כף החיים/אורח חיים/צג

כף החיים ‏ אורח חיים צג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] ישהא שעה אחת וכו'. הכי איתא במסכת ברכות ריש פ' אין עומרין דף ל' ע"ב חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין, ושם בדף ל"ב ע"ב אמרו המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו וכו' יעו"ש, וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ד מה"ת דין ט"ז אלא שכתב שם קודם לזה צריך לישב מעט קודם תפלה כדי לכוין את לבו וכו' ומעט אחר התפלה, וכתב שם מרן ז"ל בכ"מ על דברי הרמב"ם הנז' דאע"ג דא"א לשהות שעה אחת כחסידים הראשונים מ"מ צריך לישב מעט עכ"ל, וכ"כ הלח"מ שם דלדידן די לנו שנלמוד מהם לזמן מועט יעו"ש, וכן פי' הפרישה או' א' דברי הטור וכתב דשיעור מועט היינו שיעור ב' פתחים דהוא כדי הילוך ח' טפחים כמ"ש בסי' צ' סעי' כ' יעו"ש, וכ"כ מ"א סק"א, א"א או' א' ר"ז או' א' ח"א כלל כ"ב או' ב' ל"ח פ' הנז' או' ל"ז ועי"ש במה שתמה על הש"ע שנקט שעה א' וכתב עוד שהשהייה תהיה בישיבה ולא בעמידה יעו"ש, וכ"כ א"ר אות א' ני"ש אות א' יפ"ל אות א' וכתב שם הנו"ש וז"ל האמנם מפשט דברי מרן הש"ע ז"ל לא משמע הכי אלא ס"ל דצריך שעה ממש ולא שנא ליה בין חסידים לשאר העם והסמ"ג ותהר"י גם הם לא חילקו בין חסידים לשאר אינשי וטעמם נ"ל מהא דאמרינן בגמרא שם דף ל"ב ב' אמר ריב"ל המתפלל צריך לשהות וכו' ואיתא נמי התם תנ"ה המתפלל צריך שישהה שעה א' קודם תפילתו ושעה א' אחר תפלתו וכו' ולא הוזכר שם דהחסידים היו עושים כן אלא אמרו צריך סתם משמע דכל אדם צריך וכ"נ שכן הוא דעת הרי"פ ז"ל והרא"ש ז"ל שהביאו הך מימרא דריב"ל שאמר צריך אחר הך דהחסידים הראשונים לומר דכל אדם צריך וכן סתם דבריו הטור בקיצור פסקי הרא"ש סי' י"א עכ"ל ועוד עי"ש במ"ש לדחות דברי הלח"י על הרמב"ם פ"ד מה"ת שכתב שעה א' דכתב הש"ע לאו דוקא אלא ר"ל מעט, וכתב שכ"מ מדברי הברכ"י אות א' שכתב וז"ל לרוב העולם סגי לשהות מעט וכ"כ מהר"ר ישי אלמולי דעת מרן ז"ל הובאו דבריו במרכבת המשנה עכ"ל יעו"ש, ועיין ר"ז שם וקשל"ה בדיני הנהגת התפלה והביאו היפ"ל שם, ומ"מ כיון דיש מפרשים דברי מרן ז"ל דשעה א' ממש קאמר ולכל אדם יש להחמיר היכא דאפשר, דהיינו מי שאפשר לו יבא ללמוד במקום שמתפלל כמו שעה א' קודם תפלת מנחה וערבית ובזה משתכר כפלים שקובע עתים לתורה וגם שוהא שעה קודם שמתפלל, ובשחרית בל"ה יש קודם תפלה סדר הקרבנות ופסד"ז ויוצר ששוהא בהם כמו שעה א' ואחר התפילה ג"כ אומרים אשרי וכו' וכ"כ ראשון לציון דזה יועיל לשעה א' קודם וכו' והביאו י"א במה"ב אות א':

ב

ב) שם כדי שיכוין לבו וכו'. ואם טוב לאחוז סידור בידו בעת תפלת י"ח או לעצים עיניו עיין מש"ל סי' מ"ט אות ט' ועוד יתבאר לקמן בס"ד בסי' צ"ו אות ט' ואות יו"ד:

ג

ג) שם, כדי שיכוין לבו למקום, ואם לבשה האשה בגד איש ואח"כ לבש האיש אותו בגד אין תפלתו מקובלת, ס' הזכירה דף ט' ע"ב, רו"ח סי' פ"ט אות ג':

ד

ד) שם, ושעה א' אחר התפלה וכו'. ואם יכול להתעכב עד שלא ישארו יו"ד בבה"כ טוב לו שלא גרם הוא להרוס הבנין להסתלק השכינה שהרי נתעכב עד שלא נשאר מקום לשכינה לנוח, ועוד כי הישיבה בבהכ"נ היא מצוה בפני עצמה כדכתיב אשרי יושבי ביתך ומכאן סמכו שצריך האדם לשהות שעה אחת קודם תפלה ושעה אחת אחר התפלה, אשרי יושבי ביתך לקודם התפלה, עוד יהללוך סלה לאחר התפלה, סדה"י א"ר אות א' ש"ץ דקנ"ח ע"ב, חס"ל אות ב' וכתב ומכ"ש שלא יצא ראשין מעשרה האחרונים שהוא עיקר הגורם לסילוק השכינה ע"כ:

ה

ה) שם, שלא תהא נראית עליו כמשאוי וכו'. החס"ל ה"ן בפיו תוכחות על כי הן רבים עם הארץ הרצים יצאו דחופים ממהרים לצאת אף קודם אמירת עלינו לשבח ואיסורא עבדי כיעיש"ב, וכתב בס"ח סי' ח"י אל יצא אדם מביהכ"נ עד שיסיים כל התפלה אלא א"כ צריך לנקביו או להקיא יעו"ש, יפ"ל אות ג' ועיין לקמן סי' צ"ח סעי' ג':

ו

ו) [סעיף ב'] לא יעמיד להתפלל אלא באימה והכנעה אין ר"ל שיתעצב אל לבו דהא אמרו שם בגמרא דל"א ע"א לא מתוך עצבות ולא מתוך עצלות, אלא הכנעה שיש בה שמחה שיזכור אשר הוא עפר ואפר רמה ותולעה ואפי' הכי זכהו המקום ב"ה להתפלל לפניו אשר הוא רם ונשא גדול ונירא אש אוכלה מלא כל הארץ כבודו אשר כמה מלאכים קדושים מתאוים להקדישו ולהעריצו באימה וביראה בקדושה ובטהרה, והוא בן אדם עפר מן האדמה, נתן לו רשות לומר כמה שירות ותשבחות, ודברי תפילות, ועי"ז ירבו לו השמחות ולהתפלל מתוך קירות לבות, ולהסיר כל מחשבות הזרות, אשר מביאים לו הקליפות כדי לערבב לו התפילות, אלא צריך שתהיה עם התפלות הזכות והטהורות, אשר אין מעורב בהם שום מחשבות זרות. אלא מחשבת האל נורא עלילות, ובזה יזכה לזיכוך הנשמות אשר מכסא הכבוד נחצבות:

ז

ז) שם אלא מתוך שמחה וכו'. וז"ל שער הכוו' דף א' ע"כ אסור לאדם להתפלל תפלתו בעצבון ואם נעשה כך אין נפשו. יכול לקבל האור העליון הנמשך עליו בעת התפלה, אמנם בעת שמתודה הוידוי ומפרט חטאיו אז טוב להתעצב בלבר אבל בשאר התפלה נמשך לו נזק נפלא גדול ע"י עצבותו אבל צריך להראות לפניו ית' הכנעה גדולה באימה ויראה, אמנם תהיה בשמחה יתירה וגדולה בכל האפשר כדמיון העבד המשמש את רבו בשמחה יתירה. ואם משמשו בעצבות עבודתו נמאסת לפניו, וכמעט שעיקר המעלה והשלמות והשגת רוה"ק תלויה בדבר זה, בין בעת תפלתו ובין כשעושה איזה מצוה משאר המצות, וכמ"ש בגמרא ברכות דף ל' ע"ב מההוא דהוה קא בדח טובא וכו' ואמר תפילין קא מנחנא, ואל תבוז לענין זה כי שכרו גדול מאד עכ"ל, וכ"כ בהקדמת שעה"מ קודם פ' בראשית יעו"ש וכ"כ הסו"ב לקמן סי' צ"ה אות ג':

ח

ח) שם, אלא מתוך שמחה וכו'. ואותם העומדים בבית התפלה ומראים עצמם כעייפים ואינן יכולין לעמוד עליהם הכתוב אומר ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל, כל יומא לא לעי ובעידן צלותא לעי כל היום עומד בשוק לפני הפקיד וכו' ואינו עייף ובשעת התפלה אינו יכול לעמוד ס"ח סי' י"ח כנה"ג בהגה"ט (וכתב החיד"א בפי' לס"ח אות כ"ה דנשמט מהכנה"ג ז"ל לומר דין זה משם ס"ח יעו"ש והביאי היפ"ל ז"ל סי' ל"ד אות א') א"ר אות ב' ש"ץ דק"י ע"ג קש"ג סי' י"ב אות ל"א, בי"ע אות י"ז, וכבר כתבנו באות הקודם בשם האר"י ז"ל כי לאו דוקא לענין תפלה בלבר צריך לעשות בשמחה מרובה אלא בכל המצות ות"ת, ולכן צריך שיזכור האדם תמיד בכל עת, ובפרט כשהוא עושה איזה מצוה כי הוא עומד ועובד לפני אש אוכלה ובוחן מחשבתו באיזה בחינת מחשבה הוא עובדו אם זכה וברה או יש בה צד פניה ומחשבה זרה ובזה יהיו כל מעשיו לש"ש ובהתלהבות ובשמחה מרובה ויזכה לחיי העוה"ב:

ט

ט) [סעיף ג'] אין עומדין להתפלל מתוך דין וכו'. דאף בד"ת אסור לחשוב בתפלה כמבואר בס"ח סי' תקמ"ו וז"ל ואל ישיאך לבך לאמר טוב שאהרהר בד"ת שאותו טעם שאני זוכר אם לא אהרהר אחריו אשכחנו כ"א תסיר ד"ת מלבך בשעה שאתה מתפלל הקב"ה ישלם לך תחת אחד ששכחת תזכור כמה וכמה דכתיב עת לעשות לה' הפרו תורתך עכ"ד, וכ"כ ש"ץ דף ק"ו ע"ד דאפי' להרהר בד"ת אסור כי זמן תורה לתוד ותפלה לחוד יעו"ש, והב"ד היפ"ל או' ו':

י

י) שם, ולא מתוך הלכה וכו'. אבל ליכנס לבה"כ ולבית המרחץ מתוך הלכה שאינה פסוקה מותר. כנה"ג בהגה"ט א"ר או' ג' א"א או' ג':

יא

יא) שם, אלא מתוך הלכה פסוקה, נ"ל דהיינו שלא יעסוק בפלפול קודם התפלה, אבל אם עסק בפלפול והתחילו הצבור להתפלל יתפלל עמהם ובפרט האידנא שאין מכוונין כ"כ. מ"א סק"ג. א"ר שם סו"ב או' ג' ר"ז או' ג' ח"א כלל כ"ב או' י"ג, בי"ע או' ס"ח, ועיין לקמן סי' צ"ח ססעי' ב':

יב

יב) שם, אלא מתוך הלכה פסוקה. כתב הר' יונה פ' אין עומדין שתהא בלא מחלוקת וגם לא תהא חמורה הצריכה עיון שלא יהרהר בה עכ"ל. והביאו ד"מ או' א' וכתב וכ"מ מפי' רש"י שם:

יג

יג) [סעיף ד'] העוסק בצרכי צבור וכו'. פי' לענין לעמוד מתוכו להתפלל וכו' נ"ל דוקא בדבר שאין בו טירדא דומיא דהלכה פסוקה, מ"א סק"ד, א"ר שם ר"ז או' ד' ומ"מ אין לבטל תפלת הצבור וכ"ש אם מתירא שיעבור הזמן דרשאי להתפלל א"א או' ד' ועיין באו' הקודם:

יד

יד) שם ויש מפרשים דהיינו לענין דא"צ לפסוק וכו'. הדין דין אמת לכ"ע שא"צ להפסיק ולהתפלל ובמכ"ש מק"ש שנתבאר לעיל סי' ע' סעי' ד', פר"ח, וכ"כ הברכ"י או ב' וכ"כ הגר"א או' ב' ועיין בדברינו לשם בס"ד:

טו

טו) ואם ע"י עסק זה בצרכי צבור עבר זמן התפלה א"צ להשלים אותה בזמן תפלה שאחרים פרישה או' ט' וכ"כ בדרישה ביו"ד סי' שמ"א או' ג' וכן הסכים הרב נקה"כ שם ודחה דברי הט"ז שם סק"ה שחלק על הדרישה, וכ"כ המ"א בזה הסי' סק"ה, א"ר או' ד' מאמ"ר או' ד' וכן הסכים י"א סי' ק"ח בהגה"ט ודחה דברי הט"ז שבשם סק"א יעו"ש, וכן הסכים הברכ"י בזה הסי' או' ג' ובסי' תרפ"ז או' א' ובמחב"ר סי' ק"ח או' ד' נו"ש בזה הסי' או' ד' ר"ז או' ד' ת"א כלל כ"ב או' י"ד:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---