כרתי/יורה דעה/עג
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי. | |||
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי |
(א) אין לו תקנה אע"פ שרוצה לאסור הכלי שבשלו בו הכבד
(ב) שיהי' ראוי' דהיינו חצי צלייתו
(ג) ואח"כ יכול לבשלו ולצלותו בתנור עם שאר בשר מותר ולא שייך בהו ריחא ומותר לצלותו על הנייר:
(ד) ידיחה אפילו בלא רצון בישול ג"כ יש להדיחה:
(ה) ויש מי שאוסר עי' פלתי שהארכתי בשורש הדברים שהוא דעת הרמב"ם וטעם האוסרים זולת הרמב"ם דס"ל שלוקה אוסר' ואנן אין בקיאין בין כבוש לשלוק ואם נכבשה במי' מע"ל ע"פ שהארכתי בכח דהיתרא אבל הכלי שנכבשה בו הכבד נאסרה וגם נהיגי לכבוש עם הכבד הלב ושומן גם אלו אסורות זולת הכבד מותר'. כבד ששהה ג' ימים בלי מליח' נר' דאין להחמי' אחר צלייתו דבלא"ה דין בשר ששהה ג' ימים הוא רק חומרת הגאונים:
(ו) אפי' ע"ג וכו' וכ"ש למטה וכ"כ פר"ח ולא כט"ז דחולק:
(ז) כנגד הכבד הש"ך הביא בשם ת"ח דכלי שאכלו בו כבר מותר ונראה דלא עירה לתוכו רותח דאי עירה הא מבשל כ"ק וספיקא דאורייתא להחמיר כ"כ מ"י ונכון:
(ח) מיהו הכבד עצמה וכו' עיין פלתי שהארכתי ולעת הצורך יש להקל:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |