כף החיים/יורה דעה/מה

כף החיים ‏ יורה דעה מה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בהמה או עוף שניטל האם שהולד מונח בה כשרה. והתו' חולין נ"ו ע"ב ד"ה איבעיא והפו' כתבו לר' חננאל בעוף טרפה וע"כ כתב הב"ח דיש להחמיר היכא דליכא הפ"מ. וכ"כ הש"ך סק"א. לה"פ או' א' בל"י או' א' תב"ש או' א' וכתב ודלא כהפר"ח. שפ"ד או' א' מחב"ר סוף או' א' ער"ה או' א' חכ"א כלל י"ט או' א' ענ"ה סי' כ"ד או' א' זב"ש או' א' בי"צ או' ב' זבחי צדק או' א'.

ב

ב) ובעוף המעי שהבצים מונחים בו הוא כמו אם בבהמה. ב"ח. פרישה או' א' לה"פ שם. בל"י שם. כריתי או' א' תב"ש שם. שפ"ד שם. חכ"א שם. בי"צ שם. זב"ת או' א' ועיין לקמן או' י"ב.

ג

ג) שם. בהמה או עוף שניטל האם וכו' ואם יש ב' בבהמה כתב הכנה"ג בהגה"ט רסי' זה דלמ"ד דניקב טריפה לפי' הרמב"ן אם השתים דבוקות טרפה וגם לפי' הרשב"א כל שא"א לינטל אם לא תינקב השנית טרפה יעו"ש ונראה להכשיר מכח ס"ס ספק אם ניקב נמי כשרה והלכה כמ"ד ניטל כשרה וכ"ש ניקבה ואת"ל הלכה כמ"ד ניטלה כשרה אבל ניקבה טרפה ספק אם הלכה כרש"י וסיעתו דכל היתר כנטול היינו אף האחר והו"ל ניטלה וכשרה. מחב"ר או' ב' וכתב שכ"כ השפ"ד או' א' ברכ"י בשיו"ב או' א' וכתב שכן מסיק הכנה"ג בשו"ת בעי חיי סי' ס"ז להתיר בין כשהם נפרדות בין כשהם דביקות. זר"א או' קנ"ו. ענ"ה שם או' ג' תו"ז סי' ג' או' ה' מיהו הלב"ש בחי' דינים ליו"ד או' י"ח כתב דאין להכשיר אלא בהפ"מ.

ד

ד) ומיהו אם נמצאו ב' בעוף יש להכשיר אף בהפסד מועט. שפ"ד שם. מחב"ר שם. אבל הער"ה או' ב' כתב דבעוף אם דבוקית זו בזו יש להחמיר שלא במקום הפסד. וכ"כ הלב"ש בחי' דינים ליו"ד או' י"ח. אכן אם א' גדולה וא' קטנה כשר גם באין הפ"מ אפי' הם דבוקים יחד מיהו אם א' מהם דבוקה באבר א' דמטריף בנקב כגון בדקין וכיוצא אין כשר אלא בהפ"מ בין שהגדולה דבוקה שם או הקטנה לב"ש שם. פ"ת או' א'.

ה

ה) שם הגה. ויש מחמירין בניקב או נימוק ויש להחמיר אם לא במקום הפ"מ. וכן הסכים המחב"ר או' ו' ואו' ח' שה"מ או' ג' חכ"א כלל י"ט או' ב' בי"צ או' א' ענ"ה שם או' ה' זבחי צדק או' ד'. וכ"ה מנהג עה"ק ירושת"ו ושלוניק"י להחמיר. הרב פרי האדמה ח"ג דף מ"ד ע"ב. מחב"ר בקו"א או' ב' ענ"ה שם או' ו' זבחי צדק שם. והשו"ג או' ה' כתב דבשלוניק"י נוהגין לאסור בניקב או נימוק אפי' בהפ"מ. ענ"ה שם.

ו

ו) שם בהגה. ויש להחמיר אם לא במקום הפ"מ. וכן בשעת הדחק יש להקל. שה"מ שם.

ז

ז) נחתך קצת מן האם יש להכשיר אפי' בלא הפ"מ ודלא כחגורת שמואל או' ג' דמחמיר שלא בהפ"מ. מחב"ר או' ז' ענ"ה שם או' ז' זבחי צדק או' ה'.

ח

ח) אם נימוק הולד בתוך שליא של בהמה אין להכשיר כ"א בהפ"מ. בל"י סוף או' ג' תב"ש סוף או' ב' מש"ז סוף או' א' מחב"ר או' ט' חכ"א שם. בי"צ שם. ענ"ה שם או' ח' תו"ז שם או' ג' קומץ כלל ה' או' י"ח. זבחי צדק או' ו' ועיין לקמן או' י"ב.

ט

ט) תרנגולים שנמצאים בשליתן ביצים סרוחים וקרושים יש להכשיר. אמונת שמואל סי' י"ח. פר"ח או' ב' שה"מ או' ג' מיהו התב"ש שם כתב דאין להכשיר כ"א בהפ"מ וכ"כ ביה"ל או' א' בל"י שם. מחב"ר או' יו"ד. זר"א או' קנ"ז בי"צ או' ג' קומץ שם. זבחי צדק או' ז' וה"ה בשעת הדחק או בע"ש יש להכשיר. שפ"ד או' ג' מחב"ר שם. בי"צ בעמ"ז או' י"ד. ועיין לקמן או' י"א.

י

י) במקומות שנהגו להתיר בביצים הנז' כהוראת הגאונים הרב אמונת שמואל והפר"ח אין להחמיר לאחרום והמחמיר לעצמו אף במקומות הנז' קדוש יאמר לו. מחב"ר או' י"א. זבחי צדק או' ח'.

יא

יא) בעה"ק ירושת"ו ובארץ מצרים נהגו להתיר אם נמצאו ביצים קרושות כהוראת הרב אמונת שמואל והפר"ח. מחב"ר או' י"ב. וכ"כ השו"ג במחי' או' א' דכן עשו מעשה פעמים הרבה ובלבד שיהא האם שלימה עכ"ל והב"ד ענ"ה או' ט' תו"ז שם או' ט' וכ"כ הברכ"י בשיו"ב או' ב' בשם שו"ת קרית חנה סי' י"א שקבל מרבותיו שקבלו מרבותיהם להתיר וכן דעת רבו המחבר שבו"י יעו"ש.

יב

יב) נימוק הולד באם הבהמה שהיא השליא שהולד מונח בו או שנמצאו בעוף ביצים קרושים וסרוחים יש לבדוק להאם שלהם דאם לא נימוק יש להכשיר בהפ"מ אף בעוף ואם נימוק אזי בבהמה יש להכשיר בהפ"מ ובעוף יש להטריף אפי' בהפ"מ. קומץ כלל ה' או' י"ח. וכ"כ הבי"צ או' ב' דניקב וכ"ש נימוק האם של העוף שהביצים מונחים בה טריפה אפי' בהפ"מ.

יג

יג) והא דאמרינן דניקב האם בעוף טרפה היינו המעיים שהשלל מונח בתוכו אבל לא השלל שהוא האשכול שהביצים בתוכו. מש"ז או' א' בי"צ בעמ"ז או' י"א.

יד

יד) אם נמצא מחט תחיב בשלל של הביצים טרפה דחיישינן שמא ניקבו א' מאברים הפנימיים. או"ה כלל נ"א או' ט"ז. ב"ח בשם רש"ל. ט"ז סק"א. ביה"ל או' א' חכ"א כלל י"ט או' ה' זב"ת או' ב' ענ"ה סי' כ"ד או' ט"ו. בי"צ או' ג' זבחי צדק או' ט'.

טו

טו) אם נשתנה מראית האם והיתה שחורה ושלקיה ולא חזרה למראיתה עכ"ז כשרה וה"ט דאעיקרא דשינוי מראה דפוסל י"א דה"ד כשראינו שנפל לאור כמ"ש לקמן סי' ב"ן ובניקב האם אי כשרה אי טרפה הוא מחלוקת והו"ל ס"ס. זכ"ל הלכות טרפיות על סי' זה. זב"ש או' י"א. ענ"ה שם או' ט"ז. זבחי צדק או' י"א ויש שם ט"ס.

טז

טז) בהמה שהפילה ולד מת יכול לשוחטה בו ביום ולבדוק האם ואין בזה חשש כלל ודלא כהקצבים שיש להם קבלה להמתין עד ג' ימים. תו"ז שם או' ו' זבחי צדק או' י"ב.

יז

טוב) [סעיף ב'] ניטלה שלפוחית שמי רגלים נקיים לתוכה כשרה ויש אוסרים. וכ"ה דעת כמה פו' לאסור ומשמע אפי' בהפ"מ והכי נקטינן. מחב"ר או' ט"ו. שה"מ או' ד' ענ"ה שם או' יו"ד. זבחי צדק או' י"ג.

יח

חי) שם הגה. והכי נהוג להטריף אפי' בניקב. ויש לאסור בכל מקום אפי' לא נודע המנהג דאיסור זה תלוי באשלי רברבי. תב"ש או' ג' מחב"ר או' ט"ז וכתב וכן עיקר. ענ"ה שם או' י"א. בי"צ או' ד' קומץ שם או' י"ט. זבחי צדק או' י"ד.

יט

יט) שורים המשתינים דם יש לבדוק בשלפוחית ואם לא ניקבה מותרים. לה"פ או' ד' בל"י או' ד' שפ"ד או' ה' מחב"ר או' י"ט. חכ"א שם או' ד' ענ"ה שם או' י"ד. זב"ש או' יו"ד. בי"צ שם. קומץ שם. וחד מן הראיות לזה דכל הגידים נקבצים לשם ונתלה הדבר שהדם בא מן הגידים שניתקו מעבודת פרך וכן נמצאו בספרי רפואות ומה"ט כתבו לעצור הדם לאדם ליקח סמרטוטין ולשרותם במים קרים מאד ולכרוך סביב גיד האמה ונעצר הדם בדוק ומנוסה. לה"פ שם. זבחי צדק או' י"ט.

כ

ך) ואם לא בדק יש לאסור אפי' בהפ"מ. מק"מ או' ג' אבל השפ"ד שם כתב אפשר להקל בהפ"מ. וכ"כ מחב"ר או' ך' ענ"ה שם. בי"צ בעמ"ז או' ט"ז. קומץ שם. זבחי צדק או' ך'.

כא

כא) ואם נמצא עוד איזה רעותא באלו המשתינים דם אעפ"י שעפ"י הדין כשר מ"מ בהצטרף חולי זה הו"ל תר"ל ויש להטריף. בל"י שם. מחב"ר או' כ"א ענ"ה שם. בי"צ בעמ"ז שם. זבחי צדק או' כ"א.

כב

כב) פרות המשתינות דם יש לאסור החלב בחיים אם לא אחר שפסק ממנה הדם זמן גדול. מק"מ שם. אבל בשו"ת נחלת ישראל סי' ח' כתב דהחלב מותר בחיים וכתב שכמה גאונים הסכימו עמו. טו"ט תניינא סי' קנ"א. זבחי צדק או' כ"ב.

כג

כג) שם בהגה. והכי נהוג להטריף אפי' בניקב. וכן בניטל יש להטריף. תו' חולין מ"ח ע"א ד"ה שלפוחית. לה"פ שם, בל"י שם.

כד

כד) שינוי מראה בשלפוחית של מי רגלים אינו ס"ס וע"כ יש להטריף. דע"ק או' ד' זבחי צדק או' ט"ו.

כה

כה) עוף אין לו כיס השתן ואם בטנה צבה וכשקרעוה אחר שחיטה זב ממנה מים זכים יש לבדוק במעיים ובריאה ובכל איברים שהנקב פוסל בהם ואם לא נמצא רעותא יש להכשיר. ב"ח בתשו' סי' זק"ן. והתב"ש או' ג' מגמגם בה ומסיק דאין להקל כ"א בהפ"מ. מחב"ר או' ח"י. ענ"ה שם או' י"ג. זב"ש או' ז' בי"צ בתה"ב או' ב' קומץ שם או' ך' זבחי צדק או' ט' ועיין לעיל סי' ט"ל או' שצ"ד.

כו

כו) תרנגולת זו שנמצא בה מים בחלל שכתבנו שיש להכשיר בהפ"מ וכן בהמה שנמצא בה מים בחלל הגם שמותרת אחר הבדיקה מ"מ יש חשש סכנה לאכול ממנה. שבו"י ח"ב סי' ס"ה. בי"צ בתה"ב או' ג' קומץ שם. זב"ש או' י"ב. מק"מ סוף או' ג' וכתב ומנהגינו להודיע לשואל ופורש מעצמו משום סכנה ושמעתי כשהמים בשלפוחית אין חשש סכנה עכ"ל ואם המים הם אדומים או שחורים יש לחוש ואפי' הם בשלפוחית וכן מנהגינו. זבחי צדק או' י"ז. ומיהו מדברי המק"מ הנז' משמע דכל שהוא בשלפוחית אין לחוש ואפי' אם הם אדומים או שחורים וכ"ז אם היתה בטנה צבה ג"כ כמ"ש באו' הקודם. ומיהו נראה דלאו דוקא בטנה צבה אלא ה"ה אם הבני מעיים צבים ונפוחים.

כז

כז) וכה"ג שמעתי על התרנגולים שרגליהם נפוחה אפי' בעצם התחתון שיש לחוש שבאו מחולי פדגר"א והאוכלם בא לידי חולי זה שהדבר מצוי לתרנגולים לכן שומר נפשו ירחק מהם. שבו"י שם. בי"צ בתה"ב שם.

כח

כח) וכן בהמה שבחייה היו יוצאים מי רגלים תמיד ושוב נשחטה והיה מים בחלל הגוף יש להכשיר בהפ"מ בבדיקת כל האברים הפנימיים וגם הושט היטב שאין בהם רעותא והריאה צריכה נפיחה ואמנם קשה בדיקה זו מאד לעיין בכל אבר ואבר וגם בדיקת הריאה בזה צריך להניח כל הריאה בפושרין ולבדוק ולכן קשה מאד להקל אפי' בהפ"מ ויותר טוב להחמיר. נוב"י מה"ת יו"ד סי' כ"ה. פ"ת או' ג'.

כט

כט) בהמה שהיה כיס השתן שלה דבוק בכוליא ונחסרה הכוליא עד מקום החריץ כשרה. זר"א יו"ד סי' ח' זב"ש או' ט' זבחי צדק או' כ"ג.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---