כף החיים/אורח חיים/צב

כף החיים ‏ אורח חיים צב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] היה צריך לנקביו אל יתפלל וכו'. ואם ישמור נקביו שלא יתפלל עד אשר יפנה תחלה לא מבעיא דמקבל שכר על אשר נזהר שלא לעמוד לפניו ית' בתפלה בגוף מלא צואה וטנופת מי רגלים אלא עוד מקבל שכר על אשר התנאה לעמוד לפניו בגוף נקי וחשוב בלי שום לכלוך כאדם שמתנאה ללבוש בגדים חשובים בעמדו לפני המלך כך מתנאה בגוף נקי שהוא ג"כ מלבוש לנשמה בעמדו בתפלה לפניו ית' וגם זה בכלל הכון לקראת אלהיך ישראל שפי' התנאה לפניו ית'. ב"ח:

ב

ב) שם היה צריך לנקביו אל יתפלל וכו'. וז"ל ס"ח סי' תתכ"א כתיב הכון לקראת אלהיך ישראל שלא תצטרך לעשות צרכיך בשעה שהקהל הולכים לבהכ"נ כדי שתתפלל עמהם ואם נעשה כך שלא יוכל קודם לעשות שלא היה לו פנאי לעשות צרכיו לא יתכן שילך לבהכ"נ וצריך לנקביו שנאמר ברכי נפשי את ה' וכל קרבי את שם קדשו עכ"ל, והביאו א"ר אות א':

ג

ג) שם וצריך לחזור ולהתפלל וכן פסק הפר"ת אות א' וכתב דכן הוא דעת כל הפוסקים ודלא במ"ש בתוספות פ' מי שמיתו דהוי מעוות לא יוכל לתקון וכו' דליתא יעו"ש, ועיין מאמ"ר אות ב' וכ"ף הלבוש סעי' א' סו"ב במק"ח אות א' בי"ע אות ל"ד ר"ז אות א' ח"א כלל ג' או' ה' וכתב דדוקא תפלת י"ח צריך לחזור ולהתפלל אבל שאר ברכות בדיעבד יצא. וכ"כ החס"ל או' א' קיצור ש"ע סי' י"ב א' ג' בן א"ח פ' משפטים או' ב' ועיין בדברינו לעיל סי' ע"ו או' ל"ז,

ד

ד) שם, וצריך לחזור ולהתפלל, ודוקא לגדולים אבל לקטנים א"צ לחזור, מ"א סק"א סו"ב או' ב' בזו"ק, הלק"ט ח"ב סי' ע"ט, י"א בהגה"ט, ה"ב או' א' א"א או' א' מחה"ש סק"א, מיהו הא"ר א' ב' כתב דהא דנצרך לנקביו דנקט הש"ס ופוסקים כל נקביו במשמע בין גדולים בין קטנים, וכתב שכ"מ בסעי' ג' וכן מבואר בתשו' הרשב"א סי' קל"א ובתשו' הרמ"א סי' צ"ח ומע"מ דף כ"ד יעו"ש. וכ"כ מהר"י עייאש בס' לחם יהודה והביאו נה"ש או' א' וכן נראה מדברי המחב"ר או' א' שכתב היה צריך לנקביו וכו' בין גדולים בין קטנים ולא דמי למ"ש לקמן סי' ת"ו יעו"ש אמנם המאמ"ר אות א' כתב להחזיק דברי המ"א והקשה על הרשב"א והרמ"א והמע"מ יעו"ש, ומ"ש עליו המחב"ר ואות ב' עיין להרב הנז' בספרו דברי מרדכי ח"א דף ד"ן ע"א אשר החזיק במאמרו והביאו דברי מנחם בהגה"ט אות א' ויפ"ל ז"ל אות ב' יעו"ש וכן הער"ה אות א' אע"ג שהביא דברי תשו' הרשב"א והרמ"א והמע"מ אח"כ סיים דא"צ לחזור לקטנים וכתב שכ"מ בבה"ג יעו"ש, וכ"ף האחרונים ר"ז שם, ח"א שם, ועיין בנ"א שם אות א' בן א"ח שם:

ה

ה) שם והני מילי שאינו יכול להעמיד עצמו שיעור הילוך פרסה וכו'. מ"כ דנתנו חכמים שיעור פרסה לפי דבר"פ אין עומדים איתא דשוהין בתפלה שעה אחת דהיינו שיעור הילוך פרסה בקירוב לפי מהלך אדם ביניני עשרה פרסאות ביום שהוא י"ב שעות, והר"י לשם הוכיח דשעה ממש קאמר אחת מי"ב שעות ביום מדקאמר בגמ' מכדי ג' תפלות ביום הרי ט' שעות וכו' ב"ח, שכנה"ג בהגה"ט אות א' עו"ת אות ג' וכתב פרישה אות ב' דאעפ"י שצריך לילך לפרסה יותר משעה לפי חשבון דבי"ב שעות ביום מהלך אדם ביניני עשר פרסאות מ"מ הא לאו כל היום הוא הולך ועוד דבעינן שהייה דקודם לכן ושאח"כ שוהא מעט וכמ"ש בריש סי' שאח"ז ועם הכל הוא שיעור הילוך פרסה עכ"ד, וכ"כ העט"ז אות א' כפי טעם השני שכתב הפרישה, שת"ז אות ג', והא דנקטו שיעור מהלך כתב הרב גן המלך סי' מ"ח כדי להחמיר בהנצרך לנקביו דכשהוא יושב במקומו יכול להעמיד עצמו קצת אבל כשהוא מהלך אינו יכול להעמיד עצמו כשיעור שהיית יושב יעו"ש, והביאו הער"ה אות ב' בן א"ח ז"ל פ' משפטים אות ב' ועיין בי"ע אות ל"ה:

ו

ו) שם אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו וכו'. כתב הב"ח אעפ"י שבעוד שיפנה יעבור זמן התפלה אסור להתפלל עד שיפנה ואפי' יכול לעמוד עד פרסה יעו"ש אבל המ"א סק"א כתב אפשר דבזה יש לסמוך על הרי"ף שמתיר לכתתילה ביכול לעמוד עד פרסה, והביאו י"א בהגה"ט, ה"ב או' א' וכן הסכים א"ר או' ג' נה"ש או' א' כו"ש או' א' בי"ע או' ל"ו ר"ז אז' א' קיצור ש"ע סי' י"ב או' ג':

ו) וה"ה לש"ץ אם נצרך לנקביו קודם חזרת הש"ץ מותר מפני כבוד הבריות, וכן כשקראוהו לעלות לתורה מותר, עמודי השלחן על קיצור הש"ע שם בשם מ"ב:

ו) וכתב א"ר שם דאם יעבור תפלת צבור יפנה קודם, וכ"כ ח"א כלל ג' או' ד' חס"ל או' ב' עמודי השלחן שם, אבל הרב חיד"א בקש"ג סי' או' ז' ל"ג. כתב דגם אם יעבור זמן תפלה בצבור אם יכול לעמוד עד פרסה שרי, ועיין נו"ש שם:

ו) שם הגהה, וכל הנצרך לנקביו אסור אפי' בד"ת וכו'. ולפ"ז תפלה דנקט לא דוקא דה"ה ק"ש וברכותיה עו"ת או' ד' ויש פעמים שאדם משהה עצמו משום כבוד הבריות בעומדו בקהל עם שלא להטריח את הרבים שיעמדו מפניו או שלא לעבור על ראשי עם קודש וכדומה ואשרי השם אורחותיו ומחשב הפסד מצוה ולעולם יקדים לבדוק נקביו כדי שלא יצטרך לאבד תפלה בצבור ושלא יצטרך להטריח את הרבים זהירות מביאה לידי זרירות וזריזות מביאה לידי נקיות, חס"ל או' ג' ועיין מחב"ר סי' ג' או' ט"ז:

ז

ז) שם הגהה, כל זמן שגופו משוקץ מנקבים, היינו באין יכול לעמוד עד פרסה, מש"ז ריש הסי' ולענין בל תשקצו עיין מש"ל על סי' ג' סעי' י"ז:

ח

ח) [סעיף ב'] הגה, ודוקא שאינו מתאוה כ"כ וכו'. אלא שמתאוה שאינו יכול לעמוד עצמו עד פרסה, ד"מ או' א. אבל המ"א סק"ב הקשה על מור"ם ז"ל דהרי בהרשב"א סי' קל"א כתוב דדי כשיכול לעמוד על עצמו עד שיסיים ואין לך זמן קצר מזה וכתב דיש לסמוך על הרשב"א ובצבור אף ת"ה מודה דשרי כמ"ש סי' ק"נ דגדול כבוד הבריות דדוחה לאו דלא תסור, ואף ביחיד יש לסמוך ארשב"א דשרי דכתב הסמ"ג דאסור להפסיק בתפלתו אם לא מפני חשש סכנת נפשות ק"ו מפני איסור דרבנן דהם אמרו והם אמרו יעו"ש וכ"כ א"ר או' ד' דמשום דבל תשקצו אינו אלא איסור דרבנן לא מחייבינן להפסיק בתפלה שזה נמי איסורא הוא יעו"ש, וכ"כ האחרונים דאם נתעורר לו באמצע תפלתו בין לגדולים בין לקטנים אין להפסיק אם יכול לעצור עצמו עד שיגמור י"ח, ח"א כלל כ"ה או' ב' ר"ז או' ב' בי"ע או' ל"ז, שת"ז או' ד' בן א"ח פ' משפטים או' ג':

ח) ואם אינו יכול להעמיד עצמו יפסיק לגדולים אבל לקטנים לא יפסיק ואפי' מים שותתין על ברכיו ממתין עד שיכלו המים וחוזר לתפלתו וא"צ להרחיק כמ"ש בסי' ע"ח, ר"ז שם, ואם יש לו מי רגלים הרבה בענין שירדו בקרקע ויש שם בני אדם שמתבייש מהם נ"ל שיפסיק לילך למקום אחר להטיל מים ואח"כ חוזר למקומו ומסיים תפלתו דגדול כבוד הבריות, אלא שלא יפסיק בדיבור וגם ברכת אשר יצר לא יברך כ"א אחר שיסיים תפלתו:

ט

ט) שם, ואם רצה להרחיק ולהטיל מים עושה, אבל לגדולים צריך להעמיד עצמו אם יכול ולא יפסיק אפי' בק"ש וברכותיה או אפי' בפסוקי דזמרה מב"ש ואילך והוא שאינו מתאוה כ"כ בענין שיהא בו משום בל תשקצו כשמעמיד עצמו אע"פ שאינו יכול להעמיד עצמו שיעור פרסה אבל אם הוא בענין שיש בו משום בל תשקצו מפסיק בין לקטנים בין לגדולים באמצע ק"ש וברכותיה, ר"ז שם, וכ"כ המש"ז בריש הסי' דבק"ש ודאי אף המ"א מודה דאם מתאוה כ"כ שיש בל תשקצו שיפסיק באמצע ק"ש ופשוט הוא יעו"ש, ועיין בדברינו לעיל סי' ג' או' ן':

י

י) [סעיף ג'] צריך קודם תפלה להסיר כיחו וניעו וכו'. כיחו פי' רש"י בעירובין דצ"ט ע"א ליחה הנתלשת מן הגוף ע"י חולי שקורין טו"ש וניעו פי' רש"י בבא קמא דף ג' ע"ב ליחת החיטם, אמנם התוספות לשם חלקו עליו וכתבו דכיחו הוא היוצא מי הגרון בכח, וניעו הוא היוצא מן הפה ע"י נענוע יעו"ש ועיין מ"ש הכ"מ פ"ד מה"ת דין יו"ד בשם הר' מנוח, והנו"ש או' ב' כתב העיקר כפי' רש"י דכיחו הוא רוק הפה העב שבא ע"י חולי או צנה וניעו הוא ליחה של חוטם העבה יעו"ש, ועיין בערוך ערך כח וערך נע והביאו יפ"ל או' ה' יעו"ש, וכתב היפ"ל ז"ל בק"ו יושר לבב או' ג' דלאו דוקא קודם תפלה אלא ה"ה קודם לימוד שכ"כ באזהרות מהר"י סרוק תלמיד האר"י ז"ל באו' נ"ד צריך קודם כל לימוד ותפלה להסיר כיחו וניעו ודבר המטרידו עכ"ד:

יא

יא) שם, וכל דבר הטורדו, היינו במ"ש ס"ח סי' י"ח וכל דבר רוקו וכל צואת החוטם יעו"ש, יפ"ל שם, ועיין בהגה לקמן על סעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד:

יב

יב) שם, וכל דבר הטורדו, מזה למד המו"ק ז"ל לקמן סי' ק"ג דראוי והגון לשאוף הטובאק דרך הנחירים קודם שיתפלל ובטרם יכנס לבהכ"נ כדי להתיך הלחות ולהסיר כל דבר הטורדו בתפילתו מיהו תוך התפלה לא, דאע"ג דאמרינן המתעטש בתפלתו מלמעלה סי' יפה לו דוקא כשבא ממילא אבל לגרום עיטוש אסור תוך התפלה ק"ו מרקיקה דאסירא שגורם מיאוס שחצא צוחת החוטם ביותר או עיטופים תכופים המפסיקים התפלה הרבה, ומכאן תוכחה לשואפי אבק הטבאקו בנחיריהם בבהכ"נ וגם בעומדם בתפלה וכו' ואפי' כבר רגילים בו ואינם מתעטשים מחמתו מ"מ קלות ראש גדול הוא לעשותו בצבור כ"ז שעסוקים בתפלה ובברכות וכ"ש כשעומד בתפלתו וכו' ואפי' קריצה ורמיזה אסורה וכו' עכ"ד והרב פחד יצחק ז"ל במע' הט' אות טאבקו נשאל ע"ז ואסר שאיפתו בזמן התפלה יעו"ש וכן נראה מדברו הרב נזירות שמשון ז"ל סי' זה סעי' ט' לאסור מטעם דגורם רקיקה לרצונו יעו"ש, וכ"כ הרב מנחת אהרן ז"ל כלל ט"ו אות ט' דבכלל הסרת כיחו וניעו היינו נמי ליחה הנוטפת מן האף וא"כ ראוי ליזהר שלא לשאוף טבאקו קרוב להעמידה יעו"ש, ועיין להרב חזון עובדיא ז"ל הנד"מ דס"א ע"א שהביא דברי פחד יצחק הנז' וכתב דנראה מדבריו דאינו אוסר בהדיא שאיפת הטאבקו בבהכ"נ כי כן נהגו בו היתר כמה גדולי ישראל יעו"ש, והביאו הפתה"ד בזה הסי' אות א' וכתב דגם לדברי הרב חזון עובדיא ז"ל נראה דבשעת התפלה מיהא האיסור ברור ובזה כבר נמצא סיוע בפו' וכדכתב המו"ק דאסור לעשות שום מלאכה ואפי' קריצה ורמיזה אסור וחם להו לגדולי ישראל להתיר לעצמם לשאוף הטבאקו אלא אחר חזרת העמידה או קודם התחלת התפלה יעו"ש, וכ"כ הרח"ף ז"ל בס' כף החיים סי' י"א אות י"ט יעו"ש:

יג

יג) להזמין זה לזה בשאיפת הטאבקו בבהכ"נ הרב פחד יצחק שם כתב אי איישר חילי אבטליניה כי פורקים יראת שמים מעליהם ומבטלים כיונת התפלה וכו' וקרוב אני לומר שד' כתות שאינם מקבלים פני שכינה איתנהו בהו וכו' יעוש"ב, ולע"ד דגם זה שרי אחר חזרת העמידה דהגם דאורח ארעא לכרוע ולהשתחות קצת בעת כיבוד הטאבאקו מ"מ מבואר בדברי מרן ז"ל בב"י לעיל סי' פ"ט. דאין הכריעה אסורה אלא עד אחר חזרת י"ח, ואי משום החששות שכ' הרב פחצ"י ז"ל שמחניפים זל"ז או משקרים וכיוצא הרואה יראה דאין כ"ז מוכרח דאפשר ליקח הטאבאקו בשתיקה ולא יהיה מהכתות הנז' כיון דבגוף הדבר ליכא איסורא, וכבר הר' חזון עובדיא ז"ל שם הרגיש דחששות הנז' הם רחוקות ולהכי כתב דאפשר שראה מעשה וכגון דא להוראת שעה קנאים פוגעים בו יעו"ש וכלומר דאין בזה כדאי לאסור לכבד זל"ז בהרצאת הטאבאקי כל שעושים בהצנע בלי ק"ר ובמקומות המותרים דהיינו קודם התחלת התפלה ואחר חזרת העמידה ופוק חד מאי עמא דבר, פתה"ד או' ב', וכ"כ כף החיים שם דאם אינו בשעת התפלה דהוא בעת הכרזת המצות או שכבר גמרו התפלה ושמחים בצאתם אזי יש להקל ולפעמים מרבים שלים עי"ז יגדול השלום, ובס' אורות אילים כתב דהוא נ"ר גדול הנותן לחבירי שישתה טאבקו כשהוא רגיל בכך כיעו"ש, וגם קודם התפלה יוכל ליתן וכמו שהוא נותן פרוטה לעני בתפלה, כך אם נותן לעשיר דהורגל לשתות טבאקו ואין לו בעת ההיא לצדקה תחשב ויתפלל בטוב בהרחבת הלב ובמאירות עינים בסיבתו ובפרט היכא דהאבק חשוב מאד עכ"ד:

יד

יד) [סעיף ד'] צריך לרחיץ ידיו וכו'. ואין הניגוב מעכב כמו שמעכב בנטילה לאכול ברכת אברהם ח"ג, שכנה"ג בהגה"ט או' ג'. עמה"ש על קיצור הש"ע סי' י"ב או' ה':

טו

טו) שם, צריך לרחוץ ידיו וכו'. ומ"ש הרמב"ם ז"ל פ"ד מה"ת דין ג' דלתפלת שחרית צריך לרחוץ פניו ידיו ורגליו כתב מרן ז"ל בב"י דלא נהגו כן העולם משום דההיא ברייתא דפ' במה טומנין (שבת דף ן' ע"ב) איכא לפרושי דלאו לענין תפלה איתניא וכדפי' רש"י התם, וכ"כ מרן ז"ל בכ"מ על הרמב"ם שם יעו"ש, וכ"כ הפר"ח או' ד' יעו"ש, ועיין בדברינו לעיל סי' ד' או' ה':

טז

טז) שם, ואם אין לי צריך לחזור אחריהם וכו'. היינו דוקא אם יכול לבא שם בעיד היום גדול ושלא יהא צריך לילך יחידי כמש"ל סי' צ' או' ק"ג, וכ"כ הסו"ב בזה הסי' או' ג':

יז

טוב) שם, עד פרסה, ושיעור פרסה הוא ד' מילין שהם מהלך שמונת אלפים אמה כמ"ש הרמב"ם שם דין ב' וכ"כ מרן ומור"ם ז"ל לקמן בסי' רס"א סעי' א' וב' יעו"ש, ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק מעשרים מן השעה כמ"ש ולקמן סי' תנ"ט סעי' ב' ואע"ג דיש אומרים שיעור מיל הוי שני חומשי שעה כמ"ש במ"א שם סק"ג וחק יעקב שם סק"י מ"מ אנן ק"ל כדברי מרן ז"ל דשיעור מיל הוי רביע שעה וחלק א' מעשרים מהשעה ותול"מ.

יח

חי) שם והמים נמצאים לפניו וכו'. כתב הט"ז סק"א וז"ל תימה דהא זה פסק הרי"פ וכמ"ש בב"י דיש חילוק בין לפניו ובין לאחריו לענין מים ולדידיה צריך להמתין על המים אפי' אם יעבור זמן התפלה וכמ"ש כ"י בשם רב עמרם ומ"ש בגמרא דמהני כל מידי דמנקי היינו לק"ש דוקא אבל לא לתפלה, ואמאי סיים כאן דאם מתיירא שיעבור וכו' ינקה וכו' וזה דעת התו' והטור, וכ"ת דנקיט חומרא דתרוייהו זה אינו דאדרבא לרי"פ יש חומרא דאסור להתפלל עד שיהיו לו מים עכ"ל, וכן הקשה הדרישה או' א' והניח בצ"ע יעו"ש, אמנם הל"ח בפ' היה קורא או' ל"ח הקשה קושיא זו ותירץ דכעין פשרה הוא עושה דבאין שהות לא רצה לפסוק כדברי הרי"פ וסיעתו יעו"ש, והביאו מאמ"ר סוף או' ג' וכן מוהרי"ע ז"ל בס' לחם יהודא דף ט' ע"ב הקשה קושיא זו על מרן ז"ל בסגנון אחר קצת ותירץ כהל"ח והביאו נו"ש או' ג' יעו"ש, ועוד עיין א"ר או' ו' וי"א בהגב"י ומש"ז או' א' ונה"ש אז' ג' ודו"ק:

יט

יט) שם. והמים נמצאים לפניו וכו'. ודוקא לגבי תפלה הוא דאם אין לו מים צריך לחזור אחריהם עד פרסה וכו' אבל לק"ש א"צ לחזור אחריהם אם אין לו אלא ינקה ידיו בצרור וכו' כן פסק מרן ז"ל בב"י להלכה כדעת הרי"פ והרמב"ם והרשב"א בשם רבינו האיי ז"ל לחלק בין ק"ש לתפלה יעו"ש:

יט) וכתב הב"ח דלתפלת שחרית כיון דא"צ לחזר אחר מים לק"ש השתא כיון דצריך להסמיך גאולה לתפלה אין לחזר אחר מים גם לתפלת שחרית והכי נקטינן דלא כש"ע עכ"ד ועי"ש, מיהו העו"ת או' ז' הביא דברי הב"ח הנז' וכתב עליו וז"ל ואני לא ידעתי מאי ק"ל דהא אפשר להמתין בשירה חדשה כדי להסמיך גאולה לתפלה וכמו שמבואר לעיל סי' ס"ו ס"ט וכן עיקר לדינא דמיד שהגיע זמן ק"ש קורא ק"ש עם ברכותיה עד שירה חדשה וממתין בתפלה עד שיגיע למים כשיעור שביאר המחבר ז"ל עכ"ל, והביאו נו"ש או' ג' ומ"ש הלח"י דף ט' ע"ג לדחות דברי העו"ת כבר ישב אותם הנו"ש שם והסכים לדברי העו"ת יעו"ש, וכן הא"ר או' ו' כתב ליישב כדברי העו"ת יעו"ש, וע"כ אין לזוז מדברי מרן ז"ל דגם דלתפלת שחרית צריך לחזור אחר המים אם יש שהות שלא יעבור זמן התפלה:

כ

ך) שם, עד מיל חוזר יותר ממיל וכו'. משמע דמיל עצמו חוזר וכ"כ העו"ת או' ו', ועיין בל"ת פ' היה קורא או' ל"ח שתמה על דברי מרן ז"ל כאן בש"ע דשבק גי' גמרא שלנו וגי' הרי"פ גם גי' הרשב"א בשם רבינו האי שכתב הוא, ונקט מה שנראה לו מן הרמב"ם בלבד וגם אינו מוכרח ממש בהרמב"ם אלא שנראה כן כמו שדקדק בעצמו לומר שנראה שהיה גורם כן, ובכ"מ פ"ד מה"ת כתב בפי' שגי' הרמב"ם מיל הוא דאינו חוזר הא פחות ממיל חוזר עכ"ד, וכן תמה הנ"ץ דף י"ד ופסק דלא כהש"ע יעו"ש, והביאו א"ר או' ה' וכ"פ הפר"ח או' ד' דפחות ממיל חוזר אבל מיל אינו חוזר יעו"ש וכ"כ הער"ה או' ג' דאע"ג דהא"ח והכלבו כתבו מיל חוזר לא נקטינן כן נגד הני רבוותא בה"ג פ' מ"ש והרי"פ והרשב"א בשם רב האי וסמ"ג עשין י"ח והטור סי' רל"ג בשם רע"מ וכ"ש דכמה פו' ס"ל דאין לחזור כלל יעו"ש, וכ"פ הגר"א, אמנם הא"ר שם כתב דכיון דבכלבו דף ז' ובס' צ"ל דף מ"ג פסקו דמיל עצמו חוזר וכ"מ מס"ח סי' י"ח כן עיקר, וכ"פ הלבוש כדברי מרן ז"ל סו"ב במק"ח או' ב' ר"ז או' ד' קיצור ש"ע סי' י"ב או' ה':

כא

כא) שם, יותר ממיל אינו חוזר, ורוכב דינו בזה כמהלך ברגליו, ואין חילוק בין דרך רע לטוב, תשו' בית יעקב סי' ל"ה, א"ר או' ה':

כב

כב) שם יותר ממיל אינו חוזר, עיין ט"ז בסי' רל"ג סק"ב שהקשה מכאן לשם שבכאן פסק מרן ז"ל כדעת הרי"פ שאם אין לי מים צריך לחזר אחריהם ושם פסק כדעת התוספות דאם אין לו מים מזומנים א"צ ליטול יעו"ש, והביאו הנה"ש בזה הסי' סוף או' ג' וכתב דאין כאן שום סתירה דהכא בנט"י שחרית שהוא חיוב גמור כדאיתא בהרואה ובסי' ד' כתב הב"י טעם הדבר יעו"ש הילכך כל דליכא מיא פסק שיחזור אחריהם, אבל דבריו בסי' רל"ג היינו בתפילת המנחה דאיכא מרבוותא דס"ל דאפי' אית ליה מיא א"צ ליטול כל שלא ידע אליהם שום לכלוך, וה"ה לתפלת שחרית כל שנטל כבר שחרית והסיח דעתו מהם וכמ"ש בסעי' שאח"ז רחץ ידיו שחרית וכו' והן הם הדברים שכתב שם סוס"י רל"ג ובהא הוא דאמר דכיון דאינה נטילה של חיוב כ"כ כל שאין לו מים מזומנים א"צ ליטול והם דברים פשוטים לע"ד עכ"ד, והמש"ז בזה הסי' אות א' כתב דיש לחלק בין בדרך ובין בביתו, דבדרך כ"ז שלא עבר הזמן מחויב לפניו ד' מילין ולאחריו מיל, ובביתו לא הטריחו כלל, או יש לחלק בין ידיו מטונפות דחוזר אחריהם ובין סתם ידים דא"צ לחזור אחריהם, או יאמר לקמן במנחה דעיקר התחלתה מט' ומחצה להמחבר לא יצויר הדין לפניו ד' מילין דהוא שיעור שעה וחומש שעה וכל הזמן של מנחה לר"י עד פלג המנחה הוא זה השיעור פחות ג' מכוטי"ן משו"ה לא כתב שם זה עכ"ד:

כג

כג) שם ואם מתירא שיעבור זמן התפלה וכו'. כתב הב"ח בסי' רל"ג כשהוא בעיר שמתפללי בצבור אפי' יש לו שהות להתפלל ביחיד לאחר שיחזר אחר המים אלא שיעבור השעה שהצבור מתפללין ג"כ אסור לחזר אחר המים אלא ינקה ידיו בצרור וכו' עכ"ל והביאו העו"ת שם, א"ר בזה הסי' או' ו' נו"ש או' ד' ת"א כלל ז' או' ב' פת"ע או' ט':

כד

כד) שם או בכל מידי דמנקי, כגון לחכך ידיו בכותל הכתוב בסעי' ו, וכדומה, ועיין בדברינו לעיל סי' ר' מאות ק' עד או' ק"ד יעו"ש,

כה

כה) [סעיף ה'] רחץ ידיו שחרית והסיח דעתו צריכים נטילה לתפלה וכו'. אבל לשאר ברכות פשיטה בהסח הדעת לא פסל אא"כ יודע שנגע במקום מטונף, מ"א בזה הסי' סק"ד ובסי' קנ"ח סק"ט, וכ"כ א"א כלל ז' או' ג' ועיין לעיל סי' ד' סעי' כ"ג ובמ"א שם ס"ק כ"ו ובסי' קע"ז סק"ב, וכן לד"ת אין הסח הדעת פוסל, פרמ"ג א"א או' ג'. ח"א שם.

כו

כו) שם צריכים נטילה לתפלה וכו'. ואפי' עומד מלימודו יטול ידיו לתפלה, מור"ם בהגהה לסי' רל"ג סעי' ב' והביאו שכנה"ג בהגב"י בזה הסי' או' ג' וכתב ולא ראיתי למורי הרב ולשאר גדולי הדור נזהרין בזה עכ"ד, מיהו כבר כתבנו לעיל בסי' ד' או' ק"ו דנכון להחמיר היכא דאפשר כדי לצאת ידי המחמירין יעו"ש. ועוד עיין בדברינו לסי' רל"ג סטי' ב' כי שם יתבאר עוד מדינים אלו בס"ד.

כז

כז) שם, ולא יברך, כ"כ ב"י שלאחר שהביא דברי הרמב"ם פ"ו מה' ברכות שכתב כל הנוטל ידיו בין לאכילה בין לק"ש בין לתפלה מברך תחלה אקב"ו על נט"י כתב מרן ז"ל לא ראיתי נוהגים לברך ענ"י לשום תפלה חוץ מנטילת שחרית לבד וטעמא דמסתבר הוא כיון דאיכא מאן דאמר שא"צ ליטול סב"ל עכ"ל, וכ"כ ב"י סי' ז' וז"ל מנהג העולם שאין מברכין ענט"י אלא בשחר ובשעת אכילה בלבד אבל בשאר כל היום אם עשה צרכיו גדולים, או קטנים ושפשף אף אם רוצה להתפלל מיד אין מברכין ענט"י עכ"ל ועי"ש וכ"פ בש"ע שם סעי' א' וכ"כ האחרונים,

כח

כח) שם, ואם אין לו מים מזומנים א"צ לחזור וליטול אלא מנקי ידיו בכל מידי דמלקי, לבוש, סו"ב במק"ח אות ג' ר"ז אות ה' חס"ל אות ו' קיצור ש"ע סי' י"ב או' ו' והיינו דוקא בסתם ידים אבל אם היו ידיו מלוכלכות או שנגעו במקום מטונף צריך לחזור אחר מים מלפניו ד' מילין ולאחריו מיל אם לא יעבור זמן התפלה כמ"ש בסעי' הקודם, כן הבין העו"ת או' ח' דברי הש"ע, וכן הסכים א"ר או' ז' וכ"מ מדברי הסו"ב שם, וכ"כ האחרונים, ח"א כלל ז' או' ב' ר"ז שם, חס"ל שם קיצור ש"ע שם, פת"ע או' י"ד, ודלא כהל"ח פ' היה קורא או' ל"ח שכתב דגם בלכלוך די במידי דמנקי אם אין לו מים מזומנים יעו"ש.

כח) וכתב החס"ל שם דהדבר קרוב לודאי שהאדם מלכלך ידיו בתוך היום ולכן טהור ידים יוסיף אומץ ויזהר ליטול ידיו במים ולא יעבור, ומצוה זו מוטלת על שמש ביהכ"נ שיכין כלי מלא מים בעזרת ביהכ"נ, וכל כיוצא בזה העושה אותו זכות הוא לו וזכות הרבים תלוי בו עכ"ד,

כט

כט) שם, הגהה, ואפי' היו ידיו מלוכלכות וכו'. עיין מש"ל או' כ"ז,

ל

ל) [סעיף ו'] העומד בתפלה וכו' די בנקיון עפר וכו'. או בקורה או במפה, ואם הוא בספינה מקנח בדפנותיה או בבגדים קשים, וכן אתה דן בשבת שאין רשאי בטלטול צרור או עפר כמ"ש לעיל סי' ד' או' ק' יעו"ש,

לא

לא) [סעיף ז'] מקום מטונף וכו'. וז"ל תשו' הרשב"א המיוחסות להרמב"ן סי' קצ"ה והביאה ב"י ואיזהו מקום טנופת לדבר זה מסתברא שלא במקום הטינופת ממש אלא אפי' שוק וירך ומקומות המכוסים באדם לפי שיש מלמולי זיעה וכן מחכך בראש, אבל מקומות מגולים בפניו ומקומות מגולים שבזרועותיו אין זה מקום הטינופת שאין שם מלמולי זיעה וצואה וכן אנו נוהגין עכ"ד, וכ"כ בש"ע לעיל סי' ד' סעי' כ"א, ועיין בדברינו לשם מ"ש בזה בס"ד ומ"ש המש"ז או' ב' דאם הולך יחף ברגליו אפשר דהוי בכלל מקומות המגולים, ממש"ל סי' ד' או' ע"ג ואות צ"ד נראה דאין לחלק בזה אלא אפי' במקום שהולכים יחף אם נגע בהם מטמאים את הידים כיעו"ש.

לב

לב) שם, וכן אם חיכך הראש, משמע דוקא חיכך אבל אם נגע בשער הראש בלא חיכוך ליכא קפידא, וכ"כ לעיל סי' ד' או' ע"ד בשם כמה פו', יעו"ש, וכ"כ הפתה"ד בזה הסי' או' ד'

לג

לג) שם, וכן אם חיכך הראש, ואם נגע בתפלה במקומות אלו ודאי די בנקיון כמ"ש המחבר אבל בק"ש ובפסד"ז צריך לילך אחר מים המזומנים בעיר ליטול ידיו ופשוט היא מש"ז או' ג'

לד

לד) שם הגהה, ולכן אסור ליגע וכו'. והנוגע במקומות אלו כל שאין צואה מותר בהרהור, פרמ"ג א"א סי' קנ"ח או' ט' פת"ע בזה הסי' או' ט"ז.

לה

לה) שם בהגה, ולכן אסור ליגע וכו'. ואם נגע בידיו בערוה אסור להתפלל או לברך שום ברכה עד שינקה ידיו, ד"מ אות ג' בשם הר"ן פ' ע"פ:

לו

לו) שם בהגה, או עוסק בתורה, לכ"ע די בנקיון בעלמא אעפ"י שיש לו מים, מ"א סק"ה, ר"ז אות ו' ועיין לעיל סי' ד' סעי' י"ח ובדברינו לקמן סי' צ"ו אות ך' דמשמע שם דאם אפשר לו צריך ליטול במים דוקא יעו"ש:

לז

לז) שם בהגה, וכן בצואת האוזן והאף וכו'. וכ"כ האחרונים כמש"ל סי' ד' או' צ"ז יעו"ש:

לח

לח) שם בהגה, כי אם ע"י בגד, וכ"כ האחרונים שע"י בגד מותר ליגע במקומות המכוסים כמש"ל סי' ד' או' פ"ז יעו"ש:

לט

טל) [סעיף ח'] המשתין לא יתפלל וכו'. אבל מותר להשתין במקום שהתפלל, ומ"מ מדת חסידות שלא להשתין בתוך ד"א של תפלה, אפי' היכא שיש היתר גמור כגון ששהה כדי הילוך ד"א מגילה דף כ"ז ע"ב ותו' שם, מ"א סק"י א"ר או' ט', א"א או' ו' ר"ז או' ח' נו"ש או ז':

טל) כתב בס"ח סי' תתכ"ה שאין להשתין או לרוק במקים שכיסה דם חיה או עוף בברכה בעוד הדם מכוסה, והביאו א"ר שם:

מ

מ) שם, עד שישהה כדי הילוך ד"א, ואע"ג דבלאו הכי צריך להרחיק מהם ד"א כמ"ש לעיל בסי' ע"ח כתב הכלבו בהלכות תפלה כגון שמשתין בתוך כלי או במקים גבוה ולמטה שא"צ להרחיק בשביל מים שוהא כדי הילוך ד"א ומתפלל, והביאו א"ר שם, ער"ה או' ח' וכתב אבל במקום שצריך להרחיק ד"א לכ"ע סגי בכך וא"צ שישהא עוד כדי ד"א יעו"ש:

מא

מא) [סעיף ט'] הרוקק לא יתפלל עד שישהא ד"א, והטעם משום שמא נשאר קצת מכיחו וניעו בפיו, כ"כ הרב מוהרי"ב ז"ל בביאורו להירושלמי והביא נו"ש סוף או' ח' ועיין יפ"ל ז"ל או' י"א:

מב

מב) שם, עד שישהא ד"א, כלומר עד שישהא כדי הילוך ד"א וכמבואר בסעי' הקודם והכי איתא בירושלמי בפ' מי שמיתו יעו"ש, יפ"ל שם, וכ"כ ר"ז או' ט' ח"א כלל כ"ב או' ט"ז, חס"ל או' ט':

מג

מג) שם, ודוקא לרצונו, פי' מי שרוקק מחמת טיול, מ"א סק"ז בשם הרא"ש, ש"ץ דף ק"י ע"א, ר"ז שם, ח"א שם:

מד

מד) שם, אבל אם נזדמן לו רוק מותר, וכתב הלבוש דירקקנו מיד ולא ישהנו בתוך פיו שמעכב תפלתו עכ"ד, והביאו א"ר או' י"א וכתב ולפ"ז אם כבר השלים תפלה אף שנזדמן לו רוק לא ירקקנו, אבל בל"ח בפ' מי שמתו או' קכ"ד כתב דאף בזה מותר יעו"ש, ואולי טעמא שמעכב שפוותיה דמרחשן מתפלה וצ"ע עכ"ד, ועיין נו"ש או' ח':

מה

מה) [סעיף י'] טוב ליתן צדקה וכו'. וכ"כ ביו"ד סי' רמ"ט סעי' י"ד והוא ממ"ש ז"ל במסכת בתרא דף יו"ד ע"א רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי אמר כתיב אני בצדק אחזה פניך, ועיין בדברינו לעיל סי' נ"א או' מ"ד ואו' מ"ה מ"ש בזה בס"ד, ועיי"ש שכתבנו שצריך ליתן ג' פרוטות קודם הכנסו לבהכ"נ וג' פרוטות בויברך דוד ומעשה באחד שהיה נוהג כן ליתן קודם תפלה וגם בויברך דוד ג"פ ופ"א חסר והוכיחו איתו בחלום ע"ז:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---