה אזלינן בתר אמוראי וע' ת"ה וצ"ע על הרמב"ם שפ' ברפ"ו דשבת כרב ושמואל וע' כ"מ שם (ועמ"ש בס"ט) וערש"י שם ד"ה דאפסקינהו כו' ואין כו' אבל כו' וז"ש בש"ע ואם המשיך כו' אם יש כו' ואם כו' ואם כו' וכ"כ בת"ה דאם אינן מחוברים בלא"ה אין נוטלין כיון דליכא שיעור טבילה בעינן נטילה דהא בעינן כלי וכ"כ תוס' שם ד"ה דאפסקינהי כו' א"נ כו' וכ' תר"י דהוצרך לפרש בשאין בהן מ' סאה דא"כ הדק"ל כל גופו טובל בהן כו' וכמ"ש במקומן כו' והוצרך לפרש כשהם מחוברין דאל"כ היאך אר"י כל גופו כו' אלא בכה"ג פליגי דחזקיה גזר ול"ל השתא כו' דבשלמא גופו ל"ל אטו כלי משא"כ כאן שיראה שמותר להטביל ידיו לא יאמר מפני העירוב אלא שאין איסור במי טבריא כלל אבל הר"י כתב דפסקינהו לגמרי משמע וכפי' הראשון שבתוס' שם והשתא חזקיה גזר שיראה שאין בהן מ' סאה ולא עירוב ואפ"ה מותר כ"ש בכלי ורי"א כל גופו כו' לא בהן ממש אלא באותן המים כשיש מ' סאה ועמ"ש בסי' קנ"ט סי"ד:

ח

ס"ח טעם כו'. וכמ"ש בס"ט דמשום חמימות אין לפוסלן כמ"ש בס"ו שם וע' רש"י שם ד"ה דכ"ע שפי' ט"א וכ"כ הרי"ף אבל ממ"ש בגמ' שם כתנאי כו' משמע כפי' הר"י וע' רש"י שם ד"ה שנפסלו כו':

ט

ס"ט מים מלוחים כו'. שם כתנאי כו' וקי"ל כרשב"א דקאי כחזקיה וכמ"ש בת"ה ודינם כמו בחמי טבריא בס"ז וכמ"ש בס"ח טעם כו' אבל מלשון הרי"ף והרא"ש שהשמיטו כל השקלא וטריא משמע דלא גרסי בגמ' כתנאי כו' ולכן פי' טעם חמי טבריא משום דלא ה"ל שעת הכושר ולכן פסק כחזקיה ומתורץ תמיהת הרשב"א בת"ה דהל"ל כר"י דקאי כת"ק ומ"מ צ"ע על הטוש"ע שהשמיטו דמותר להטביל בהן ידיו:

ואם כו'. ע' תוס' בחולין שם ד"ה מים ובזבחים שם ובספ"ק דסוכה:

בין לנט"י כו'. צ"ע דשם משמע דוקא להשלים דגבי יבחושין פריך אפי' בעינייהו כו' וכן בספ"ק דסוכה טיט הנרוק יוכיח שמצטרף כו' ואפשר לומר דלשון עכורים מחמת טיט משמע שגם יש בו מים וכמ"ש במתניתין ספ"ב דמקוואות ר' יהושע אומר במים ובטיט באיזה טיט מטבילין כו':

י

י נוטלין כו'. זבחים שם אלא למעוטי יבחושין כו':

ונראה כו'. עיו"ד סי' ר"א ס"ל בהג"ה ולקמן סי"ב: וכל ספק כו'. שם ופ"ד דטהרות:

יא

ס"יא ויש מי כו'. דה"נ אמרינן שם ספק ר"ה טהור ובע"ז ל"ז ב' כי אתו כו' וע' כ"מ שם וכמ"ש בתוספתא הביאה הר"ש פ"ב דמקוואות מתניתין ג' רי"א אומרים לו שלא יטבול כו' למה זה דומה כו' שזה ספק ידים:

מי שלא כו'. כמש"ל ס"ב אבל אם טבל כו':

אבל אסור כו'. ע"ס קנ"ט ס"י ובתוספתא הנ"ל בשביל ד' דברים כו':

יב

ס"יב השלג כו'. כמ"ש בזבחים שם כל המשלים כו' ולא ממעיט אלא נתן סאה כו' וכמ"ש בפכ"ה השתא כל גופו כו' וברפ"ז דמקוואות יש כו' והעידו כו'.

אם ריסקן כו'. ע' מרדכי ספ"ד דשבת שמפ' המתניתין במפושר אבל בתוספתא הביאה הר"ש שם עיגולי שלג המשוקעין במקוה הרי אלו מעלין וכן הכריע בב"י ביו"ד שם לענין נט"י לפחות ובש"ע שם פ' דאף למקוה כשר וע' בהג"ה שם ועמ"א:

יש מי כו'. ברכות נ' ב' ת"ר יין כו' ופי' הראב"ד שלא לנט"י לאכילה דאין נטילה אלא במים ולא בשום משקה דעשאוהו כטהרת מקוה לתרומה שסמכוה דכתיב וידיו כו' אלא לנקיות בעלמא קאמר: וי"א כו'. הוא דעת הרשב"א שכ' בת"ה ול"נ דא"כ לימא ואין רוחצין את הידים דנטילה נקרא ע"ש נטלא שצריך כלי וכ' ומסתברא שבין לר"א בין לחכמים אין האיסור אלא משום זלזול אחר שהוא עומד בעילויא וראוי לברך בפה"ג אבל בדיעבד לעולם עלתה הנטילה. וז"ש אלא שאסור כו' עד שקובע כו' לאפוקי שאר משקין שאפי' לכתחילה מותר ואין משום זלזול כיון שאין קובע ברכה לעצמו:

וי"א דוקא כו'. כמ"ש בפ' כ"ה קפדיתו אחזותא כו' וס' הראשונה ס"ל כמ"ש הרא"ש דוקא מים שנשתנו מראיהם כמ"ש נפל לתוכו כו' משא"כ מי פירות וראיה שאין פוסלין את המקוה וכשרין בנתן סאה וע' במשמרת הבית:

ויש מ"ש שכל מי פירות כו'. ר"ל דיין פסול לנט"י אבל מי פירות כשרין והוא דעת רש"י ע"ש בד"ה ונוטלין כו' ומשנתן כו' ואע"ג דבזבחים כ"ב א' אמרינן למעוטי נתן סאה כו' לאו במי פירות אלא באותן שאינן ראויין לנטילה ולהכי לא קאמר למעוטי מי פירות וכגון שנתן סאה כו' ודומיא דרישא דמזכיר המין טיט ויבחישין:

וכ"ש דמותר כו'. ודאי שהם מים כמ"ש ברפ"ג דעירובין שכר פוסל את המקוה בג' לוגין וע' תוס' שם כ"ט ב' ד"ה הכא כו' אך צ"ע דלפסול משום חזותא וכן מדמו שם בגמ' למי צבע דבשלמא מי פירות לא קשיא כמ"ש תוס' והרא"ש שאינן מים ותחילתן כ"ה וצ"ע:

יג

סי"ג צריך כו' וה"מ כו'. ק"ו א' וא"ר כו' איני כו' אבל דעת הראב"ד והר"י דלעולם צריך רביעית אלא דכי אתו משירי טהרה א"צ רביעית מכונס במקום אחד דכי משלים אח"כ משמינית אחר ש"ד כה"ג ודעת הרמב"ם דמ"ש כאן הוא במים שניים ג"כ כגון לתרומה לדעתו אבל במים ראשונים לעולם רביעית:

ובלבד כו'. שהרשב"א הקשה מאי הוה דאתי משירי טהרה אכתי אין בו רביעית ותי' שאינו פוסק הקילוח וכמ"ש במקוה פ"ב דחגיגה אם היו רגליו כו' ע"ש ונט"י ממעלו' דרבנן וא"א לומר בבת אחת ממש דא"כ היאך קאמר משיורי טהרה הי מינייהו בתרא:

ויש מתירין כו'. שם בת"ה וכפשטא דגמ' דאתו כו':

יד

סי"ד צריך כו' תוספתא והביאו הר"ש במתני' קמייתא דידים שנים שנטלו שתי ידיהן כו' פי' כו' וה"ה לאחד דהא אין חילוק בין א' לב' כמ"ש במתני' מי רביעית נוטלין כו':

טו

סט"ו רביעית כו'. תוספתא הביאו הר"ש פ"ב מתני' ב':

נטלו כו'. שם ושם:

שאין כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.