יצחק ירנן/קרבן פסח/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ קרבן פסח ב

ו

שחטו וכו'. ועיין בכ"מ עד הלכך אוקמתא קמייתא עדיפא וכו'. ולענ"ד נראה שדחה הא דרב אשי משום דלדבריו קשה קושית התוס' מההיא דפ' שני שעירי דף ס"ב ותירוצם ז"ל איכא למשדי בה נרגא וכמ"ש החידושי הלכות [מהרש"א] שם בפסחים דף ס"ב ע"ב בדברי התוס' ד"ה לימא הואיל יעו"ש ומשו"ה דחה הא דרב אשי גם למה שתירצו (בתי') [בתוס' ישנים] ביומא בשם ה"ר אלחנן לקושית התוס' זאת וז"ל דהתם כיון דכל שעה בידו לתקן עצמו ובאיסור כרת הוא עומד הילכך לא חשיב כמחוסר מעשה עכ"ל וקשה דהא בש"ס חשיב לה בפירוש כמחוסר מעשה דאמר בשלמא דרבה אדרבה לא קשיא הכא מחוסר מעשה וכו' ואף דלרבה הוא דקאמר הכי בש"ס מ"מ מאי דקאמר דמחוסר מעשה הוי הערל בזה ליכא פלוגתא מדקאמר בפשיטות הכא מחוסר מעשה ואי כמו שכתבו הם הו"ל למימר הכא ס"ל דמחוסר מעשה ומה גם דמעיקרא מה שקראו אינו מחוסר מעשה לערל כמו זר נחשב ולכן לא חש רבינו להא דרב אשי ועיין בהליכות אלי סי' רע"ג שהביא דברי התוס' דפסחים אלו בט"ס וצריך לתקנו ע"פ ראות דבריהם.
ואין להקשות דבההיא פלוגתא דאופה מיו"ט לחול ס"ל דלא אמרינן הואיל ואילו רב חסדא ס"ל הואיל בפ' שני שעירי דף ס"ב באינו מחוסר מעשה וכאן אינו מחוסר מעשה דהיינו הואיל ומקלעי אורחים וכמ"ש בפסחים דף ס"ב משום דהא דר"ח בפ' ב' שעירי במחלוקת היא שנויה דרבה בר שימי מתני לה כדרבה וא"כ רב חסדא ס"ל דלא אמרינן הואיל ומה שהקשו התוס' מהא דפסחים לפ' שני שעירי ולא תירצו לה כדכתיבנא היינו למאי דמוקי רב אשי שם דאית ליה הואיל והוי ממש כההיא סוגייא דפ' ב' שעירי דמתני בדרב חסדא דאית ליה הואיל ואמטו להכי הקשו שפיר וק"ל.
ובהאי עניינא דהואיל ראיתי להתוס' בפ' אלו עוברין דף מ"ו ד"ה הואיל ואי וז"ל ורשב"א פירש [וכו'] הוו ליה ב' הואיל ולא אמרינן עכ"ל וקשה דהיכי כתבו הכי והא בפ' כל שעה דף ל"ח נסתפקו בש"ס וז"ל מי אמרינן הואיל וכו' או דלמא חד הואיל אמרינן ב' הואיל לא אמרינן וא"כ היכי פסיקא להו. וי"ל והן קדם נקדים מ"ש רש"י פרק כל שעה וז"ל וא"ת בחלת מעשר שני גופיה איכא ב' הואיל חד הואיל ולא קרא שם וב' הואיל ואי מטמא פריק ליה וכו' הכא לא קרינא הואיל דבר שיש בידו לעשות לגרום לה טומאה מיד ופריק עכ"ל הרי דמוכרח לומר דלא חשיב ב' הואיל כל שיש בידו לעשות, וא"כ נחזי אנן בהא דרשב"א דאמר דהוי ב' הואיל כולהו יש בידו הוו דהראשון דהוי אי בעי מתשיל הוי בידו גם השני דהוי אי בעי מפריש מכל חדא וחדא הוי בידו ג"כ ודברי רשב"א אלו הם בעד רש"י וא"כ יגדל התימה אלא ודאי הכונה דאפ"ה כל כמה דמצינן לעשותו בלא ב' הואיל עבדינן ואינו מדוקדק בדבריהם ורש"י כתב כן בפי' וז"ל הכי שפיר טפי שתאפה תחילה משום רווחא דמילתא וכל כמה דאפשר למעבד בלא שום הואיל ניחא למעבד.
ולפי האמור מדברי רש"י לא קשו הסוגייאות אהדדי דאילו כאן מספקא לש"ס אי אמרינן ב' הואיל או לא ובדף מ"ז ע"ב קאמר הואיל וחזי לכסויי דם צפור וראויות לכותשן כלאחר יד והוו ב' הואיל משום דהואיל דכתישה הוי בידו וא"כ ליכא אלא חד הואיל וק"ל.
עוד כתבו התוס' בדבור שאחריו המתחיל הואיל מה שהקשו לר' מאיר יעו"ש בפסחים דף מ"ו ע"ב ולענ"ד טפי הו"ל להקשויי כן במתני' ריש פרק שלשה שאכלו דתני אכל דמאי וכו' מזמנים עליו אכל מעשר שני והקדש שלא נפדו אין מזמנים עליו דקאמר בש"ס דטעמא דדמאי משום דאי בעי מפקר לנכסי והוי עני וחזי ליה וא"כ בסיפא נמי נימא דמעשר שני יזמנו עליו דאי בעי פריק ליה ואדרבא הקשו בש"ס פשיטא וקושיא זאת היא אלימתא יותר דהיא מאי שנא רישא מאי שנא סיפא ממה שהקשו לר"מ וכן קשיא במתני' דערובין דף ל"א ודשבת ריש פ' מפנין ברם כד חזינן שפיר לא קשיא אלא אמתני' דפרק שלשה שאכלו דוקא דבהנך ב' מתני' י"ל דהיינו טעמא דמחלק משום דפליג בערובין את"ק דתני מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה וכמ"ש שם בש"ס דף ל' וסומכוס ס"ל כרבנן דאמרי כל שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות ויעו"ש בתוס' יו"ט פ"ג דערובין מ"ב נמצא דהך מתני' אזלא כרבנן דרבי דדבר שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות וא"כ היינו טעמא דמעשר שני דא"א לפדותו דהוי בממון וגזרו בין השמשות.
אשר עפ"ז יש להמליץ דברי רש"י במתני' וז"ל ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו ואע"ג דמצי פריק ליה השתא מיהא לא איפרק. ולכאורה יש לדקדק דמאי שנא מדמאי ואף דלא הפקיר אלא כוונתו דשאני פדיון דאין בידו עד לאחר השבת וא"כ שייך לומר השתא מיהא לא איפרק לא כן גבי דמאי דמצי להפקירו אף בשבת אך קשיא לרבינו והרע"ב דפסקו דלא כסומכוס והיינו טעמא דסבירא להו כרבי דבשבות לא גזרו בין השמשות איך פסקו הא דתני ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו הא יכול לפדותו בין השמשות וי"ל דהם יסברו כמ"ש התוס' בתירוצם דאי בעי פריק לא אמרינן דכתיב ביה לה' וכו' יעו"ש. אך קשיא במתני' דברכות מאי שנא דמאי ממעשר שני ולא שייך אלא תירוצם ושם (לא) [הלא] הו"ל להקשות טפי ולרש"י שתירץ במתני' דערובין במעשר שני משום דא"א לפדותו לא קשה דמה יענה לההיא דפרק שלשה שאכלו דיתרץ כמ"ש התוס' אלא דבעירובין לא אצטריך לההיא תירוצא דהך תירוץ מסתברא יותר לחלק ביניהם וק"ל.
עוד נראה בכוונת רש"י ע"פ מ"ש רש"י גופיה במסקנה לכו"ע בפ' אלו עוברין דף מ"ח ע"א ד"ה אבל הכא וז"ל ונראה בעיני דאין הואיל בזה בדבר שאינו שלו דנימא הואיל ואי בעי מייתי ליה ברשותיה עד ואף סוגייא וכו' עכ"ל נמצא דס"ל לרש"י לכו"ע דדבר שאינו ברשותו לא אמרינן הואיל דמייתיה לרשותיה וזה שכתב רש"י ואף דמצי פריק השתא מיהא לא איפרק ור"ל בנדון זה דהבאת דבר לרשותו חזינן לדהשתא והשתא מיהא לא איפרק ולא דמי להפקר.
ולפ"ז נתיישב מתני' דברכות דתני אכל מעשר שני אין מצטרף דלא אמרינן הואיל בדבר זה דהיינו אי בעי פריק ליה אך דעת התוס' חלוק בזה דעד כאן לא אמרינן הואיל ובעי פריק לא אמרינן אלא כשבא ליד הגזבר דוקא ולמה שהקשיתי להתוס' דאמאי לא קשיא להו בהנך מתני', לק"מ דיש לחלק בין דבור לעשיה וכמו שמחלק רב חסדא לענין הואיל בפרק ב' שעירי יעו"ש ומהאי סוגייא דמערבין לנזיר ביין משום דאי בעי מתשיל וכן הלכה ק"ל אמאי דפסקו התוס' והר"י והרא"ש וטור דג' מודרים זה מזה שאכלו כאחד דאין מצטרפין לזימון דהא לא אתשילו וראיתי למעדני מלך פ' שלשה שאכלו סי' ב' שהקשה כעין זה על דברי הרא"ש מדמאי דמאי שנא מדמאי דטעמו הוי אי בעי מפקיר ליה ואף דלא הפקיר ותירץ דשאני דמאי דמצי מפקיר בעצמו משא"כ שאלה דצריך חכם או ג' הדיוטות וכעין זה תירץ הרב גופי הלכות סי' שס"ב ואחר נשיקת ידיו ורגליו ליתא דהא גבי נזיר דהוי מטעם דאי בעי מתשיל וצריך שאלת חכם או ג' הדיוטות ואפי' הכי אמרינן הואיל והתוס' והרא"ש דפסקו ההיא פסקו ההיא דנזירות.
עוד כתב המעדני מלך וז"ל ומיהו קשיא לי מפ' אלו עוברין סי' ו' דפסק כרבה דס"ל דאמרינן הואיל ואי בעי מתשיל ודוחק לומר דהתם לחומרא דוקא עכ"ל ואחר נשיקת ידיו ורגליו ליתא אפילו בדוחק דהא לעירוב אמרינן הואיל ואפילו להקל וראיתי להבית חדש חלק או"ח סי' קצ"ו על מ"ש הטור דינא דג' מודרים זה מזה דאין מצטרפין וז"ל וא"ת הא תנן בכל מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה מטעמא דאי בעי מתשיל והכי הלכתא כדלקמן סי' שפ"ו י"ל בעירובין הקלו עכ"ל ואחר נשיקת ידיו ורגליו ליתא דהא תנינן ריש פ' מפנין מפנין אפי' ד' וה' קופות וכו' ודמאי ואמרו בש"ס דהיינו טעמא אי בעי מפקר נכסי והוי עני וחזי ליה (והוי) [והא] מוקצה דאורייתא וכמ"ש בריש ביצה מדכתיב והכינו את אשר יביאו ואפי' הכי אמרינן הואיל וא"כ מנגד לחילוק הרב מעדני מלך ולחילוק הב"ח ודוק.
וראיתי להרב לשון למודים חלק או"ח סי' ק"ו תירץ לקושית המל"מ מהא דפ' אלו עוברין דלק"מ ע"פ מ"ש רש"י בדף מ"ח שם ד"ה אהדר ליה וכו' דלמסקנא טעמא דר' אלעזר משום טובת הנאה יעו"ש. ומן התימה עליו איך הוציא דבר זה מפיו דהא הרא"ש כתב על פלוגתא דרבה ורב חסדא באופה מיו"ט לחול וז"ל ואסיקנא דבפלוגתא דר' יהושע ור' אליעזר קמפלגי ופסק כר"א דאית ליה הואיל וכן הטור ז"ל וא"כ איך פסקו הא דהתוס' דג' מודרים הנאה וכמו שהקשה המע"מ וק"ל. עוד הביא בס' לשון למודים שם תשובת הרשב"א כת"י דתנינן בה דבאתרוג של טבל אינו יוצא י"ח דלא כהרמב"ן ודלא כמ"ש בס' צרור החיים הל' לולב לדעת הרשב"א ע"פ מ"ש בז' שיטות דליתא דמסכת סוכה הוא מהריטב"א כמו שנראה מלשונו וכ"כ בתחילת החידושין (ועיין עוד בפרט זה שכתבתי פ"ג מהל' אישות הכ"ד) ואיך שיהיה ע"פ כל הני מתני' דריש פ' שלשה שאכלו וריש פ' מפנין וריש פ' בכל מערבין דכולהו סברי הואיל וכמו דמוקמו בש"ס בדוכתייהו פסקו הרי"ף והרא"ש ורבינו כרבה דפ' אלו עוברין דאמרינן הואיל ועיין בהרא"ש פ' אלו עוברין סי' ו' טעם אחר לפסוק כרבה ומאי דאמרן נראה נכון.

יג

עיין מ"ש המל"מ בסוף הלשון וז"ל וקשה למאי אצטריך קרא דזכורך למעט נשים מדכתיב האדון דממעט עבד שיש לו אדון אחר ומינה נשים ודאי פטורות דגמר לה לה מאשה אלו דבריו. ואחר נשיקת ידיו ורגליו לק"מ דאי לאו קרא דממעט נשים הוה מחייבי נשים בראיה דיליף לה מהקהל דנשים חייבות וכמ"ש בש"ס חגיגה דף ד' זכורך להוציא את הנשים למה לי מצות עשה שהזמן גרמא היא ונשים פטורות אצטריך סד"א נילף ראיה ראיה מהקהל מה להלן חייבות אף כאן חייבות ואף דאיכא למילף מעבד מ"מ יותר הוה ילפינן מאשה גופא דהקהל והוה אמרינן דאשה חזינן לה חלוקה מעבד בהקהל וה"ה בראיה לזה אצטריך מיעוטא דזכורך ולפי מ"ש התוס' בב"ק דף פ"ח ד"ה יהא עבד כשר ומ"ש הרב זהב שבא דף ע"ו והרב בתי כהונה בבית אבות דף ל' יתיישב ג"כ ועיין להמגיה פ"י מהל' מלכים ה"ז.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.