כרתי/יורה דעה/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כרתיTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png טו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
כרתי
פלתי
פרי מגדים - משבצות זהב
פרי מגדים - שפתי דעת
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
יד אברהם


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


OCR Icon.png דף זה נוצר בטכנולוגיית זיהוי תווים אופטי OCR. מטבע הדברים הטקסט המקורי ישן ודרושה עדיין הגהה מלאה מול טקסט מקורי חופשי.
אתם מוזמנים לתרום ולהגיה את הדף, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי הדף מוגה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. תוכלו להגיה את הדף מול דף הדפוס המקורי


(א) כ"ז שלא יצא לאויר עולם ויש בו משום שרץ ששורץ בתוך הקליפ' ואסור לשבור הקליפה להוציא האפרוח דהוי כנפל ועיין לקמן סי' ס"ו:

(ב) מותר מיד אפי' לא נפתחו עיניו והרבה מחמירין דדוקא נפתחו מיניו והב"ח מחמיר עד שיגדילו נוצה גדולה אשר רגילים העופות בהן ועיין לקמן סי' ס"ו:

(ג) שכלו חדשיו דהיינו ששמרו אותה ולא בא עליה זכר מן תחילת ט' חדשים בגסה ובדקה ה' חדשים:

(ד) וה' לדקה וכל חודש שלשים יום ואין יולדת למוקטעים ואע"פ שכתבו באה"ע דעכשיו הטבע משתנה בלידה לגבי בהמה אין לנו לחדש דבר מעתה רק כפי מאמר חז"ל והוא בגמ' דבכורות כ' ע"ש. ועיין שם ברש"י דכתב דימי לידה לבהמה רע"א יום ומזה למדנו דק"ל באשה יש שלשה ימי קליטה וא"כ האשה מתעברת לרע"ג יום ובבהמה החליט רש"י להתיר ברא"ע יום דאין שלשה ימי קלוטה גבי בהמה כלל וסגי ברע"א יום מן זמן שבא עלי' זכר ואז כלו חדשיו איקרי:

(ה) לא חיישינן שמא נתרסקו אפי' הי' לו קישוי לידה וגם א"י לעמוד ומכ"ש לילך מ"מ אין חוששין דלא מחזקינן ריעות' הרא"ש והר"ן:

(ו) שכלו לו חדשיו עיין פלתי שכתבתי לדעת מהרש"ל ורבני שפירא ברוקח דעתם דבכי ה"ג צריך לפרוס ע"ג קרקע:

(ז) חדשיו עיין פלתי שהעתקתי גם דברי הרמ"א בד"מ וש"ע א"ח דכל זה לכל ימות השנה אבל ביו"ט אסור לשחוט דלמא נמצא בו אחר שחיטה טרפות ושוחט בחנם בי"ט ועיין פלתי שבררתי דבריו באריכות מתוך סוגיי דגמ' וגם אף ביו"ט אם אין ריעות' שאינו יכול להפריס מותר וא"צ שיראה לעינים שמפריס ע"ג קרקע ע"ש.

(ח) אין סומכין כתב הט"ז ולא הוי ס"ס ספק כלו או לא כלו ואת"ל לא כלו דלמא שהה וכו'. ושגגה היה בכתיבתו דזה ודאי ליכא ס"ס דאם מצי אומר ואת"ל לא כלו תו א"י לומר דלמא שהה מה בכך אם לא כלו הרי הוא נפל גמור ולא יועיל שום שהיי'. רק להיפוך ספק שהה או לא שהה ואת"ל לא שהה דלמא כלו לו חדשיו וא"ש וע"ז תי' הט"ז דהכל בגדר שם אונס חד הוא דהספק אם הוא נפל או לא ויפה כתב ובחנם השיג עליו הש"ך בנה"כ. #(ט)

(ט) בגדיים וטלאים ואנן אין בקיאין בכלו חדשיו ולכן צריך תמיד שהיי'. ונתנו אחרונים סימן בשינים וקרנים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.