כף החיים/אורח חיים/פח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כף החייםTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png פח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א) [סעיף א'] כל הטמאים קורין בתורה וכו'. ואפילו בטומאה היוצאה מגופם כגון זבים וזבות נדות ויולדות ואסמכוה אקרא הלא כה דברי כאש וכו'. מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה. ב"י. לבוש. א"ר אות א'. ר"ז אות א':

ב[עריכה]

ב) שם חוץ מבעל קרי וכו' כדי שלא יהיו ת"ח וכו'. טעם זה הוא מהרמב"ם פ"ד מהלכות תפלה דין ד' והטור כתב הטעם משום שהקרי בא מקלות ראש וכתב ב"י דהכי מוכח בפ' מי שמיתו יעו"ש. ואמנם הטעם שכתב הרמב"ם הוא ג"כ מן הגמרא ברכות דף כ"ב ע"א יעו"ש. ועיין פרישה אות א' ודו"ק. והא דבחר לו מרן ז"ל לכתוב בש"ע טעם הרמב"ם ז"ל ולא טעם הטור נלע"ד בס"ד כדי לרמוז בו ג"כ שצריך שיהיו הת"ח נזהרין שלא יהיה מצויין אצל נשותיהם כתרנגולים כיון שפני כך היתה התקנה שאעפ"י שנתבטלה התקנה של הטבילה מ"מ עיקר הדין שלא יהיו הת"ח מצויין וכו' עדיין במקומו עומד כמ"ש בטור וש"ע ריש סי' ר"מ עי"ש ודו"ק:

ג[עריכה]

ג) שם ואח"כ בטלו אותה וכו', ואע"ג דאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמניין וא"כ היאך יכול לבטל תקנת עזרא שאני הכא דלא פשטה התקנה בכל ישראל לפי שלא היה כח ברוב הציבור לעמוד בה ובטלו אותה מעצמן, וכמ"ש שם בגמרא א"ר נחמן בר יצחק נהוג עלמא כתלת סבי וכו'. כרבי יהודה בן בתירה בד"ת. משמע שמאליהן נהגו ובטלוה. כמבואר כ"ז בכ"מ פ"ד דק"ש דין ח' יעוש"ב. ועיין מ"א סק"א:

ד[עריכה]

ד) שם ואח"כ בטלו אותה וכו'. וכתב הטור בסס"י רמ"א וז"ל ויש חסידים ואנשי מעשה שהיו מחמירין על עצמן וטובלין לקריין להתפלל וחומרא יתירא היא זו שאף להרי"פ שכתב שיש מצריכין טבילה לתפלה לאו דוקא טבילה אלא רחיצה בתשעה קבין ואני כתבתי למעלה שא"צ לא טבילה ולא רחיצה והמחמיר תע"ב עכ"ל והביאו ב"י בזה הסי'. ואמרו שם בגמרא א"ר ינאי שמעתי שמקילין בה ושמעתי שמחמירין בה וכל המחמיר בה על עצמו מאריכין לו ימיו ושנותיו ופי' רש"י שמקילין בה במרחצאות או בנתינת ט' קבין שמחמירין בה בארבעים סאה עכ"ל ועיין עוד בדברינו לעיל סי' ע"ו אות כ"א ומי שנהג לטבול לקריו קודם תפלה ושוב נחלש גופו וא"י צריך התרה. רו"ח בשם הפו':

ה[עריכה]

ה) והוי יודע דהני מ' סאה שהתקין עזרא לבעל קרי אפי' כולם מים שאובין כשרים וכדתנן במס' מקוואות ריש פ"ח מקוואות העכו"ם שבחוצה לארץ כשרין לבעלי קריין אפי' נתמלאו בקילון וכן פי' שם הרמב"ם והר' שמשון. ובפ' מי שמיתו תניא בעל קרי שנתנו עליו ט' קבין מים טהור בד"א לעצמו אבל לאחרים כלומר ללמד לאחרים מ' סאה רבי יהודה אומר מ"ס מ"מ ואפליגו אמוראי במילתיה דר"י ח"א לא שנו אלא בקרקע אבל בכלים לא וח"א אפי' בכלים נמי ופריך בגמרא בשלמא למ"ד אפי' בכלים היינו דקתני ר"י אומר מ"ס מ"מ אלא למ"ד בקרקע אין בכלים לא מ"מ לאייתויי מים שאובים אלמא דלכ"ע מים שאובים כשרים אלא דמר מכשר אפי' לטבול בעודם בכלי ומ"ס שאעפ"כ בעינן מיהא שיהיו בקרקע כעין טבילה. וגרסינן בפ"ב דגיטין דט"ז ע"א א"ר פפא הרי אמרו בעל קרי החולה שנפלו עליו ט' קבין מים טהור. בעי רב פפא וחציו בנתינה מאי תיקו. ופי' רש"י ב"ק וכו' טהור לד"ת דעזרא תיקן טבילה לבעלי קריין קודם שיעסקו בתורה והקלו על החולה בנתינת ט' קבין אפי' שאובין במס' ברכות אבל לטהרו ליכנס למקדש בעינן מ"ס. וחציו בטבילה שנכנס חציו לתוך המקוה ועל חציו נתן ט' קבין שאובין ע"כ. וכתב ב"י וז"ל וכיון דמידי דתקנתא דרבנן הוא נקטינן לקולא ואע"ג דתקנת עזרא ליתא האידנא כתבתי זה משום דנ"מ למי שקיבל עליו לנהוג כתקנת עזרא עכ"ל. ועוד נ"מ מש"ל סי' ע"ו אות כ"א בשם האר"י ז"ל דטומאת קרי מתגלה במצח האדם תמיד כ"ז שלא טבל אבל אם טבל אינה מתגלה כ"א דבר מועט באותו היום וכתב החיד"א דמסורת היא שהרואה קרי וטובל ביום ההוא דוקא ומתודה כראוי נמחק המזיק של קרי יעו"ש. וא"כ מי שא"א לו לטבול במקוה יטבול במ"ס מים שאובין או בשפיכת ט' קבין על ראשו וגופו כאשר יבואר לקמן בס"ד. ועוד עיין בדברינו לעיל סי' ע"ו אות כ"ב שכתבנו דמי שא"א לו בטבילה יעשה נטילה של ארבעים פעמים יעו"ש. וזה אם א"א לו לא בטבילה במקוה ולא במים שאובים ולא בט' קבין אז יעשה הטבילה הנז' ומיהו טוב ונכון שבכל מקום ומקום יכינו להם מקוה מים חמין כדי שיוכל כל אדם לטבול בו לתשמישו ולקריו ועי"ז יהיו כולם טהורים ותעלה תורתם ותפלתם בקדושה תמיד:

ו[עריכה]

ו) ותשעה קבין שאמרו דוקא כששופכם עליו אבל לטבול בתוכם לא מהני מידי בין אם הם בכלי או בקרקע. וצריך לשופכם עליו מכלי אחד או משנים או משלשה אבל מד' וה' אין מצטרפין. ואם הם משנים או מג' כלים צריך להתחיל לשפוך השני קודם שיפסוק הא' כמבואר בב"י, וכ"כ הט"ז סק"א. עו"ת אות ב', עט"ז אות א', מ"א סי' תר"ו אות ט', מאמ"ר בזה הסי' סוף אות ד' וכתב דבט"ז כתוב מג' או ד' מצטרפין והוא ט"ס והבאה"ט נמשך אחריו ולא הרגיש יעו"ש. וכ"כ א"ר סי' תר"ו אות י"א יעו"ש, וכתב שם הט"ז דכן יש לנהוג באותם שנוהגין להטהר בערב ר"ה ובערב יוה"כ ע"י ט' קבין עכ"ד, ועיין בהגהה סי' תר"ו סעי' ד' ובמ"א שם:

ז[עריכה]

ז) וזה סדר שפיכת ט' קבין בתחלה ישפוך מים על פס רגלו מתחת העומדת בארץ כדי כשיבואו אח"כ המים על גופו ועל פס רגלו ממעל יהיה חיבור עם המים שעל פס רגלו אשר מתחת ויהיה כאלו על כל גופו באו המים אפי' מתחת רגליו שנוגעות בקרקע ואח"כ יבא אחר ויתפוס לו המים או יניחם במקום שאפשר שישפכו עליו מאליהן והוא יהיה עומד וידיו יהיו מוטות מצדדיו זה מצד זה וזה מצד זה עד אצל הירך אבל לא דבוקות בגופו כדי שישפך עליהם המים מכל צדדיהן וישפכו לו המים על ראשו ויורד על גופו ועל ידיו עד פס רגלו ואז יתחבר עם המים אשר על פס רגלו מתחת העומדת בארץ ויהיה הכל בחיבור אחד ונמצא שבאו המים על כל גופו ובזה יוצא נתינת ט' קבין כתקנה, ועיין מש"ז אות א' וביו"ד סי' קצ"ח סעי' כ"ח ודו"ק:

ח[עריכה]

ח) ושיעור ט' קבין כתב ב"י בסי' תר"ו בשם התשב"ץ שהם רי"ו ביצים וכ"כ א"ר שם אות י"א יעו"ש, וכ"כ המש"ז בזה הסי' אות א' ובסי' תר"ו אות ו' יעו"ש. ושיעור הביצה הוא כלי שמחזיק י"ח דרה"ם מים כמש"ל סי' פ"א אות ג' בשם הרמב"ם ז"ל יעו"ש, וא"כ רי"ו ביצים יעלו לחשבון שלשת אלפים ושמנה מאות ושמונים ושמנה דרה"ם מים:

ט[עריכה]

ט) שם הגהה. יש שכתבו שאין לאשה נדה וכו', כתב רי"ו בנתיב כ"ו ח"ג שראה אנשים ונשים טועים לומר שהיולדות צריכה ליזהר מליכנס בבה"כ עד שיעברו מ' לזכר ופ' לנקבה ומנהג בטעות הוא וצריך למחות בידם עכ"ד. ב"י. עו"ת אות ג':

י[עריכה]

י) שם בהגהה. או להתפלל או להזכיר השם וכו'. כתב מ"א סק"ב צ"ע דהא י"א דנשים חייבות בברכת המזון דאורייתא וא"כ איך יוכלו ליפטר ממ"ע דאורייתא במנהג שאין לו יסוד לכן נ"ל דעכ"פ תשמע ברה"מ מאחרים ואי ליכא אחר תברך ברה"מ בעצמה בלחש וכ"ש קידוש דהוא דאורייתא דהא אפי' בעל קרי בזמן הגמרא היה מברך ברה"מ ע"י הרהור. ובב"ז סי' קנ"ג כתב שלא נהגו רק שלא ליכנס לבית הכנסת ולא לראות ס"ת וגם כשמתפללים אין עומדות בפני חברותיה ומשום מנהג וכבוד עושין כן ולא משום איסור עכ"ל, וכן עיקר עכ"ל המ"א. והביאו א"ר אות ג'. סו"ב אות ב'. ר"ז אות ב'. ועוד עיין בהגמ"י פ"ד מהלכות תפלה אות ג' שלא כתב כ"א שנהגו שלא לילך לבה"כ וכשמתפללות אין עומדות בפני חבירותיהן יעו"ש. והביאו ב"י וכתב עליו והשתא נשי דידן לא נהוג להמנע כלל מליכנס לבה"כ עכ"ד ועוד עיין בש"ע יו"ד סי' רפ"ב סעי' ט' שכתב כל הטמאים אפי' נדות מותרים לאחוז בס"ת ולקרות בו והוא שלא יהיו ידיהם מטונפות או מלוכלכות עכ"ל וא"כ משמע לפום דינא דכ"ש דמותר להם לראות בכתיבת הספר תורה בשעה שמראין אותו לעם ולשמוע הקריאה מפי הש"ץ. ועיין באות שאח"ז:

יא[עריכה]

יא) שם בהגהה. או להתפלל או להזכיר השם וכו'. כתב הפר"ח הך סברא לאו מיחוורא כלל דהא גרסינן בהדיא בפ' מי שמיתו הזבין והמצורעין ובאין על נדות מותרין לקרות בתורה ודוקא בעל קרי לא יקרא ואיכא מ"ד התם דאף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר הזכרות שבה מכלל דשאר טמאים אפילו בהזכרות ועוד תנן נדה שפלטה ש"ז והמשמשת שראתה נידה צריכין טבילה משום ראיית הקרי וכדמוכח בהדיא גבי הא דאמרינן דקסבר רבי יהודה בעל קרי מותר בד"ת וכיון שזה מוכרח מהמשנה ומדין התלמוד ומוסכם מהפוסקים שנדה חייבת להתפלל מי הוא זה שיוכל לחלוק בזה ולפטור הנשים בימי נידותן מתפילה ולכן חייב כל איש ואיש להזהיר בביתו על כך שלא ימנעו מלהתפלל בימי נדותן שרשאות וחייבות להתפלל והשומע בזה ישא ברכה מאת ה' עכ"ל. והביאו שת"ז אות ג'. וכ"כ ב"י בריש סי' זה דכתבו הרי"ף והרא"ש דמהא מתניתין שמעינן דזבין וזבות נדות ויולדות כולהו חייבים בתפלה דדייקינן טעמא דזב שראה קרי ונדה שפלטה שכבת זרע הוא דצריכי טבילה הא זב שלא ראה קרי ונדה שלא פלטה ש"ז א"צ טבילה לד"ה וכן הלכה עכ"ל. ולפי מ"ש הפו' דבטלה תקנת עזרא וא"צ טבילה מן הדין לבעל קרי ומותר לקרות בד"ת ולהתפלל א"כ אפי' זב שראה קרי ונדה שפלטה ש"ז מותר להם לקרות ולהתפלל מן הדין. וכ"מ מסתמיות דברי מרן ז"ל בש"ע. נמצא דנדות ויולדות מותרים בד"ת וגם לראות כתיבת הס"ת בשעה שמראין אותו לעם ולשמוע הפ' מהש"ץ. ובתפלה וברה"מ וקידוש חייבות מן הדין ואינם יכולות לפטור עצמן. רק בהגמ"י כתב דיש מקומות שנהגו שאין הולכות לבה"כ בימי נדותן וכתב מרן ז"ל ע"ז דנשי דידן לא נהוג להמנע כלל מליכנס לבה"כ כמ"ש באות הקודם. ומ"מ יש להזהירן בשעת שהדם שותת יפסיקו הקריאה וגם להחליף המטלית שיהא נקי בעת התפלה כל מה דאפשר. וכ"כ השת"ז שם וכן יש להזהירם שלא יכנסו בבית הכנסת בעת שידעו ששותת מהם דם מפני הכבוד:

יב[עריכה]

יב) שם בהגהה. ואפי' במקום שנהגו להחמיר בימים נוראים וכו' נראה דמיום ראשון של סליחות ואילך מקרי ימים נוראים לכל כה"ג. מעגלי צדק. והביאו מ"א סק"ג. וכתב כיון שמותרים לילך לבה"כ מותרים ג"כ להתפלל ע"כ. סו"ב או' ג' א"ר או' ג' ר"ז אות ב' ח"א כלל ג' אות ל"ח. ועיי' סי' תקפ"א סעי' א' בהגהה אימתי עומדין בני אשכנז לומר סליחות יעו"ש. וכתב שם הח"א דבמדינתו נוהגין היתר לעולם ומברכות ומתפללות ע"כ. וכתב עו"ש הח"א דלבית הקברות לא יכנסו עד שיטבלו:

יג[עריכה]

יג) שם בהגהה. בימים נוראים וכה"ג וכו' וה"ה כל כיוצא בזה כגון שמשיאה בנה או בתה או שהיא בעצמה יולדת שהולכין לבה"כ אחר ד' שבועות שרי בכל גוונא אעפ"י שהיא נדה. מ"א שם. סו"ב או' ד'. א"ר שם. ר"ז שם. וכבר כתבנו לעיל דבלאו הכי במקום שלא נהגו שלא ליכנס הם מותרים. ובכ"מ בתפלה וברה"מ ובקידוש חייבים. וכל הזהיר וזריז במצות מאריך חיים:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון