מעשה רקח/קרבן פסח/ח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעשה רקחTriangleArrow-Left.png קרבן פסח TriangleArrow-Left.png ח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף

משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

לחם משנה
כסף משנה
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אור שמח
הר המוריה
חידושים ומקורים מנחת חינוך
יצחק ירנן
מעשה רקח
ציוני מהר"ן
קרית ספר
רבי עקיבא איגר


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ספר מעשה רקח פרק ח מהלכות קרבן פסח

ד[עריכה]

ושניהן אינן נאכלין אלא צלי אש. מרן ז"ל ציין ממתני' דפרק מי שהיה והן אמת דהתם תנן ונאכלין צלי דקאי אפסח ראשון ושני אבל שיהא זה לעיכובא לא שמעינן לה מהתם אלא ממתני' דסוף פרק איזהו מקומן דקתני הפסח אינו נאכל אלא בלילה ועד חצות ולמנויו וצלי ורבינו הזכיר כאן עיכוב הצלי ולקמן הל' ה' ביאר דין הלילה ובהל' י"ד ביאר דין חצות אבל אינו נאכל אלא למנויו לא ביארו בשום מקום וצ"ל שסמך לכמה דינים שמתוכם יוצא דין זה עיין פ"ב הל' י"א וי"ב וי"ד ופ"ג הל' ד' וכו':

והאוכל מהם כזית נא או מבושל וכו'. זה מוסכם בין לאביי בין לרבא בסוף פרק כל שעה ומרן ז"ל נתקשה בדברי רבינו בנא ומבושל דאיך פסק כלישנא קמא ותירץ דנקטינן לקולא ומה גם בדין מלקות שהוא כמיתה ע"כ וקשה דאיך הוא לקולא לחייבו מלקות ותו שסיים ומה גם וכו' דכלפי לייא הוא והמפרשים ז"ל כתבו דצ"ל לחומרא. ולדידי אני הצעיר נראה לענ"ד דפסק כאיכא דאמרי בתרא ומאי דאיפליגו הוא במאי דקאמר אין לוקין על לאו שבכללות אם הכוונה על כי אם צלי אש וגם על המבושל כשאכלו עם נא או על כי אם צלי אש לבד אבל בלאו דמבושל כשאכלו עם נא ליכא שום פלוגתא דהרי אכל נא על כל פנים והשתא לאיכא דאמרי קמא דקאמר תרתי הוא דלא לקי חדא מיהא לקי הכוונה על כי אם צלי אש ואל תאכלו מבושל אבל חדא לקי דהיינו מבושל ואיכא דאמרי אפילו חדא לא לקי דהיינו מבושל אבל לעולם לכו"ע כשאכל נא ומבושל בהכרח נתחייב מלקות אחד משום נא מיהא וקאמר טעמא דלא מחייב גם אמבושל משום דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה דהכוונה דלא אמר הכתוב אל תאכלו ממנו נא ולא בשל מבושל אלא כללו בפעם אחת ופסק רבינו כאיכא דאמרי בתרא שאם אכל נא ומבושל אינו לוקה אפילו משום מבושל דהא לא מייחד לאויה ולכך פסק דאינו לוקה אלא אחת דעכ"פ משום נא מחייב וכדבריו בספר המצוות שורש ט' עיי"ש שהביא הגירסא כגירסתינו אלא דגריס אביי במקום רבא ובהכי ניחא הכל ולמ"ש המפרשים ז"ל והרב לח"מ ז"ל מכללם ממ"ש פ"ה דנזירות בזג וחרצן דחייב על כל אחת ואחת האמת הוא שבסה"מ שם השוה זג וחרצן לנא ומבושל אך בהשגת הרמב"ן ז"ל תתורץ למ"ש בחיבורו דקרוב לשמוע שחזר בו מכח ההיא מתני' שהביא הרמב"ן ז"ל עיין עליו:

ח[עריכה]

צלאו ואח"כ בשלו וכו'. עיין מ"ש מרן ז"ל דרבינו מפרש דלרבנן נמי חייב בצלי קדרה וכו' וכ"כ המבי"ט ז"ל בקרית ספר עיי"ש והן אמת דקי"ל הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו אך מדחזינן לרבינו דנקט לישניה שהרי כתב שנאמר ובשל מבושל משמע קצת דפסק כוותיה ושבק רבנן משום דמשמע דר' מאיר נינהו בברייתא דרקיק מבושל וצלי קדרה לדידיה נמי חייב מהך ריבויא גופיה כדאמר עולא בגמרא ודו"ק:

ט[עריכה]

לפיכך אם היה כלי מנוקב כדי שתשלוט בו האור. מדיהיב הך טעמא משמע דאף אם נוגע קצתו אין קפידא וקשה דלקמיה אסר השפוד משום דצולה מקומו ומרן ז"ל צדד בדברו להשגת הראב"ד עיי"ש וגם רש"י ז"ל פי' להדיא באסכלא מנוקבת שאין בשר השה נוגע בברזל ונראה דכוונת רבינו דודאי אם נוגע נאסר מדין שפוד אלא דאף אם אינו נוגע בעינן שתשלוט בו האור דאל"כ הו"ל צלי מחמת דבר אחר דהיינו מחום הכלי דומיא דתנור שגרפו שכתב לקמן ולכוונה זו לא הזכיר אסכלא אלא כלי לאשמועינן זה:

י[עריכה]

חתכו ותלאו וכו'. פי' רש"י חתכו ולא הבדיל אלא חותכו בשנים ושלשה מקומות (לטהר) [למהר] צלייתו ע"כ ורבינו סתם הדברים אפשר משום דאמרינן התם בו בטהור ולא בטמא ופסקו רבינו ריש פ"י מעתה האי כדיניה והאי כדיניה ולכך סתם:

יג[עריכה]

נטף מרוטבו על הסולת יקלוף את מקומו וישליכנו. בדפוס מגדל עוז יטול את מקומו וכ"כ מרן ז"ל והך וישליכנו שסיים נראה דאכולהו קאי דאל"כ מאי איריא:

טו[עריכה]

כבר ביארנו וכו'. כלשון זה כתב פ"ד דמעשה הקרבנות הל' ב' ופ"י הל' ח' ופ"א דקריאת שמע הל' ט' אמנם פ"ו דחמץ ומצה הל' א' ופ"א דמגילה הל' ג' ופ"ז דתמידין ומוספין הל' ז' סתם וכתב דכל הלילה כשר והנה לענין קרבן פסח והקטרת אימורין דעי"ז הוי נותר שלא כדין התורה הוצרך רבינו לבאר כי היכי דלישתמע דאם הגיע חצות ולא נגמרו יכול לאכול ולהקטיר כי היכי דלא ליתי לידי נותר דלכוונה זו נתן טעם בכולם כדי להרחיק מן הפשיעה וכן בק"ש על פי מ"ש במשנה ולמה אמרו עד חצות כדי להרחיק וכו' אמנם במצה ומגילה איידי דחביבה לא אתו למפשע וכן בקצירת העומר שהיא מסורה לצבור לא חיישינן שיתעצלו ולכך סתם הדברים:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון