אור שמח/קרבן פסח/ח
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
י[עריכה]
בכס"מ. נקטינן הכי:
נ"ב וכמו דאמר גחלת של עץ לא צריך קרא לרבויי, וכן אמר ר"נ ביומא (דף מ"ו) המוריד גחלת מעל המזבח וכיבה חייב דאש הוי יעו"ש:
יד[עריכה]
ואין צולין שני פסחים כאחת מפני התערובות אפילו גדי וטלה.
רש"י פירש דמחלפי אפילו בגדי וטלה דזימנין דלאו אדעתייהו, ולפ"ז הסוגיא תמוה דמאי אמר ה"נ מסתברא מדקתני סיפא אפילו גדי וטלה אא"ב מפני גופין היינו דקתני אפילו גדי וטלה אלא א"א מפני תערובות טעמים מ"ל גדי וטלה מ"ל גדי וגדי, וזה תמוה דהכי אמר לא מיבעי' גדי וגדי דאסור מפני תערובות גופים אלא אפילו גדי וטלה דלא מיחלף אסור מפני תערובות טעמים, שנית מה דנתקשו רבוותא קדמאי דלשיטת הרי"ף ורבינו שפסק שלכתחילה אין צולין בשר שחיטה עם בשר נבילה ודוקא בדיעבד שרי כאן, וא"כ מאי פריך ללוי מהא דאין צולין שני פסחים כו' מפני התערובות דס"ד מפני תערובות טעמים אין ה"נ דאסור לכתחילה לצלות אף ללוי. ועוד הקשו בתוס' מאי אמר אלא מאי ע"כ מפני תערובות גופים הוא דאסור אבל תערובות טעמים שרי לימא תיובתא דרב, דילמא מיירי בששניהם כחושים דליכא ריחא ורק מפני תערובות גופים אסור:
אבל האמת יורה דרכו, דהעיקר כפי הגירסא בתוספתא אין צולין שני פסחים כאחד מפני התערובות אפילו גדי וטלה משום הרגל, ופירוש שלא ירגילו לצלות גדי וגדי כאחד, והשתא מחוורא כולא סוגיא דפריך דתניא אין צולין שני פסחים כאחד מפני התערובות מ"ל תערובות טעמים וסתמא תני אפילו שניהם כחושים ואם אמרינן כלוי דריחא לאו מלתא ובדיעבד שרי אף נבילה שמן ובשר כחוש, א"כ היכי ששניהם כחושים יהא שרי לכתחילה לצלות, ומשני מפני תערובות גופים שלא יחליפו זה בזה, ואמר ה"נ מסתברא דאם תאמר מפני טעמים איך תני אפילו גדי וטלה משום הרגל הא תערובות טעמים שייך גם בגדי וטלה כמו בגדי וגדי ואיך תני משום הרגל דמוכח דבלאו הרגל שלא ירגילו לצלות שני פסחים ויצלו גדי וגדי כאחד הוי שרי בגדי וטלה ואמאי, ופריך אלא מאי ע"כ מפני תערובות גופין הוא דאסור הא מפני תערובות טעמים שרי לימא תיובתא דרב, ולא מצינן לומר דאיירי בששניהן כחושים דא"כ למה ליה למימר דגדי טלה אסור מפני הרגל דגדי וגדי [דתערובות גופים פסיקא דליכא בגדי וטלה ובפרט בבני חבורה דזריזים הן] וגדי גופייהו לא אסור רק שמא יחליפו דזה גזירה והוי כמו גזירה לגזירה, טפי הו"ל לומר דאסור אפילו שניהן כחושין מפני הרגל דאחד שמן שמא יצלו שמנים כאחד ויהיה אסור משום ריח הפטום דאסור לרב בדיעבד ובזה אין נפק"מ בין גדי וטלה לגדי וגדי, וע"כ דלא אסור מפני תערובות טעמים. ואם נימא כמוש"פ דבשניהם כחושים מותר ללוי אפילו לכתחילה ואפשר דלרב אסור לכתחילה כיון דבאחד שמן אסור אף בדיעבד וסבר דריח הפטום הוי כגוף האיסור ואם כה נאמר א"ש מה דאמר תיובתא לרב ולא מוקי ששניהם כחושים כקושיית תוס' משום דאכתי לכתחילה הוי אסור דמשהו מיהא איכא. והוי א"ש מה דפליגי בירושלמי תרומות פ"י מהו לצלות שני שפודין אחד של בשר ואחד של נבילה בתנור אחד ר"י בשם רב אמר אסור ושמואל בשם לוי מותר דאיירי בששניהן כחושים, אך סתימת לשון רבינו פרק ט"ו ממ"א מורה דלכתחילה אסור אפילו בכחושים יעו"ש דאע"ג דפסק כלוי מ"מ אוסר לכתחילה בכל גווני אף ששניהם כחושים [אולי שלא יחליפו זב"ז] אבל ביאור השמועה כמו שבארנו עפ"י גירסת התוספתא הוא נכון. ומצאתי בפירוש הר"ח שפירש כן דגזירה גדי וטלה אטו גדי וגדי יעו"ש ודוק ומצאתי אח"כ קצת מזה באור חדש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |