דרישה/יורה דעה/עג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png עג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

והגאונים כתבו שאין אנו בקיאין בהחלטה ז"ל ב"י ובאמת יש לתמוה מה בקיאות יש בהחלטה בשלמא בחליטת רותחין איכא למיגזר שמא לא יהא רותחין יפה יפה אבל בחליטת חומץ ליכא למיחש שמא יבואו לחלוט בחומץ שאינו חזק דאע"פ שאינו חזק הוי שפיר חליטה כדאיתא בפרק כיצד (צ"ע הלא כתב רבי' בסימן קכ"ג ז"ל ור"ת כתב לאסור מגע עכו"ם בכל חומץ לפי שאין אנו בקיאין מתי נקרא חומץ שיש יין שנראה כחומץ כו' ומסיק הטור דכ"נ לאוסרו היינו כר"ת וא"כ שפיר כתב כאן דאין אנו בקיאין בחליטת חומץ וק"ל עכ"ה) ושמא י"ל כיון ששני החלטות היו מתירות הכבד כיון שבאו לגזור באחד מהן לא רצו לחלוק בגזירתן ולפ"ז אפשר דבשאר בשר לא גזרו על חליטתו בחומץ כיון דבבשר לא הוזכר חליטה אלא חליטת חומץ ונראה שזהו דעת הפוסקים שכתבו דבשר שחלטו בחומץ שרי כמ"ש בסימן ס"ז אלא שרבי ירוחם כתב גבי חליטת בשר בחומץ שאין אנו בקיאין בהחלטה עד כאן ועמ"ש לעיל ס"ס ס"ו:

ב[עריכה]

אסור לצלותו עם בשר בשפוד אא"כ הכבד למטה כתב ב"י ז"ל מדברי התוס' בפרק כיצד צולין נראה דאפי' לפי מנהג העולם שאין מבשלין כבד ע"י שום מליחה מ"מ כיון דנמלח במליחת קדרה נתמעט דמו ולא אשר טפי משאר בשר שלא נמלח ובישרא ע"ג בישרא שרי לכתחלה לכ"ע ע"כ והנה פשוט מ"ש ובישרא ע"ג בישרא שרי לכ"ע ר"ל בשלא נמלחו שניהם אבל נמלח אחד מהם אשור לצלותו עם זה שלא נמלח אם לא שהנמלח למעלה וכמ"ש רמ"א בש"ע ס"ס ע"ז ולפ"ז צ"ל דמ"ש התוס' שאם נמלח הכבד שמותר לצלותו עם בשר היינו דוקא שהכבד למעלה דהא קי"ל להלכתא כר"ת שכבד שנמלח אפי' לבשלו עם בשר מותר שדינו כבשר מלוח רק שאין נוהגין כן ובבשר מלוח אסור לצלותו עם בשר שאינו מלוח אם לא הבשר מלוח למעלה וכמ"ש בשם רמ"א וא"כ הוא יש לתמוה על רמ"א שכתב בסימן זה סעיף ד' וז"ל מיהו אם נמלחה הכבד כבר מותר לצלותה עם בשר אפי' ע"ג בישרא כו' ע"כ מדכתב אפי' משמע מכ"ש דשרי תחת בישרא וז"א כמ"ש דאדרבא תחת בישרא אסור וצ"ע ונ"ל דמור"ם מיירי כשכבר נמלח הכבד אבל לא הודח ופולט עדיין ציר. (כתב רש"ל נהגו לצלות הכבד מיד אחר מליחתה ושמעתי בשם ר"י מדורא דלא משום איסור נהגו כך דדרכו הוא שנרקב כשמשהין אותו במלח וטוב להחמיר כי לא דבר רק הוא שנהגו כן ע"כ מאגודה וכן בת"ח כלל כ"ד דין י' וכתב בשם מהר"י מולין הטעם דהאור חוזר ומבליע הדם שפלט ע"ש ועי' בב"י ס"ס זה עכ"ה):


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.