יצחק ירנן/קרבן פסח/ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ קרבן פסח ח

ד

כתוב אצלי בשיטת קידושין דף ע"ח גמ' רבא אמר וכו' לא יקח ולא יחלל ע"כ ברם היכא דבעל לוקה משום לא יחלל ועוד שם בש"ס ומודה רבא שאם בעל ולא קידש שלוקה ולא יחלל וכו' והרי הוא חילל ואף דלאו זה כולל ב' ענינים ולא יחלל חד וזרעו חד כמו שכתבתי לעיל בסמוך ולילקה נמי משום ולא יחלל זרעו מ"מ ס"ל לרבא דאף שאין לוקין על לאו שבכללות חד מיהא לקי וכאיכא דאמרי קמא דפרק כל שעה דף מ"א ע"ב. ומכאן תשובה מוצאת למה שהקשה מרן להרמב"ם פ"ח דקרבן פסח ה"ד על שהניח מונח דאביי אמר לוקה ב' ורבא אמר אין לוקין על לאו שבכללות והל' כרבא ואפ"ה קשיא ליה איך פסק כלישנא קמא יעו"ש דלא העלה ארוכה, וסיגנון הלשון [בסוף דברי הכ"מ] או כמ"ש הכנסת הגדולה בלשונות הרמב"ם או דכך צ"ל ומ"מ קשה דהו"ל למימר דנקטינן לקולא וכו' יעו"ש והשתא כפי סוגייא זאת דמוכחא דרבא ס"ל דחדא מיהא לקי והיינו האיכא דאמרי קמא משו"ה פסק הרמב"ם כן.
ודע דכל זה הוא במונח דהרמב"ם ס"ל דאל תאכלו ממנו נא ובשל הוי לאו שבכללות דלא כפי' רש"י שם דכי אם צלי אש הוי הלאו שבכללות והוא פשוט דכן הוא דעת הרמב"ם וכ"כ הרב המגיד ג"כ פי"ז דאיסורי ביאה בתוך הל' ב' וז"ל ומשמע שאם גמר ביאתו שיש כאן ג' מלקיות לאו הלכתא היא חדא דה"ל ב' מלקיות מלאו דלא יחלל זרעו וכו' ומ"מ מסוגייא דידן דקאמר ולילקי נמי משום לא יחלל זרעו משמע כפי' רש"י דפ' כל שעה דלא הוי לאו שבכללות אלא כי אם צלי אש והוי הך סוגייא כהלכתא משא"כ לדעת הרמב"ם סתמא דידן דלא כהלכתא.

ו

אבל אם אכל ממנו בשר חי אינו לוקה ובטל מצות עשה וכו'. ע"כ. והקשה הלח"מ דאמאי לא לקי משום כי אם צלי אש דאע"ג דאין לוקין על לאו שבכללות חדא מיהא לקי כי היכי דאכל נא לחודיה וכו' יעו"ש. ולענ"ד א"צ לתירוצו דבלא"ה לא קשיא דיש הפרש בין לאו שבכללות ללאו שבכללות דלאו שבכללות שאינו מפורש בו כלל הנדונות כגון דא דכי אם צלי אש אזה אין לוקין כלל ברם בלאו שבכללות דרישיה דקרא דאל תאכלו ממנו נא ומבושל דמפרש הנדונות איזה מהם נאסרו אלא דלא כתב קרא אל תאכלו ממנו נא ואל תאכלו ממנו מבושל בלאו שבכללות כזה הא מיהא לקי חדא את זה קיימתיה מסברתי. ושוב חפשתי ומצאתי לרבינו גופיה בס' המצוות בשרש הט' שקדם למנין המצוות כתב בפירוש כדברי שכתב בלאו דלא תאכלו על הדם דהוי לאו שבכללות דנאמרו בפירושו חמשה עניינים אין לוקין על שום אחד מהם וכן כמה מהם כיוצא בהם שמביא שם וזה מין אחד מלאו שבכללות ואח"כ הביא מין אחר דהיינו אל תאכלו ממנו נא ובשל ושלוקה אחד יעו"ש.
ושוב ראיתי כן עוד לרבינו גופיה פי"ח מהלכות סנהדרין ה"ג שכתב ועל לאו שבכללות אין לוקין עליו איזה הוא לאו שבכללות זה לאו אחד כולל עניינים הרבה כגון לא תאכלו על הדם וכו' וכן אם נאמר לא תעשה דבר פלוני ופלוני הואיל ולא יחד לו לאו לכל אחד ואחד אין לוקין על כל אחד ואחד כגון אל תאכלו ממנו נא ומבושל וכו' יעו"ש, הרי דחילק בין לאו שבכללות דלא תאכלו על הדם ללאו שבכללות דלא תאכלו נא וא"כ לאו דכי אם צלי אש דכולל עניינים רבים דומה ממש ללא תאכלו על הדם. ומכל האמור איכא לאתמוהי על הלח"מ ויותר תמוהים דבריו שבהלכות סנהדרין שם שעל מ"ש רבינו ועל לאו שבכללות אין לוקין כתב הוא ז"ל וז"ל בפרק כל שעה שיש שם מחלוקת וכבר פי' רבינו דבריו בשרשי המצוות וכו' עכ"ל ואתמהא שאין לאו שבכללות שאין לוקין עליו ענין לההיא דפרק כל שעה והנראה דט"ס יש וצריך לתפוס [את דיבור הלח"מ] בדברי רבינו מהל' ג' ממ"ש רבינו וכן אם נאמר לא תעשה דבר פולני וכו' ומן האמור מפורש יוצא דכל דפרט הכתוב המניעות בלאו אחד בלאו שבכללות כזה לוקה אחד.
ומן התימה הגדולה על רבינו שבהלכות נזיר פ"ה ה"ח פסק דלוקה משום חרצן וזג וכו' ה' מלקיות ואף דכולן בלאו אחד נאמרו ולפי האמור לא היה לו ללקות אלא אחד ומרן ז"ל קא יהיב טעמא לרבינו מכח הגירסא ולא קשיתיה ליה דידיה אדידיה וכן קשה על הלח"מ והרדב"ז ז"ל דלא הרגישו בזה כלל ושוב ראיתי להרמב"ן בשרש הט' [קרוב לסוף דבריו] השיגו לרבינו בזה דמאי שנא נא ומבושל מחרצן וזג ושניהם נאמרו כאחד בש"ס ובשניהם אמר רבא (כל א') [בלשון אחת] אין לוקין על לאו שבכללות א"כ דרך אחד ופי' אחד לשניהם [עכ"ד הרמב"ן], והרב מגילת אסתר הליץ בעד רבינו דבזג וחרצן כך באה הקבלה שחייב על כל אחד ואחד אבל בנא ומבושל שלא באה בהם הקבלה ללקות על כל אחד ואחד מנאם לאחד עכ"ל, מארי דאברהם וכי אחר אביי ורבא באה הקבלה ללקות על כל אחד ואחד, כל קושית הרמב"ן היא בתרי קראי הללו דנחלקו אביי ורבא ובלשון אחד נחלקו וא"כ אמאי נחלקים בפירושם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.