יצחק ירנן/סוטה/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ סוטה ב

יב

עיין בספרי אגורה באהלך דף מ"ח ע"ב ודנ"א.

מפי השמועה למדו כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל. עיין להרב ברכי יוסף חאה"ע סימן י' נסתפק באשה שנתגרשה בגט כשר מן התורה ופסול דרבנן וזינתה אי מותרת לבעלה לכתחילה או לא מי אמרינן דקרינן ונטמאה מדרבנן כיון דהגט פסול דרבנן או דלמא כיון דהגט כשר מן התורה אף דזינתה מותרת לבעלה ובסוף דבריו אייתי בידיה להתרה מדברי הרשב"א בחידושים דף ט"ו גבי מ"ש שם כאשר אבדתי אבדתי כשם שאבדתי מבית אבא כך אבדתי ממך שהקשו התוס' ז"ל שהו"ל לגרשה וכו' ועיי"ש מה שתירצו והקשה הרשב"א בחידושיו שיכתוב לה בכתב ידו דכשר מדאורייתא וטוב היה לעשות כן דהא אסתר ברצונה נבעלה ותהרג ואל תעבור ואילו מגרשה בכתב ידו אינה עוברת על איסור עריות ואינה נאסרת למרדכי וכו' עכ"ל הרי דמגורשת דאורייתא שזינתה יכול בעלה להחזירה אלו דבריו נר"ו.
ואצלי יש לידון בהאי ראיה די"ל דכונת הרשב"א בדבריו אלו לומר דאף דחכמים אסרו לכתוב גט בכתב יד הבעל משום דלמא אתי לאכשורי בכתב סופר וכמ"ש רש"י פרק המגרש דף פ"ו ע"א מ"מ בכה"ג לא גזרו חדא דלא שכיח ומילתא דלא שכיח לא גזרו רבנן ועוד דהוי חומרא דאתי לידי קולא שתהא אשת איש מזנה לרצונה ותהא נאסרת למרדכי וז"ש הרשב"א יכתוב בכתב ידו שכשר מדאורייתא וטוב היה לו לעשות כן כלומר לכתחילה דאילו עושה כן אינה עוברת על איסור עריות החמור ולא היתה נאסרת כלומר אדרבא איכא תקלה גדולה ובמקום תקלה לא גזרו דהם אמרו והם אמרו משא"כ בנידון דידיה דרוצה להנשא לכתחילה ולא ניחוש לפיסול דרבנן בזו אין לנו להקל בפיסול דרבנן כדי לסייע ידי עוברי עבירה דלא שייך כאן לומר הם אמרו והם אמרו אדרבא על כזה ועל כיוצא בזה נאמר חכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה וכן נראה מדברי רבינו דעשו חיזוק לדבריהם בפיסולי דרבנן ממ"ש פ"י דגרושין ה"ג וכן אם גירש אשתו בגט פסול וכו' ה"ז מותרת לבעלה וא"צ לברך ז' ברכות וכו' וכתב הרב המגיד כיון שאינה פנויה גמורה וכו' יעו"ש וכתב הלח"מ דאף אם רוצה אינו יכול לברך הרי דאף דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה אפ"ה התירוה להך שנתגרשה מדאורייתא שתהא מתקדשת לבד בלי ז' ברכות והקלו בז' ברכות ואף שהיא כנדה משום דהם אמרו דהגט פסול וכיון שכ"כ החזיקו בפיסולם איך נקל בנידון דידיה ותנשא לכתחילה ולא תחשב פיסולם פיסול. וא"כ מה שהביא ברא"ש אמי"ר לפשוט דיכולה להנשא לבעלה מדברי רבינו פרק י"א דגירושין דין ו' ושגם הראב"ד והרא"ש סברי הכי יעו"ש במה שהאריך היינו לשאם נשאת לא תצא וליכא למילף מינה שתנשא לכתחילה.
גם מה שהביא משומרת יבם דזינתה מותרת לבעלה וסיים בלשונו הכי והרי יבמה דאם נשאת לזר אפי' בשוגג תצא ואפ"ה אם זינתה מותרת ליבמה לכתחילה וכ"ש בפיסולי דרבנן אינו ענין לעניננו דהתם הא אמרו בש"ס טעמא דמותרת משום הלאו דלא תהיה אשת המת החוצה משא"כ בנידון דידיה מי המכריחנו שתנשא לבעלה.
גם מה שהביא מדברי הב"י סי' קכ"ז וכן שאר אחרונים שהביאו דבריו דבגט בלא זמן אם נשאת לא תצא אינו לנידון דידיה דהכא אנן קיימין להתירה לכתחילה ומה ענין זה לזה גם מה שהביא מדברי מהר"י באסן שהביא מהר"י כולי בהגהת משל"מ סוף פי"א דאישות שנראה מדבריו דאשת חרש שזינתה מותרת לבעלה שקידושין שלו דרבנן אינו דומה לנידון דידן כלל דהתם שורש הנישואין הוו דרבנן א"כ ליכא קרא דונטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל משא"כ נידון דידיה דהוי נשואי פקח והוו קדושין דאורייתא וכיון דחכמים פסלו את הגט ואמרו דלאו גט נינהו נשארו הקדושין והנשואין כדקאי בקדושין גמורים ושייך עלה קרא דונטמאה ונטמאה אחד לבעל ואחד לבועל דחכמים החזיקו דבריהם כשל תורה כדאוכיחנא אנן בדידן תחילת מאמר באופן דבנדון דידיה נראה לאוסרה לכאורה וליכא הוכחה מכל מה שהביא.

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.