כף החיים/אורח חיים/סה
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
א) [סעיף א'] קראה סירוגין וכו'. וחזר וגמרה. לאו דוקא אלא אפי' לכתחילה גומרה וזה פשוט. פר"ח או' א'. שת"ז אות א' פת"ע או' א'. ועיין לקמן סי' ע"ח:
ב[עריכה]
ב) שם אפי' שהה כדי לגמור וכו' ולכתחל' אסור להפסי' אפי' שלא מחמת אונס ואפי' בברכות ק"ש. מיהו לענות קדיש וקדושה מותר לשהות אפי' כדי לגמור את כולה. מ"א סק"א. א"ר אות א' ש"ץ דצ"ז ע"ג:
ג[עריכה]
ג) שם הגהה. וי"א דאם היה אנוס והפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש והכי נהוג. וכן פסק הלבוש והב"ח והמ"א סק"ב ור"ז כדברי מור"ם ז"ל. אבל הפר"ח העלה כדברי מרן ז"ל דאפילו היה ההפסק מחמת אונס אינו חוזר לראש יעו"ש וכ"כ הער"ה אות א' יעו"ש, סידור בי"ע אות ד', וכן פסק ג"כ מרן ז"ל לקמן סי' ע"ח יעו"ש. וכן עיקר, ומ"ש מור"ם ז"ל והכי נהוג היינו למנהג האשכנזים והוא פשוט ולענין תפלה יתבאר במקומו בסימן ק"ד סעי' ה' בס"ד:
ד[עריכה]
ד) [סעיף ב'] קרא ק"ש ונכנס לביה"כ ומצא ציבור שקורין ק"ש וכו'. וה"ה שאר דבר שהצבור אומרים כגון תהלה לדוד קורא עמהם שכן דרך ארץ, תניא ושה"ל בשם גאון, מ"א סק"ג, א"ר או' ב', סו"ב או' ג', ש"ץ דצ"ד ע"ד, ר"ז או' ב' חס"ל אות ב', וה"ה עלינו לשבח, מחה"ש, וכתב מאמ"ר. אות ו' על דברי המ"א הנ"ל דודאי לא עדיף משאר ק"ש דאינו חובא אלא דטוב לעשות כן כמבואר לקמן סעי' ג' יעו"ש, וכ"מ מדברי הא"ר שם:
ה[עריכה]
ה) שם צריך לקרות עמהם פסוק ראשון וכו' וגם בשכמל"ו כמש"ל סי' ס"ג אות ט"ו, וכ"כ ל"ח פ' מי שמתו אות ט"ל, וכ"כ א"ר אות ב', וכתב שכן מבואר בתשב"ץ סי' רמ"א, פרמ"ג א"א אות ג':
ו[עריכה]
ו) שם כגון מב"ש ואילך לא יפסיק וכו'. אבל הב"ח כתב דאפי' עוסק בזמירות מב"ש ואילך אי נמי אפי' עומד בברכות שלפני ק"ש אפי' באמצע הברכה חייב להפסיק ולקרות עם הציבור פסוק א', וכן הוא נוהג דלא כהש"ע יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ג', מ"א סק"ד. מיהו הט"ז סק"א כתב דבפסד"ז יש להפסיק אבל בברכות שלפני ק"ש אין להפסיק כלל בשביל פסוק א' של ק"ש אלא אז יאמר אותן התיבות בניגון הצבור של ק"ש יעו"ש, והביאו סו"ב או' ג', וכן פסק א"ר אות ג' וכ"כ הפר"ח אות ב' דמאן דפסיק בין ברכות ק"ש לקרוא פסוק א' עם הצבור כסברת הב"ח ז"ל ראוי לגעור בו יעו"ש. והביאו י"א בהגב"י. ש"ץ שם. וכ"כ ר"ז אות ב'. והל"ח שם כתב דמב"ש עד ישתבח אם ירצה רשאי להפסיק ולא עביד איסורא ואם לא ירצה יאמר התיבות בניגון הק"ש ובק"ש וברכותיה לא יפסיק אלא יאמר התיבות וכו' יעו"ש, והמש"ז אות א' כתב לדעת מרן ז"ל דאפי' בין ב"ש לישתבח אסור להפסיק יעו"ש, וכ"כ המאמ"ר אות ז'. ועי"ש שהאריך בזה וסיים וז"ל העיקר כדעת מרן ז"ל ובעל תה"ד דאיסורא איכא במילתא ואין לו להפסיק וכן נהגתי והנהגתי ודברי הא"ר בזה אינם נכונים בעיני דמסיק לדינא כדברי הט"ז עכ"ל. וכן פסק סידור בי"ע אות ב' כדעת מרן ז"ל. חס"ל אות ב', ועוד עיין מש"ל סי' נ"א אות כ"ג. וכן עמא דבר:
ז[עריכה]
ז) שם אלא יאמר התיבות שהוא אומר וכו'. בניגון הציבור וכו' ולפי מה שנוהגים להניח ידיהם על פניהם בשעת קריאת פסוק א' דק"ש כמש"ל סי' ס"א סעי' ה' ג"כ הכא צריך ליתן ידו על פניו כדי שיהא נראה כקורא עמהם, וכ"כ סידור בי"ע שם. חס"ל שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |